| ידידתי נדירת הנפש פגשתיה אמש מונחת במרחבים והם ירוקים וגווני פסטל עוטפים את בבואתה הממוסגרת במקום בו האדם משחיר מעשיו ועוטה בגדים לבנים מצמצם ומרחיב את הנפש בכימיקלים הלם חשמל בכפיתה למיטה הייתה תריסר שנים חלפו מאז שראיתיה לאחרונה הזמן לא חמל חלומותיה הם ימתינו ליום מותה פעם הייתי בא אליה הייתה מפסלת בחומר בוראת גוף ונותנת בו פנים היינו בשקט מחכים שאלוהים יבוא יפיח בהם חיים מעשי ידי נפשה מעלים אבק פסלים שאהב אלוהים שוכבים זבים מבעים קפואים בוהים תוהיםועזובים |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כאשר היצירתיות מומתת על ידי הכימיקלים
והאדם הופך למעין גוף בלי נשמה.
שירך זה כלכך נגע בי שעכשיו חזרתי לקרוא אותו בפעם השניה.
}{שטוטה
כתיבתך כה יפה וכה ממיסה בכאבה.
מעשי ידי נפשה
מעלים אבק
פסלים שאהב אלוהים
שוכבים זבים מבעים
קפואים
בוהים
תוהים
ועזובים....
שיר מבית-מלאכתו של אומן, ממש כך.
היו היה עפר, הקשב אליו היטב,
ואני אתך שומע את רחשי עשבי הפרא ,
שומע איך מתאדה הטל של הזיכרון.
פשוט נפלא.
עצוב, יפה
אילנית
כשעוד היה הדבר בידה,הייתה מפסלת בחומר
בוראת גוף ונותנת בו פנים
וכעת, עדיין
בשקט מחכים
שאלוהים יבוא
יפיח בהם
חיים .. ובתוך העצב המון יופי והערכה מופלאה *
כמה יפה היא כתיבתך
כמה עוצמה בשירתך
ואותה ידידה, פסלת פיסלה בחומר
ואתם,מחכים ש
אלוהים יפיח חיים
והיום הם
אבק מעלים,קפואים,בוהים,עזובים
יפה כתיבתך ידידי
תודה ושבוע מבורך
תריסר שנים חלפו מאז
שראיתיה לאחרונה
הזמן לא חמל חלומותיה
הם ימתינו ליום מותה
ידיד נפש
מחייה
פסלים דוממים
לא משאירם
בצל השכחה
מעירם מקיפאונם
וידידתך
נדירת הנפש
מביטה מעל העננים הלבנים
חיוכה מאיר בזיו
את מרחבי אינסוף
מנוחתה עדן
תודה ..
סיפרת דברים אינטימיים.
הייתי איתך. אלי.
השיר רגיש ונוגע.
שיר ידידות נפש כואב
רווי אמפטיה וכה רגיש
שהזמן לא עמעמו,
והוא כל כך ממלא אותי
ומותיר בי תוגה, שריטה.
יפיפה שערך.
עוזי
מרגש
מקווה שתמצא מז'ור לנפשה
כתביתך מרגשת עד עמקי הנשמה..
יכול לחוש בכאבך..
וליבך הגועש והסוער..
עצוב..
ובאותה מידה מקסים ומרגש.
נהדר *
תודה על תשומת ה
אני משוכנעת שבסוף
נפשה ידעה שלווה.
אהבתי
למרות הכאב
יש כל כך הרבה יופי במילים
ההרגשה היא כמו להציץ לקליידוסקופ צבעוני
עם חלקיקים מעורבלים
שאם
היו תמונה אחת שלמה
היו מפעימים לבב.
למרות הכאב
יש כל כך הרבה יופי במילים
ההרגשה היא כמו להציץ לקליידוסקופ צבעוני
עם חלקיקים מעורבלים
שאם
היו תמונה אחת שלמה
היו מפעימים לבב.
עוצמתי עד מאוד.
אחרי כל שיר שלך
אני לוקחת נשימה עמוקה...
תודה ש-אתה. עונגגגגגגג
הייתה מפסלת בחומר
בוראת גוף ונותנת בו פנים
היינו בשקט מחכים
שאלוהים יבוא
יפיח בהם
חיים "
נוגע ופוגע עמוק בנפש האדם.....
נותרו אחריה
לגעת בנו הנותרים .
שיר מאוד נוגע
אשוב לקרוא בו שוב .