אחיזת עיניים
שגרע.
כבר הרבה זמן חיפשתי שגרה. לקום בבוקר, לישון בלילה, להפסיק עם הקוק בצהריים (החברים אומרים שזה חרא של הרגל).
אז קיבלתי מנה הגונה של שגרה לפנים. ועדיין אני לא מרוצה.
לשגרה יש כוח להפוך כל דבר מלהיב למשעמם ואפור, שגרתי... פתאום הבוס החתיך הוא סתם רווק מזדקן עם כלב, הבניין הגבוה של האוניברסיטה נראה כמו עוד עליה מציקה ואת הכביש המהיר בדרך לשגרה אני עושה בעיניים עצומות, רק שכל יום חתול אחר נדרס בצחוק ומת - באמת.
אז אני כאן לשבור, להרוס ולנפץ. מקווה שלא יאפיר.
אני יוצאת למלחמה.
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חתול חתול או החתול של שרדינגר?
אפור זה לא רק צבע
אפור זו גם תכונה
יש לי תרגילי מִרכוּז מחשבתי בשבילך.
קרב, קרבה, הקרבה :)
שכחת גם חתולים דרוסים... בכל מלחמה נפגעים חפים מפשע :(
אפור זה גם צבע!
כן... היא לא ממש עוזרת. השלשול מילים שלי מחריף מרגע לרגע.
זה קרב מכור :)
כי ככה
זה בחיים
מי יתן ולא יאפיר לך לעולם! :)