ריקוד של תשוקה,

ריקוד אהבה,

רקוד החיים

במלוא החיות.

זה הטנגו.

מוציא את המיץ,

מלטף ומתריס,

מסחרר ובועט

וסוחף ומרטט.

זה הטנגו.

הפנים לוהבות,

הרגליים רוטטות,

הלב מסתחרר,

הגוף שבוער.....

ופתאום, בלי משים, בלי שום הכנה,

הקצב יורד, נרגעה הנגינה,

הלב כבר נרגע מהלהט,

אין מה לרוץ, הטמפו הואט,

הקיצון משנה את פניו,

הקצוות מתקהים ומורגש כבר הסתיו.....

כרמן כבר לא מסחררת ראשים,

ידיה עייפו, מציירות הן ברושים,

הרגליים נושאות גוף קצת עייף,

קצבו של הטנגו מזמן התחלף........

ויש עוד תשוקה - לחיות יום נוסף,

ויש עוד חיות - להרגיש רוח סתיו,

ויש עוד חיים בגוף המצומק,

ועוד יש אהבה בגרון קצת נשנק

ועוד יש די הרבה בעטיפה מתכלה,

ויש שלרגע שמץ חיות מתגלה,

ולעתים עת הרוח נושב בין צמרות

נגינות של הטנגו עוטפות, מלטפות,

ונושאות את הרוח אל בין העבים,

מזכירות טעמם של ימים נשכחים...........