לפני מאה שנה יסדו ראשוני דגניה א' את הקיבוץ הראשון. 40 שנה אחר כך החל אחד המשברים הגדולים שעברו על התנועה הקיבוצית הידוע בשם "הפילוג". בעקבות הפילוג ישובים נחצו, שכנים הפסיקו לדבר אחד עם השני, חברים הפכו לאויבים, משפחות נפרדו והתנועה הקיבוצית התפלגה לשתי תנועות. כיצד קראו לכל אחד מהפלגים? איחוד ומאוחד.
האם הצהרות חגיגיות על אחדות הם עדות לשבר עמוק? |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. כולם בשביל אחד ואחד אלוהינו (יאצק, ציטוט משובש)
אחדות ואושר לכולם!
1."טמטמת" יופי של מילה
2. למיטב ידיעתי בקיבוץ חיים אנשים שרמת החכמה והטימטום שלהם זהה פחות או יותר לאנשים שחיים מחוץ לקיבוץ.
3. לדעתי הפילוג הוא עדות לעידן "האידיאולוגיות הגדולות" בו אנשים יכלו להתנכר למשפחתם, לאבד את רכושם ואף למכור את נשמתם למען אידיאה נשגבת כלשהי. ממרחק הזמן זה עשוי להראות כטמטמת.
גם עדות לשבר עמוק, וגם עדות לטמטמת הקיבוצית.
לא יפה (לצחוק על חולה קשה)!!! מילה על המשבר הנוסף המרכזי הגיע באמצע שנות ה-80 ומלווה את התנועה הקיבוצית עד היום, נגרם גם בשל תמורות בכלכלת ישראל (נפילת הבורסה, עצירת האינפלציה) אך בעיקר משום שעולם הערכים הקומוניסטי לא יכל להתקיים יותר בתוך החברה הצרכנית הישראלית. מעניין שתהליך ההבראה מהמשבר נקרא "הפרטה" - כלומר אם פעם העיקר היה הכלל - האחדות, היום העיקר הוא הפרט - האדם הבודד. יכול להיות שזה אומר משהו טוב?