אחרי צום ארוך ביותר, גמרתי אומר בליבי לחזור אל עולם הדייטים. מה כבר יכול להשתנות תהיתי ביני לבין עצמי, עשיתי אינספור דייטים, זה בטוח כמו לרכוב על אופניים. אז מן הסתם התבדיתי. ישבתי מולה כמו בוק מגמגם, מתנצל על כל הערה חצי שנונה שיצאה לי מהפה, ולמרות שצריכת האלכוהול שלי ירדה פלאים בזמן שחלף, פיללתי כי האלכוהול שבכוס יתחיל להשפיע. מהר מאוד הוא אכן השפיע, בליל המילים שפלטתי הפכו ממילים חסרות תוכן למשפטים חסרי תוכן, והעלמה שמולי ישבה ובהתה. היא אמרה שזה בסדר גם לשתוק, ניצלתי את המשפט הזה לעוד כמה משפטים חסרי משמעות, איפה אתה אלכוהול כשצריך אותך, תהיתי. לבסוף נכנעתי, גמעתי עוד כוס מלאה, הדלקתי עוד סיגריה, ומיד אחריה עוד אחת, הרגשתי כמו אצל פסיכולוג, אני מדבר והיא מהנהנת, ואז היא הזכירה כבדרך אגב שהיא לומדת קואצ'ינג, הבנתי שאני כנראה חלק מהסטאז' והחלטתי לשתף פעולה. סקס לא היה, עצם המחשבה על היום שאחרי דיכאה את הליבידו שלי לרמות מביכות. הבטחתי לה שאעדכן אותה לגבי ההתפתחות שהשגנו בסשן הדייט/קואוצ'ינג שלנו, היא עדיין מחכה. אז אני ודייטים ניפרד שוב לתקופה, אם כבר לצאת ולשתות, אז לפחות בלי מחשבות מזוויעות על ליבידו מדוכא וסשנים של הנבנת הנפש, מה רע בסתם לשבת על הבר לכל הרוחות. |