כותרות TheMarker >
    ';

    תנוחת כאב

    0

    תמצית הסיטואציה האנושית

    18 תגובות   יום ראשון, 3/10/10, 21:44

    ''

     

    [-]

    ברוב הפתגמים, הציטוטים והרפליקות הפסקתי להאמין, אבל לא מזמן ראיתי צעירה יפהפיה בשיער אסוף שבאמצע מעבר חציה הוציאה מהתיק דאודורנט רול-און ומרחה בבית השחי ואמרתי (לעצמי) "אלה אלוהיך ישראל".

     

     

    [-]

    אולי, אני מרגיש, לא אגמור את השנה הזו.

     

    [-]

    עץ הפיקוס במרפסת מלא עכשיו בפירות קטנים בצבע ירוק בהיר. זה לא חינני עכשיו וזה לא יהיה יפה גם אחר-כך, כשהפירות הללו יהיו לעיסה חומה שתדבק בסוליות הנעליים. עוד לפני שהמילה סרק זכתה למשמעויות בשיח הפוליטי הפנים-ישראלי, היא היתה הרת משמעות עבורי. היה זה כשלמדנו בגן על עצי פרי ועצי סרק, הגננת הסבירה את ההבדלים ותוך כדי כך היא בנתה אצלנו, הילדים בגן, סלידה מעצי הסרק שאינם תורמים ומשתתפים במאמץ הלאומי. כשנהיה גדולים יותר נוכל לכנות את העצים הללו כעצים מאוננים שהזרע שלהם נשפך לשווא. בשעת ריכוז היא הביאה כדוגמא את עץ האלון אבל ראינו אותו רק בתמונות, כי עץ אלון לא היה בכל המושב.

     

    (בקשר לגויאבה, אני אינדיפרנטי).

     

    ------------------------------------------

     

    סיני, סוף ספטמבר


    חבורה. שלוש בנות ובן. הן נראות בתחילת העשרים, הוא לפחות שלושים. בכל ערב הם יושבים יחד ועושים חידוני פסיכומטרי. למה, אני אומר לעצמי, למה לא תביא גם אתה איזה שלוש פקאצות שיתבשמו מחוכמתך ויעריצו אותך. ההוא הפטפטן מסביר להן שמתוך זה שכתוב "קח נא את בנך את בכורך אשר אהבת" אפשר ללמוד שאברהם היה צריך לרצוח קודם כל את ישמעאל ואחר כך לעבור לעקדת יצחק. אה הא.

     

     

    אני מתעטף בכאפיה הלבנה. נכנס איתה למים, מנופף אותה ברוח, מלפף אותה סביב הראש. וכל התנועות שגורות, רגילות, מורגלות, כל סידור כיסוי הראש הזה. לא מן הנמנע שבגלגול הקודם הייתי אשה פלסטינית.

     

     

     

    ואז אמרתי לה

    שאני מרגיש שהיא עוינת אותי

    ואז אמרה לי

    שהיא מרגישה בדיוק כך ממני.

    ולמחרת ידעתי

    שצדקה ממני.

     

     

     

    באמת אחרי הירידה (כלומר עלייה) הזו, אני מוכן להודות במיזנתרופיות. להגנתי יאמר שזה בכי על השפה. אנשים מדברים דיבורי סרק, אמירות חסרות, ריקות. דיבור כצליל (לא ערב). צורם. כמו חדשות ברדיו: אתה שומע שמדברים ואומרים אבו-מאזן ונתניהו ואתה עוקב אחרי הלוגיקה ואין שום בעיה, אבל כעבור דקה וחצי אתה שואל: מה זה? מה הם מדברים?

     

     

    י"ח תשרי, מאתיים שנה לפטירת ר' נחמן מברסלב: מזמין סחלב ומסלק מחשבות.

     

     

    כאב ראש מהבוקר. נעים.

    בסוף אתה תמיד מזיע.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/5/11 06:51:
      מזיעה בבוקר נעים קוראת מיזנתרופ..ןמרגישה בבית. כי אין לנו ארץ אחרת. TNK
        15/3/11 22:33:
      :)))
        8/1/11 22:55:
      (ביקרת אצלי ובאתי להיזכר למה וקראתי שוב ואני מאד מרוצה מזה שבאתי שוב למה שכתבת)
      איזה כיף לבוא לכאן. קטעים שנונים משעשעים ונפלאים. נהניתי מהפלסטינאית בגלגול הקודם. :)
      מומלץ אצלי בפרוזה
        26/10/10 16:02:
      (נותן פרי תוך שנתו)
      תודה (על הבלוטים)
        26/10/10 15:21:
      בסוף תמיד מזיעים. כן

      צטט: -יעל 2010-10-18 09:54:19

      תכתוב עוד.
      (פאדיחות, באמצע שיעור, המרצה מדברת על תקופת הפיגועים, לחץ והשפעות פסיכולוגיות של אובדן, ואני -LOL אחרי התובנה על ביבי ואבו-מאזן ברדיו.

       

      עכשיו הבנתי למה חזרת לפה :)

        18/10/10 09:54:
      תכתוב עוד.
      (פאדיחות, באמצע שיעור, המרצה מדברת על תקופת הפיגועים, לחץ והשפעות פסיכולוגיות של אובדן, ואני -LOL אחרי התובנה על ביבי ואבו-מאזן ברדיו.

      צטט: ההיא 2010-10-07 14:32:12

      לידי ברכבת, ישבה אשה מקשישה, וביד לא יציבה ניסתה לצבוע את מניפת הקמטים שהיו פעם פניה, ולאחר מכן באותה יד רועדת, הקימה ענן בושם מחניק בחצי קרון.
      אז השאלה, אותה אחת, אבל סופה סימן שאלה.

       

       

      ?

        7/10/10 14:32:
      לידי ברכבת, ישבה אשה מקשישה, וביד לא יציבה ניסתה לצבוע את מניפת הקמטים שהיו פעם פניה, ולאחר מכן באותה יד רועדת, הקימה ענן בושם מחניק בחצי קרון.
      אז השאלה, אותה אחת, אבל סופה סימן שאלה.
      תודה רבה נילי
        5/10/10 00:52:
      אח. אתה פשוט כותב מעולה.
      צר לי. אין לי חידודים.

      צטט: -אורי 2010-10-04 19:56:06

      ולשאלתך,
      רגש,
      (לרבות עוינות)
      זה משו שחולקים
      (זונה)

       

      (זונה)

      צטט: פרנסיס 2010-10-04 16:57:43

      לפעמים בא לי לשוחח ואז אני משכיחה מסקנות עבר והולכת להתנסות במיצוי הנאה מאינטראקציה חברתית עם "אנשים"

      ותמיד חוזרת עם טעם עפיץ ומתכתי במוח בגלל ש כמו שאמרת "אנשים מדברים דיבורי סרק, אמירות חסרות, ריקות. דיבור כצליל (לא ערב)." ומחליטה לזכור שלא לעשות זאת שוב.

       

      בא לי סחלב (יש אחד מרכיבים טבעיים?)

       

      וחוצ מזה ללכת לסיני בחגים יוצא מיזנתרופיה מחגב בן ארבה

       

       

      מאבקה. זה הכי טעים.

      קריצה

        4/10/10 19:56:
      ולשאלתך,
      רגש,
      (לרבות עוינות)
      זה משו שחולקים
      (זונה)
        4/10/10 16:57:

      לפעמים בא לי לשוחח ואז אני משכיחה מסקנות עבר והולכת להתנסות במיצוי הנאה מאינטראקציה חברתית עם "אנשים"

      ותמיד חוזרת עם טעם עפיץ ומתכתי במוח בגלל ש כמו שאמרת "אנשים מדברים דיבורי סרק, אמירות חסרות, ריקות. דיבור כצליל (לא ערב)." ומחליטה לזכור שלא לעשות זאת שוב.

       

      בא לי סחלב (יש אחד מרכיבים טבעיים?)

       

      וחוצ מזה ללכת לסיני בחגים יוצא מיזנתרופיה מחגב בן ארבה

       

       

      עם דגי הדבורה הקטנטנים, כן.

      זה העניין - העניין שעושים מגויאבה: אני מת על הריח שלה; אני מקיא קצת בפה כשאני מריח גויאבה.
      די.
      סיני זה כדי להתמקד בספר, ברוח (זו שנושבת) ולהתחברת מרחוק עם הדגים. כאופציה.
      ואני בכלל חשבתי שגויאבה זו אחת הדוגמאות לדברים שבהכרח מייצרים דיעה נחרצת. חידשת לי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל