כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      5/4/16 16:31:

    אם אתם מחפשים מוזיאונים ברומא דווקא, זה האתר שיכול להכווין אתכם בצורה הכי משכנעת!

      9/7/11 18:05:
    הייתי בגלריה הלאומית החדשה בברלין, ביולי שעבר. זהו מוזיאון מיוחד במינו, שנמצא כמו בונקר מתחת לפני הקרקע. מרתק וראוי לכמה וכמה ביקורים בכדי להקיף ולהפנים את התערוכות ויצירות האמנות המוצגות בו.
      15/10/10 17:26:
    מענין מאד
    האם יש לך עוד צילומים ליראות?
      13/10/10 08:50:
    ***

    אילנית
      12/10/10 07:10:
    נהנייתי בעקר בהמבורגר באנוף- היה אדיר ,אמנות במייטבה !!
      5/10/10 07:54:
    תודה על הפרטים
    מזמין לבקר
    עדנה
      4/10/10 17:23:
    הכוכב הוא עבור הסקירה המעניינת שלך.
    מדוע לא העלית את הסקירה ב"ביקורת תערוכות"?
    רות

    שלושה מוזיאונים בברלין

    7 תגובות   יום שני, 4/10/10, 13:25

    לאחרונה ביקרתי בברלין, טיול בן חמישה ימים רווי אמנות, בירה, אוכל טוב וכן, גם כל מני זכרונות ...

    העיר הענקית הזו, מאכלסת לא מעט (בלשון המעטה) גלריות ומוזיאונים.

    להלן תיאור הביקור בשלושה מהם, העוסקים באמנות בת זמננו.

     

    מוזיאון הצילום -  מוזיאון הלמוט ניוטון

    למוזיאון זה הגענו "בטעות". קבענו להגיע לסיור מודרך , מול הכניסה לגן החיות שליד טיר-גרדן. למרות התחבורה הציבורית היעילה והמדוייקת, לא עמדנו בזמנים, והסיור יצא לדרכו ברחבי העיר בלעדינו. התהלכנו קצת בסביבה, ובעת שאני מרים את עיני לצפות בכנסיית וילהם שבורת צריח (מימי המלחמה) אני נתקל בשלט כחול קטן: "מוזיאון הלמוט ניוטון – עוד 150 מטרים" מכיוון שהזמן התפנה לנו, החלטנו ללכת על זה.

     

    ''

     

    ''

     

    מוזיאון הצילום ובו תערוכתו של הלמוט ניוטון

     

    הלמוט ניוטון, צלם שהתמחה בעיקר בצילום נשים, התחיל את דרכו בצילום בגיל 12. כבן לאב יהודי, סבל מרדיפות הנאצים ומשפחתו הגרה לצ'ילה ומשם לסינגפור. בזמן המלחמה, עקב היותו בעל דרכון גרמני, הוגלה למחנה פליטים באוסטרליה. בתום המלחמה חבר לחבר צלם מאותו מחנה , ועבר לאנגליה (דרך פריז) כדי להמשיך באהבת חייו – צילום. ניוטון צילם בעיקר נשים ועבד עבור ירחוני אפנה כגון ווג וגם צילם מספר שנים עבור פלייבוי. סגנונו המוכר ביותר נחשב ארוטי-אורבני.

    תעזבו את כל המלל הזה. אם אתם שם - לכו לראות את התערוכה. הדפסי ענק בגובה של כמה מטרים ממלאים את האולמות הענקיים של המוזיאון. אחרי הביקור שם גדלה הערצתי לנשים פלאים...

    במוזיאון ישנם לפחות שני אולמות (לא קטנים) המוקדשים לעבודות הצילום של אליס ספרינג – הכינוי של ג'ון בראון – רעייתו, גם אחת שיודעת לאחוז ולכוון מצלמה...

    חשוב: יש לאחסן את התיקים והמעילים במלתחות. השומרים שם אדיבים אך תקיפים, בכל הנוגע להסתובבות באולם עם המעיל ביד. הצילום במוזיאון זה אסור.

     

    מוזיאון המבורגר באנוף

    למוזיאון זה יש להקדיש לפחות יום שלם. יש כאלה שרוכשים כרטיסים למשך שלושה ימים. המוזיאון שוכן במקום בו היתה פעם תחנת הרכבת ממנה יצאו הרכבות להמבורג (ומכאן שמו). חגיגה אמיתית לכל שוחרי האמנות העכשווית, אפשר גם במקום כמה קורסים אקדמיים בנושא.

     

    ''

     

    בכניסה למוזיאון עבודה (ענקית) של אמן אפריקני

     

    לאחר שמאכסנים את המעילים והתיקים, (זיהיתי שם אוצרת תל-אביבית נחשבת) את המצלמות אפשר להשאיר על הצואר – מותר לצלם שם!!! מגיעים לאגף ובו אוסף גדול (של אריך מרקס) של אמנים חשובים כאנדי וורהול, רוברט ראושנברג, אנסלם קיפר, ועוד רבים אחרים. לכל אחד – אולם (ענקי) משלו. העבודות תלויות ומונחות בצורה מאוד מדוייקת שנותנת להן כבוד גדול וגורמת בדרך כלל להתרגשות גדולה בעת הצפייה בהן.

     

    ''

     

    אנסלם קיפר

     

    באגף הראי של האגף הזה  ישנם לפחות שני אולמות ענקיים לא פחות המוקדשים ליוזף בויס -. קשה להסביר את ההתרגשות שעוברת (וזה לא אישי אצלי, דיברתי שם עם עוד כמה חבר'ה ממדינות אחרות) כשרואים את העבודות האלה בפועל ולא דרך השקופיות בהרצאות האקדמיות. ישנן שם גם הקרנות של המיצגים שלו כגון , "כיצד להסביר אמנות לארנבת מתה?" ההסתגרות שלו עם הקויוטי (סוג של זאב) בגלריה בניו-יורק, ועוד. אלם אחד מוקדש לעבודות שעווה גדולות מאוד (יש לו הרבה עניין עם שומנים מוקשים ולבד...)

     

    ''

     

    בויס - עבודות שומן (שעווה)

     

    אולמות אחרים באותו אגף מוקדשים לאמנויות קינטיות (תשכחו מאגם) בסגנון טינגלי ואחרים.

     

    ''

     

    אחרי שלוש שעות מרתקות אך גם מעיפות, בהן ראינו בערך שליש מוזיאון – פרשנו לארוחת צהריים במסעדה של המוזיאון.

    לאחריה, התערוכה באולם הראשי של ברוס נאומן, מבני עץ ענקיים (הכל גדול שם) משולבים בהקרנות וידאו ופסלי נאון גדולים. זוהי תערוכה מתחלפת.

     

    ''

     

    התערוכה של ברוס נאומן

     

    בקומה למעלה מיצבי וידאו. חשוב להדגיש שהוידאו מקבל משמעות אחרת כשמתייחסים אליו כאל מיצב ולא רק כמסך שמקרין מידע. יש שם כמה עבודות (תערוכה מתחלפת) שאפשר לכתוב על כל אחת מהן פוסט ארוך . אבל פשוט צריך לראות את כל היופי הזה.

     

    ''

     

    עבודת וידאו - צילום מתמשך של בית כלא אמריקני  ואורות כלי טיס מעליו

     

    אם חשבתם שסיימנו – לא. כי משם יש ירידה דרך כמה גרמי מדרגות לאגף אחר, שהמילה ענקי קטנה עליו. מדובר בעוד 10,000 במילים: עשרת אלפים!!!, מטרים רבועים נוספים של גלריות שמסודרות במעין מסדרון ארוך מ-א-ו-ד. כל גלריה מוקדשת לאמן, תוכלו לראות שם את ריצ'ארד סרה למשל, אבל גם דברים אחרים. אני מצרף כאן כמה תמונות ללא שמות היוצרים, כי אלה דוגמאות מצויינות של עבודות טובות, ולא "זו עבודה טובה כי מאן דהוא יצר אותה". זו חוויה שלא נגמרת, אם כי בשלב זה התחלתי להבין למה נמכרים כאן כרטיסים למשך שלושה ימים...

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    יצאנו משם לאחר שקיעת החמה , מרוגשים מאוד , עם רצון ענקי ללכת לסדנאות ולעבוד ומאידך גם די מותשים.

     

    הגלריה החדשה לאמנות

    למרות שמה, הייתי מגדיר את הגלריה הזו כבית ספר טוב שיכול להחליף קורס או יותר של מבוא לאמנות מודרנית. למרות שנקראת גלריה זה מוזיאון לא קטן, עם גן פסלים נאה. ניתן להגיע אליה ברגל מאזור שער ברנדנבורג.

    המבנה הארכיטקטוני של גלריה זו מרשים מאוד. למעשה, כל האולמות נמצאים מתחת לפני הקרקע. המבנה עצמו גדול ועשוי ברובו מקירות זכוכית ועמודי מתכת. כך שהאור חודר פנימה , הרצפה השחורה ואולם הכניסה הגדול נותנים הרגשה מאוד מיוחדת.

     

    ''

     

    הגלריה הלאומית החדשה

     

    ''

     

    תערוכה מתחלפת בגלריה הלאומית החדשה

     

    באולם הכניסה לגלריה תערוכה (מתחלפת) של עבודות שמן גדולות ממדים . למרות שהעבודות מרשימות למדי, האולמות הצדדיים הם המרשימים באמת, משום שכאמור, הם נותנים מבט מעמיק ומלא הסברים (גם באנגלית) של ההסטוריה של האמנות המודרנית. יש כאן מבחר גדול מאוד של עבודות של פיקאסו, קלי, קירשנר, דיקס, נונק ועוד רבים אחרים.

     

    ''

     

    התערוכה הקבועה בגלריה החדשה

     

    לגלריה זו יספיק כחצי יום. אפשר לנוח אחר כך בטיר-גרדן

     

    העיר עצמה מוצפת פסלים (מודרניים ועכשוויים) רבים, ועל כך בפוסט אחר.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין