ראיתם את 'סוטרה'? לא???? רוצו לראות שתי הצגות ,אחת ביום חמישי מחר... וביום שישי בבית האופרה נפלא
הבית המחבק
יום בשבוע אני איני בביתי קמה מוקדם בבוקר,משקה את הגינה, מאכילה את החתולים וברבע לשש אני בדרכים נוסעת לעיר הגדולה......
מעבירה את נוכחותי הגשמית ליום אחד שלם למקום אחר מקום שאינו ביתי יום אחד שלם אני נמצאת ומתרחשת בחלל אחר בין קירות שונים לגמרי
באותו יום בו איני שם ..בביתי הפרחים בגינתי פורחים בלעדי הפרפרים וכל שאר החרקים, כמו הדבורים וגמלי השלמה מנהלים את סדר יומם לחלוטין ללא אני
העורב שכל בוקר עומד מעל הסוכה שבניתי לי עומד לו על חוט חשמל או טלפון עומד כמו בכל בוקר,מנקה את נוצותיו ומוודא שכולם נוסעים בכיוון הנכון אלא שאני לא שם....
אני נכנסת למכונית, מקישה את הקוד ה'סודי מתניעה בחיוך והקלה ואנחנו אני והמכונית בדרך
המעבר הזה מהסביבה המוכרת והיומיומית מוביל להלך רוח מוכן להפתעות הגוף עם הנפש שמתלווה אליו מסתגלים לזרמים החדשים
הכל שונה
הצלילים, הרוחות, תנועת העצים, גובה הבנינים,אופי האנשים,הצבעים,הפרסומות....
בהדרגה דרך נתיבי איילון שמובילים אותי ללא שום חרטה ואפשרות לשינוי אני מגיעה למקום שבו החלטתי לבלות את אותו יום באופן קבוע פעם בשבוע מחוץ לביתי
כשאני חונה בחניה הפנויה שמחכה לי ורק לי כשלפני המכונית האדומה של השכנים עומדת לה פנויה אני משנסת מותני אוספת חפצי ועולה למעלה
לאורך כל היום הזה עומדות בפני משימות קבועות שכמעט ואינן משתנות ואני ממלאה אותן באדיקות ובתשומת לב בשביל זה באתי
היום מתקדם על פי קצב משלו ובתוכו אני שוחה כמיטב יכולתי מנסה להתאים את עצמי לזרמים והתנודות כדי להשתלב בצורה שתביא קלילות ושמחה לי ולאחרים בכל אותו זמן הקירות מסביבי אינם שלי התמונות על הקירות אינן שלי הכלים בכיור לא אני בחרתי הספה בסלון אינה מקדמת פני בנוחיות המתאימה לי
והיום עובר מגיע הערב
ואני נכנסת למכוניתי שעמדה כל היום מתחת לבניין ,מנועה התקרר מתיישבת,נשענת לגמרי אל הכיסא המוכר מתניעה ומתחילה במסעי חזרה
עשרים דקות עד חצי שעה ואני בבית מחנה ליד הבית חתול אחד יושב בתנוחת בודהה על העמוד השמאלי מיילל אל השמיים שני חתולים מגיחים ומתחככים ברגלי בתוך החצר אני מתכופפת להעביר עליהם את כף ידי הימנית
וממשיכה בעוד כ6 צעדים אהיה בין הקירות הבטוחים מכניסה את המפתח ידיעה מקדימה אופפת אותי מכל הכיוונים יודעת שברגע שאפתח את הדלת מצד ימין תלוי קולב שעליו צרור מפתחות ולפעמים גם מגבת מתייבשת מהמקלחת האחרונה צעד וחצי ואני בפנים בסלון הקטן, הצבעים המוכרים עוטפים אותי, אני בחרתי בהם,או אולי הם בי
מצד שמאל על הרצפה מונח מזרון פוטון מקופל לצורה של ספה עם כיסוי לבן רקום צבעוני כריות מונחות עליו בנוחיות וילון בצבע בורדו תלוי לאורך החלון עמדת המחשב שקטה וחשוכה השטיח מחצלת על הרצפה קורן אלי בצבעו הטבעי צבע חול מרגיע....
וילון עשוי רצועות בד ירוק כהה ובורדו לסירוגין מפריד ביני לבין המטבח שם יש קצת בלגן ואולי לא כדאי להיכנס לשם עכשיו מחר בבוקר יום חדש
חדר הטיפולים שקט..פותחת סוגרת את דלתו להתראות מחר
מקלחת בביתי הברז של הכיור מטפטף טיפותיו אל הדלי הירוק מסרב להיסגר עד הסוף
אמממ
בית
לילה טוב |