מגמת הירידה בדולר האמריקני הלכה והתעצמה בשבועות האחרונים, החל מנאומו של ברננקי בכנס ג'קסון הול בסוף אוגוסט, בו הוא אותת שהפד הולך לבצע סיבוב נוסף של 'הקלה כמותית' (quantitative easing), והדרך המועדפת בעיניו היא על ידי רכישות מסיביות של אג"ח ממשלתי.

מאז, קצב הירידה של הדולר – שכבר נמצא במגמת היחלשות קלה לפני זה -- הולך ומתעצם. מנגד, המחירים בשוק האג"ח הממשלתי של ארה"ב עולים בחוזקה, ושוק המניות נכנס גם הוא לסיבוב עליות. גם בתחום הסחורות, המחירים קפצו בצפייה דרוכה לנחשול הדולרים ושיטפון הנזילות שברננקי הבטיח.

אצלינו, המגמות העולמיות קיבלו חיזוק נוסף על ידי העלאות הריבית שביצע בנק ישראל בחודשיים האחרונים. כך הגענו למצב ששוק המניות חותר לרשום שיאים היסטוריים חדשים ושהשקל עולה בהתמדה.

עליית השקל הוא בעיקרו סיפור דולרי, כלומר חלק מהאירוע העולמי של היחלשות הדולר, ובחלקו הקטן סיפור שקלי. לרוב הציבור, ואולי גם להרבה סוחרים, אין זה משנה, אבל בפועל זוהי אבחנה קריטית, להבנת הנעשה ולהערכת העתיד.

מגמת ירידת הדולר בעולם כבר מפריעה לכמעט כל העולם. עוצמתה בלתי נסבלת, אבל גם עצם הכיוון מהווה בעיה – במיוחד לאירופאים. כל זה קורה כאשר כל הנגידים וכל שרי האוצר מתכנסים בוואשינגטון למפגש השנתי של קרן המטבע הבינלאומי והבנק העולמי.

מבחינה טכנית, ברור לחלוטין שהמגמות בשווקים הגיעו למצב קיצוני, ממנו חייב לבוא תיקון חד וחריף. מדדי הסנטימנט נמצאים ברמות מגוחכות, לפיהן מעל 96% מהסוחרים צופים ירידה לדולר ועליה ליורו. כאשר כולם בצד אחד של השוק, הדרך סלולה למהפך. (הערת אגב: אותו דבר אמור בזהב, כסף ועוד כמה שווקים.)

מעבר לתיקון קצר-מועד, הטכנאים חלוקים בדעתם – חלק רואים את כל המהלך האחרון כתיקון למגמת בעליית הדולר שהחלה בנובמבר אשתקד (גם אז העולם היה משוכנע שהדולר גמור וארה"ב קבורה), וחלקם רואים את העליית בדולר מנובמבר עד יולי השנה כתיקון למגמת הירידה ארוכת-הטווח שלו. אין סתירה בין שתי הגישות – שתיהם יכולות להיות נכונות, כשהן מתייחסות לטווחי-זמן שונים. המהלך הבא בדולר בהחלט יכול להיות עלייה משמעותית, שתימשך 6-12 חודשים ויסתיים כשהאירו קרוב לשוויון מול הדולר והפרנק השוויצרי חזר ל-1.20 לדולר.

השאלה המסקרנת יותר היום היא האם אנחנו עומדים גם לפני מהפך פונדמנטלי, שייגרם על ידי הסכם פורמלי או הבנה אפרומלית בין המעצמות הכלכליות. השמועות על אודות "הסכם פלאזה 2" – הראשונה היתה ב-1985 כשהדולר היה חזק מאוד והיה צורך להוריד אותו – הולכות ומתגברות בימים האחרונים, במקביל להצהרות הלוחמניות סביב "מלחמת עולם במטבעות" ובצל התממשות ההצהרות האלה על ידי רשימה ארוכה של בנקים מרכזיים מסביב לעולם.

התגובות במדיה המקומית ואצל רבים מבין הסוחרים להתערבותו ההולכת וגדלה של סטנלי פישר בשוק המט"ח הן שהוא אידיוט ואינו יודע מה הוא עושה, ושהוא טרף קל לסוחרים הממולחים של שוק המט"ח. אבל ייתכן שסטנלי כן יודע מה הוא עושה, ואפילו יודע מה עמיתיו מבשלים --ומציב את עצמו בהתאם. שימוש במידע פנים? כן – אבל בשוק המט"ח זו לא עבירה, ואם אתה נגיד אז הכללים ממילא לא חלים עליך.