כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון

    העורב

    71 תגובות   יום שני, 4/10/10, 21:31

    ''

    העורב

     

     

    ריקוד העורב


    מִפְּנֵי מָה הָעוֹרֵב הוֹלֵךְ בִּרְקִידָה?
    פַּעַם אַחַת רָאָה הָעוֹרֵב אֶת הַיּוֹנָה שֶׁהֲלִיכָתָהּ יָפָה יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹפוֹת,
    אָמַר בְּלִבּוֹ אֵלֵךְ גַּם אֲנִי כְּמוֹתָהּ.
    וְהָיָה מְשַׁבֵּר עַצְמוֹ בַּהֲלִיכָה, וְהָיוּ הָעוֹפוֹת צוֹחֲקִים לוֹ.
    נִתְבַּיֵּשׁ הָעוֹרֵב וְאָמַר אֶחְזֹר לַהֲלִיכָתִי הָרִאשׁוֹנָה.
    בִּקֵּשׁ לַחְזֹר וְלֹא הָיָה יָכֹל כִּי שָׁכַח הֲלִיכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהָיָה כִּמְרַקֵּד וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לֹא הֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא אַחֲרוֹנָה.

    (על פי אלפא ביתא דבן סירא)

    ''

    "הלך הזרזיר אצל עורב"

     

     פירושו: אדם מפוקפק יתחבר עם הדומים לו..


    "רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (ב"ק צב ב).

    הביטוי מופיע בתלמוד בהקשר של קביעת כשרות של עופות: הזרזיר לא היה מוכר לחז"ל, וכדי לעמוד על כשרותו בדקו לאיזה עוף הוא מתחבר. מאחר שהזרזיר נראה בקרבת העורב הלא כשר, נקבע שגם הזרזיר אינו כשר.

    אצל=ליד

    זרזיר=ציפור שיר החיה בלהקות גדולות.

    ''

    ''

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/10 08:42:

      אם בעורבים עסקינן...

      שולח לך כוכב*

      ודרישת שלום מאליהו הנביא...

      שמלמד זכות על העורבים - שכילכלו אותו בזמן הבצורת והרעב.

      ''

        8/10/10 08:25:
      והזרזיר ציפור כל כך יפה..
      http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/7b/Common_starling_in_london.jpg
      חבל שנצמדת לעורבים:)
      צילומים נהדרים אילת.
      שבת שלום
        6/10/10 19:17:
      צילומים מצויינים ונהניתי מאוד גם מהכתוב. *
        5/10/10 23:50:
      מתנצלת, ענת הביאה קטע אחר של קור.
        5/10/10 22:38:
      וואו, אילו תגובות נפלאות.
      תודה לכם, חברותיי וחבריי על כל התייחסות.
      את שירו של אלן פו הביאה ענתי ותודה לה על כך.
      יש עוד הרבה מה לומר על העורב, שכאמור האהבה אליו שנויה במחלוקת.
      בהמשך אביא עוד כמה תמונות ודברים עליו.
      כל מי שיכול לתרום לפוסט - אשמח.
      תודה לכל המעשירים את הפוסט במידע ובמילים בכלל, ותודה לכל מי שהעשירני ב...כוכבים :-)
        5/10/10 21:46:
      красиво очень
        5/10/10 21:00:
      יקירה

      אני עם עורבים לא מתעסקת לא כדאי !!!!!!!!!

      היתר נפלאים

      זוהי
        5/10/10 20:17:
      היית צריכה להוסיף את שירו של אדגר אלן פו ,"העורב", ואז התמונה הייתה מושלמת.
        5/10/10 19:52:
      כהרגלך . הפוסטים שלך ותמונותיך מרתקים
        5/10/10 16:26:

      צטט: אניגמה 313 2010-10-04 23:04:23

      העורב הוא אחד העופות החכמים ביותר, ואפילו השכיל להשתמש בעזרים ללקיחת מזון.
      כידוע, יש עורבים המאומנים לגנוב חפצים יקרים ונוצצים, הם מגנים בחרוף נפש על גוזליהם ו'אחיהם', ולא סתם נכתבו כל כך הרבה משלים וסיפורים (קרילוב) אודותיו.
      בעבר לא היו העורבים תושבי הארץ, והגיעו בסתיו. כיום התאזרחו באופן מוצלח ביותר.
      אני קוראת להם: נקייני הכבישים, על שום שאוכלים כל פגר של כלב או חתול דרוסים, ובכך עוזרים לסניטציה העירונית.
      סיפורים רבים יש על העורב הנוהג להתנקם במי שמעז לגעת בגוזליו. אנא, השמרו... הוא תוקף שוב ושוב.
      בספרות ובאגדה העורב ידוע כאחד מבעלי החיים של המכשפות
      וזאת על שום צבעיו, חוכמתו והאפשרות לאלף אותו.

      הם גם יודעים לספור !!!  (נעשו נסיונות)

      הם מזהים פנים.

      אני מרימה את גוזליהם ומעולם לא הותקפתי.  (מאכילה אותם בקביעות)

      הם מרימים חפצים חריגים: אם תהיה ערימה של זהב ועליה פחם, הם יקחו את הפחם.

       

        5/10/10 15:28:

      את הקטעים אני מכיר
      ויחד עם זאת, היה נחמד לקרוא בשילוב עם תמונות מרהיבות.
      אהבתי הכי את התמונה האחרונה של העורב שפרס כנפיים.

      מגניביורם פרקט

        5/10/10 15:19:
      אניגמה

      תודה על המילים ועל התמונות
      פעם לא אהבתי את העורב
      היום מוצאת את עצמי מצלמת המון בים
      גם כתבתי על העורב - קרע קרע קרע
      תודה ויום נפלא
        5/10/10 14:56:
      ואני דווקא מאוהבי העורבים -
      עוף משעשע ונבון
      שווה התבוננות
      כמעט אימצתי פעם אפרוח עורבים שנחת על חלוננו -
      הוריו התנגדו...
        5/10/10 14:02:
      על כתיבה וצילומים מרהבים
      מגיע לך כוכב ממרומים
      המשך שבוע מקסים!!!
        5/10/10 13:20:
      כוכב......
        5/10/10 11:58:
      ציפור שנויה במחלוקת מצאת לך לצלם
      אבל חלק מאיתנו, נמצאת בכל פינה...
      תודה על השילוב בין הצילום והתוכן.
        5/10/10 11:41:
      יפה.
      תודה על ההעשרה.
        5/10/10 11:12:

      דברי סרה רבים נאמרים על העורב.עוף משוקץ באמנות,
      בספרות ובדברי פרשנים.
      ואני,חיבתי אליו.הילוכו המרקד משובב עין,וקריאתו(קרא-לאוו דווקא ב-ע')

      עזה,תמציתית ותכליתית.

      נתפס ככיבשה השחורה של העופות.(שלא בצדק).

      לאמיתו(אימתו) של עניין איני מוצא אנשים שאוהבים עורבים.

      ובאם כך,הרני שותף לחריגותו.(ובשמחה).

        5/10/10 09:35:
      צילומים נפלאים..מלל מעולה..
      חגיגה לעיניים ולנפש.
      ***
        5/10/10 08:59:
      צילומים מקסימים אילת,
      במיוחד של זה במעוף
        5/10/10 08:43:
      לענתי באהבה : המשל של השועל והעורב ידוע מזמן
      כאחד המשלים של "La Fontaine" בגירסה יותר קצרה
      מזו של פאול קור....שכנראה הלביש עליה תוספת..
      תודה ענתי שהבאת...תמיד טוב לדעת עוד.....
      סאלינה
        5/10/10 08:14:
      הסיפור השתבש sorry
      רציתי להביא את הסיפור על העורב והשועל...
        5/10/10 08:13:

      והתמונה האחרונה מ ר ה י ב ה ... *
      ותודה גל על המידע הנילווה המעניין ..

        העורב והשועל מאת פאול קור

       

      היה היה עורב שובב,                                                       וחסל – כמה חבל!!!!!

      היה היה עורב גנב.                                                          השועל התרחק במהירות, מאושר ושמח,

      במקורו חטף הכל,                                                           מתענג על הריח.

      בלי רשות ובלי לשאול.                                                    אבל פתאום מה הוא ראה שם?

      יום אחד פשוט נחת                                                          אורח!

      על השולחן שבמטבח,                                                       אולי נחש, אולי דרקון,

      חתיכת גבינה שמישהו שכח                                                איזה אסון!

      משם לקח                                                                       הוא צרח מרוב בהלה,

      ודרך החלון ברח.                                                             הוא ברח, והגבינה נפלה.

      הוא עף כחץ                                                                    ומי זכה בארוחה?

      אל ראש העץ,                                                                  עכברון הפיקח (הלא הוא האורח),

      תפס ענף בשתי רגליו,                                                        שגם הוא הריח את הריח.

      אחז במקור את הגבינה שגנב.                                               כל הכבוד עכברון!

      איזו גבינה טובה – והריח...                                                  צוחק מי שצוחק אחרון.

      איזה יום שמח!                                                                  שיהיה לך בתאבון.

      אבל ריח הגבינה המהולל

      הגיע גם לאפו של השועל.

      "ריח טעים", חשב השועל,

      ומרוב תאבון הריר נזל.

      והוא הלך אל הריח כמו אל האור,

      עד שגילה את הגבינה בתוך מקור.

      ומאחורי המקור – היה העורב,

      השועל היה כבר ממש רעב.

      מה עושים? איך מטפסים?

      והעורב –

      החזיק את הגבינה היטב.

      והשועל רעב רעב,

      והוא חושב, חושב , חושב...

      "שלום עורב", אמר השועל בקול אוהב.

      "מה שלומך?" הוא שאל,

      אבל העורב לא ענה לו בכלל. (בגלל הגבינה...)

      אך השועל הערמומי לא נכנע,

      ואז אמר:

      "עורב יפה וגם יקר,

      רואים שאתה מוכשר.

      אני בטוח שאתה גם שר.

      אם עכשיו תשיר,

      אספר לכולם בעיר

      שאתה זמר יותר טוב מהזמיר".

      העורב – מרוב מחמאות התלהב,

      לקח הרבה אוויר – פרש כנפיים,

      פער את מקורו, ופצח בשיר עורבי – קרע קרע –

      ישר אל השמים.

      והגבינה ....   צנחה למטה בינתיים.

      השועל המתוחכם

      חטף את הגבינה ונעלם.

      העורב סיים לשיר וחיכה למחיאות הכפיים,

      אך שום דבר. הביט למטה: אין גבינה ואין שועל

      שעת ציפור.
      רוצים עוד.
        5/10/10 07:36:

      יפה ביותר.

      רותי.
        5/10/10 07:27:
      אילת פוסט נפלא!
      האם תוציאי ספר כדוגמת הפוסט הזה ואחרים שלך?!
      פותח נקודות לחשיבה ויצירתיות....
      תודה יקירה, יום קסום ונפלא,
      באהבה רבה דליה*
        5/10/10 07:22:
      מעניין
        5/10/10 07:09:

      העורבים החלו להיות ספורטיביים

       

      http://cafe.themarker.com/image/1809153/

        5/10/10 07:03:
      צילומים יפים!
        5/10/10 06:56:
      החכמתי !
        5/10/10 06:35:
      תמונות נהדרות.
      האחרונה פשוט מקסים!
      והעורבים שלי
      משמשים כגששים
      הם רוקדים על הדשא
      מחפשים דרנים
      ואוכלים
      ורוקדים
      עודד
      תודה איילת. פוסט משובח*
        5/10/10 05:43:
      אילת,
      תמונות מדהימות והסברים מאלפים...
      מעניין שבאחד המשלים "השועל והעורב" מתארים אותו
      כ"פתי מאמין" ... כשהאמין למחמאות השועל ...
      תודה אילת...
      פוסט מחכים ביותר...
      המשך שבוע נעים !
      סאלינה
        5/10/10 05:32:
      באמת יפה, ובמיוחד התמונה האחרונה.
        5/10/10 05:07:
      פוסטצילום ערב ומרהיב עין. מרחיב דעת ומשכיל. מעופו צולם בשניה של תנועה מיוחדת ויפה. תודה אילת.
        5/10/10 03:55:
      יופי !
        5/10/10 02:01:
      נהדר. :-)
        5/10/10 01:51:
      יש להם אינטילגנציה מדהימה.
      וצילומים יפים, ליתר דיוק - צלמת נפלאה...
        5/10/10 01:21:
      לפני כשנה אימץ אותי עורב וכל בוקר מלווה אותי בטיול הבוקר עם מציקן וגיטה נשומה
      ערכתי ניסיון ליבדוק את חוכמתו כיצד יוציא כעך שאהוב עליו מקופסא סגורה
      הפתרון שהעורב הביא מדהים והכל נימצא אצלי בפוסט מלווה בצילומים
      כששאלתי חברים כיצד הם היו פותרים בעיה שכזו ניכשלו
      ולא ידעו
      חנן - בבית דגן העורב גם יודע ליספור עד 5 ועל כך בפוסט מצולם בקרוב
        5/10/10 01:08:
      אילת,
      הצילומים מאוד יפים
      העורבים משתלבים מאוד יפה בנוף העצים,
      מעניינת ישיבתם על הצטלבות הענפים.
      אוהבת מאוד את תמונת המעוף.

      ותוךך כדי שקראתי את האגדה על ריקוד העורב
      ודברי חז"ל נזכרתי בשיר של ע.הלל
      אך לא מצאתי את כל המלים
      "כשאתה אומר עורב את מתכוון למשהו רע..."

      אני אוהבת עורבים
      תודה
        5/10/10 00:30:


      מקסים

      אהבתי  *

        5/10/10 00:22:

      בתמונה האחרונה נראה העורב כמכשפה מעופפת.
      נתרמתי מהפוסט.
      תודה!
        5/10/10 00:18:
      אילת,
      יופי של צילומי עורבים ויפה החיבור שלהם לאמרות חז"ל.
        5/10/10 00:16:
      מושקע...ויפה...
      אהבתי..
        5/10/10 00:15:
      מקסיםםםםםם
        5/10/10 00:13:
      מתה על עורבים אילת

      יופי של צילומים
      יופי פוסט
      }{
        5/10/10 00:01:
      ציפור שיר?
        4/10/10 23:52:
      תמונות נפלאות, הסברים מאלפים!
      המון תודה.
        4/10/10 23:51:
      אהבתי
        4/10/10 23:43:

      אהבתי. הנה עוד מאוצר הקפה.

        4/10/10 23:35:
      מקסים איזה עונג לקרוא ולהשכיל.....העורבים האלה
      חכמים ( לא הכי יפים במיוחד ) אבל מתברר שחוכמה
      עולה על יופי במקרה הזה. תודה לך אהבתי באהבה רינת
        4/10/10 23:35:
      באין ציפור שיר, גם העורב יחשב לזמיר.
        4/10/10 23:17:
      בעל כנף מאד אינטיליגנטי אולי בשל כך אנחנו נרתעים ממנו
        4/10/10 23:09:
      אכן העורב נחשב לעוף אינטליגנטי (יחסית).
      כאן המקום להזכיר את יצירת המופת של אדגר אלן פו:"העורב" THE RAVEN שתרמה מאד לפופולריות של פו, יצירה בחרוזים המספרת על יכולותיו המופלאות של העורב, במתכונת של סיפור מתח.
        4/10/10 23:04:
      העורב הוא אחד העופות החכמים ביותר, ואפילו השכיל להשתמש בעזרים ללקיחת מזון.
      כידוע, יש עורבים המאומנים לגנוב חפצים יקרים ונוצצים, הם מגנים בחרוף נפש על גוזליהם ו'אחיהם', ולא סתם נכתבו כל כך הרבה משלים וסיפורים (קרילוב) אודותיו.
      בעבר לא היו העורבים תושבי הארץ, והגיעו בסתיו. כיום התאזרחו באופן מוצלח ביותר.
      אני קוראת להם: נקייני הכבישים, על שום שאוכלים כל פגר של כלב או חתול דרוסים, ובכך עוזרים לסניטציה העירונית.
      סיפורים רבים יש על העורב הנוהג להתנקם במי שמעז לגעת בגוזליו. אנא, השמרו... הוא תוקף שוב ושוב.
      בספרות ובאגדה העורב ידוע כאחד מבעלי החיים של המכשפות
      וזאת על שום צבעיו, חוכמתו והאפשרות לאלף אותו.
        4/10/10 22:49:
      סיפור ממש!!
        4/10/10 22:49:
      ציפור ממש!!
        4/10/10 22:44:
      אהבתי את הספור והפתגם:-)
        4/10/10 22:43:
      לעורב, בנוסף להיותו חיה אינטלגנטית יש
      זכרון טוב. אם מישהוא פגע בו הוא זוכר אותו
      ועלול להתנקם בו בעתיד.
      אהבתי כוכב.
      בברכה אמנון
        4/10/10 22:42:
      תמונות יפיפיות...
      גם הסיפור הנלווה מצא חן בעיניי.
      ***
        4/10/10 22:41:
      אהבתי ,יופי של תפיסות בשילוב הכתוב
        4/10/10 22:20:
      תמונות מרשימות
      במיוחד אהבתי את שלא ידעתי
      מהיכן הביטוי הלך הזרזיר אצל העורב :-)
        4/10/10 22:18:
      צילומים מקסימים!
        4/10/10 22:14:

      צילומים יפים איילת

      ומה עם העורב המיוחד של  אדגר אלן פו

        4/10/10 22:07:
      הזרזירים חיים בלהקות ענקיות ומלכלכים את המדרכות
      העורבים מנקים את כל הזבלים והם כה נבונים.
      אני עוקבת אחריהם כבר שנים-מעולם לא ראיתי עורב נוטש את גוזליו.להפיך-מגונן עליהם בחרוף נפש!
      פוסט עם תמונות וקישורים מעניינים
        4/10/10 22:01:

      תודה על תשומת ה''

       

      יונה

        4/10/10 22:01:
      העורב הוא עוף שמתאכזר לבניו
      ועוזב אותם לבד,הקב"ה בורא
      תולעים מצואתם,ומיזה הם נשארים
      חיים,תודה,על העורב והיונה שהבאת
      מתיבת נח,היונה היא משל לישראל.
        4/10/10 21:55:
      על זרזירים ועל עורבים :)
        4/10/10 21:43:
      תודה על כל היופי הזה..(כן. עורבים יפים בעיני..)
        4/10/10 21:40:

      מדהימים !!!

      פרופיל

      אניגמה 313
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין