מסתבר שאיווט ליברמן הוא לא היחיד במזרח התיכון המוטרד מ"האיום הדמוגרפי". ישנה מדינה קטנטנה נוספת בשכונה שלנו שחרדה מהאיום הזה לא פחות, מדינה ושמה בחריין.

בחריין היא ארכיפלג קטן של 33 איים במפרץ הפרסי; ים רדוד מפריד בינה ובין קטר וסעודיה. כמו ישראל, גם בחריין היתה נתונה למנדט בריטי ממנו השתחררה רק בשנת 1971, אלא שלא כמו ישראל בבחריין גילו נפט בשנת 1932 והמדינה עלתה על המסלול המהיר לפיתוח מואץ. אבל מספיק עם ההיסטוריה, בואו נדבר על ההווה. כיום, בחריין היא המדינה המתפתחת ביותר בעולם הערבי עם פרלמנט מתפקד ונשכני, מערכת משפט עצמאית, תקשורת חופשית למדיי, ורפורמות פוליטיות תמידיות. נשמע כמו חלום? זהו, שלא ממש- בזמן האחרון בחריין דומה יותר לסיוט.

לבחריין יש בעיה דמוגרפית. השליטים שלה, משפחת אל ח'ליפה, הם מוסלמים סונים. אולם רובם המוחלט של אזרחי המדינה הזעירה שנמצאה היסטורית תחת מעגל ההשפעה האיראני, כ-70%, הם מוסלמים שיעים. מבלי להיכנס להבדלים הדוקטרינריים בין הכתות, נוכל לומר שסונים ושיעים לא מחבבים אלה את אלה יתר על המידה.

כיצד אם כן נלחמת משפחת אל ח'ליפה באיום הדמוגרפי על בחריין? היא מייבאת סונים מהעולם הערבי ומאזרחת אותם. כן, כן. באמצעות הטבות בדיור, מתן ג'ובים בצבא ובמשרד הפנים וכמובן הענקת תעודת זהות בחריינית חדשה ובוהקת המדינה מתמרצת סונים להגיע למדינה ולשנות את המאזן הדמוגרפי, למורת רוחם של השיעים.

נושא האזרוח, המכונה בשיח הפוליטי הבחריני תג'ניס, הפך לנושא החם של הבחירות הפרלמנטריות הקרובות, הצפויות להיערך לקראת סוף החודש.

"מגיעים למדינה מהגרים ממקומות כמו ירדן, סוריה ותימן, חלקם הגדול בעלי מאפיינים שבטיים ורבים מהם אינם יודעים קרוא וכתוב," אמרה ד"ר מנירה פח'רו, האשה היחידה המתמודדת לפרלמנט מטעם האופוזיציה. "הם נוחתים וישר מקבלים דיור, בעוד אזרחי המדינה הותיקים נאלצים לחכות שנים."

נשמע מוכר? לא?! תחשבו שוב...

בתקופה האחרונה בחריין הפכה למדינת משטרה היסטרית, השוללת אזרחות מאנשי דת שיעים ואוסרת בלוגרים על ימין ועל שמאל משום שהעזו להביע את דעתם נגד הממשלה.

אז מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהנסיון הבחרייני?

לפני כשבוע שמעתי ברדיו את דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים. היא טענה שבקרוב יגיעו לישראל מיליוני יהודים שיאכלסו את יהודה ושומרון, כך ששאלת הדמוקרטיה והדמוגרפיה שבהמשך החזקת השטחים הללו כלל לא תעמוד על הפרק. אולי היא צודקת? אם רועה עיזים אנאלפבית מהמדבר הסורי מוכן להגר לממלכת נפט מתועשת שבה התל"ג עומד על קרוב ל-28 אלף דולר לנפש, מדוע שרופא מניו-ג'רזי או איש הייטק מעמק הסיליקון לא ירצו להגר לישראל, שבה עתידם הכלכלי והבטחוני מובטח? סליחה על הציניות, אבל התשובה בגוף השאלה.

המציאות הדמוגרפית בבחריין היא "פצצת זמן מתקתקת", כדברי הדימוי החביב עלינו. כל ההטבות בעולם לא יהפכו את בחריין לסונית, ואין תמריץ שישראל יכולה להציע כדי להביא מיליוני יהודים מחו"ל לגור בשטחים כחזונה של דניאלה וייס. בעולם דמוקרטי, מיעוט קטן לא יכול להמשיך לנצח לשלוט על רוב מדוכא שדורש זכויות. טוב יעשו מנהיגינו אם יסתכלו סביב ויפיקו את המסקנות המתבקשות, ויפה שעה אחת קודם.

***
ועוד מילה על ילדי העובדים הזרים-
האם זה מוגזם לבקש מאלי ישי לחדול לרגע מרצח האופי של אהוד ברק ולתת תשובה אינטליגנטית לשאלה מדוע יש לגרש 400 ילדי עובדים זרים בעוד מדיניות הדלת המסתובבת של ישראל מכניסה מאות עובדים זרים למדינה מדי שנה? כן, זה כנראה מוגזם.