הוזמנתי אתמול למפגש עם מדיום

(שולה ביילי... אחות של ניסים קיוויתי)

קיוויתי שאוכל לתקשר איתך

שאקבל מסר...

והיא החזיקה לי את היד

והסתכלה כל הזמן על השרשרת שלך

שעל צווארי

ואח"כ ביקשה שאוריד אותה

והיא מוללה אותה בידיה

וחיוך גדול נסוך על פניה

חיוך רחב מצד לצד

כמו שרק לך היה

אז למרות שפחדתי

הבנתי שמשהו ממך מגיע

והיא אמרה שאתה מתקשה לעזוב באמת

ובגלל זה אתה עדיין איתנו בכל יום בכל שעה

שאתה מפחד בעצמך ולכן אתה מבקש

להשאר עם אמא

ולכן היא חיה אותך כל כך חזק

ושזה בסדר

שניתן לזה להיות

שאתה מתקשר חופשי

ושאכתוב על זה

ושאכתוב אותך

והיא לא ידעה שכבר כתבתי...

אז להאמין או לא...

זה היה קצר.... זה היה מוזר

אבל משהו ממך היה שם

תודה

משפט שכתב לנו אחד מחבריו של גלעד:

"הרגשתי שהוא נמצא שם איתי ושהוא יודע שאני חושב עליו. באותו הרגע הבנתי שאפילו אם גלעד לא נמצא איתי פיזית ושהוא לא ישוב להיות לעולם, הבנתי שהוא בכל זאת מלווה אותי. החיוך התמים שלו לא יעזוב אותי לעולם"