
כברת דרך לא קצרה עשתה תרבות המזרח הרחוק מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשבחסות השם ל "מסעדה סינית" אכלנו אורז בסגנון יפני, אטריות תאילנדיות ומרק תירס על פי מתכון מנדריני. כשבחוג הקראטה ה"יפני" למדנו טאי קוון דו קוריאני. כיום, עצם העובדה שלא מעט ישראלים מכינים סושי ביתי כחלק מהתפריט ה"רגיל" של ארוחת הערב אומרת דרשני. אבל מכל היבוא האוריינטאלי המבורך, ללא ספק המרתק ביותר נמצא בתחום העיצוב. העיצוב האוריינטאלי, בדגש על היפני, כבש לו לא מעט אוהדים בקרב תושבי המערב. מהימים של הפגודה כנציג יחיד של המזרח הרחוק ועד לימים שמיטב אדריכלי הנוף מתמחים בתכנון הגן היפני זרמו המון מים בטפטפות. ללא ספק הסגנון הצנוע משהו, בבחינת כל המוסיף גורע, קונה את ליבם של לא מעט אנשים. זאת, בניגוד לגישה השולטת בקרב הארכיטקטורה המערבית הדוגלת בכל המוסיף, הרי זה משובח.
כנראה שזה קשור גם לאופי ולאגו של התרבות ממנה הסגנון שואב את השראתו. ההקפדה על השילוב וההרמוניה עם הסביבה, כולל השימוש בחומרים הטבעיים שנמצאו תורמים אף הם לפופולאריות של המזרח הרחוק, במיוחד בימים אלו של מודעות הולכת וגוברת להגנה על הסביבה. אמנם מאז מלחמת העולם השנייה, במקביל לנדידת הסגנונות מערבה החלה במקביל נדידה נגדית, כלומר השפעה של הרוח המערבית על הנוף המקומי , אך העקרונות המנחים בעת תכנון הבניינים עדיין שרירים וקיימים. אין מבנה שמוקם , בין אם בסגנון המסורתי ובין בסגנון מערבי לחלוטין, שלא מתחשב בתורת הפאנג שוואי, בפרט ובדיאלוג מוחלט עם הסביבה. ישנם לא מעט מבנים שהעיצוב מוכתב כתוצאה מאילוצים סביבתיים רוחניים. למשל,מבנים שמוקמים בסמיכות להר או גבעה לעולם יכילו "חור" או פתח חלול שיאפשר זרימת אנרגיות בין ההר לסביבה. כי אם לא כן, חלילה וחס, הרוחות הרעות שבאות ויוצאות מן ההר יכלאו בינו לבין המבנה – מתכון בטוח למזל רע. גם כל מה שקשור לעיצוב פנים – במזרח הרחוק בכלל וביפן בפרט, לעולם יקפידו על תכנון לפי עקרונות תורות העיצוב העתיקות ועל כללי הצניעות. גם בפנים, בניגוד למערב- אין להם דחף למלא את קירות ופינות הבית במלוא החופן תמונות וקישוטים אלא לעצב בטוב טעם מעט פריטים, אך כולם בעלי משמעות וחשיבות לשמירה על ההרמוניה ועל האנרגיות החיוביות של הדיירים שגרים בין הקירות. ונסיים בקוריוז קטן אבל אמיתי מן השוק המ קומי. בשנות ה-90 נבנה בית השגריר היפני בהרצליה פיתוח. עם גמר בניית השלד התברר כי בגלל טעות בחישובים המבנה קרוב במטר וחצי לשפת הרחוב. כלומר ישנה חריגת בנייה. הקבלן הציע לנציגי השגריר מספר אופציות לטיפול בבעיה – מהוצאת היתר לבניה החריגה ועד הריסה ותיקון של המבנה. לאחר התייעצות התעקשו נציגי ארץ השמש העולה, להרים את המבנה על מסילות ולדחוף אותו לאחור את המרחק הנדרש- וזאת על פי כללי הפנג שוואי שלהם הם ראו עצמם מחויבים. כן, עדיין ישנן תרבויות ואנשים שמקפידים על העקרונות שאותם הם רואים כחשובים. |
שתי וערב
בתגובה על מזוזה בתזוזה
Momo2
בתגובה על על מבנים, חיות וזהויות
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם הפאנג שוואי כמעט כמו הסושי, נכנס לתרבותינו בערבוביה מביכה לדעתי, בין ההשקפות השונות על התורה.
מעניין ויפה!
שבת מקסימה לך
תודה על השיתוף חברי היקר
* כוכב אהבה ממני
שבת רגועה ושלווה
חיה
חוסר שטח לבניה והקלילות מתחשבת ברעשי האדמה[מחיצות ניר וכד]
כמובן שהם הושפעו מהסינים באמנות ובבניה.
עד היום האוכל הסיני בישראל הוא לא באמת אוכל סיני אלא משהו מותאם לחיך המקומי.
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה
קשה לי להבין ולקבל מדוע העם שלנו מחפש בכול קצוות תבל תרבויות שונות ומשונות כאשר יש לנו, כאן אצלנו בבית, תרבות מקומית (הדת היהודית המבוססת על התורה הקדושה) שהיא מקור כול התרבויות.
כול התרבויות כן, התרבות שלנו לא! מדוע?
אינני פוסל חלילה שום תרבות, אבל אני חוזר שוב ושואל: מדוע כל התרבויות כן ורק התרבות המקומית, היהודית שלנו לו!?
לגבי הדוגמא הספציפית שהבאת, ביהדות כשבונים בית חדש מניחים פתח ל"רוחות".
דבר זה כתוב בדברי חכמנו ז"ל כבר לפני יותר מאלפיים שנה! הרבה לפני שהעם הסיני או היפני קמו!
בחומש במדבר, בפרשת בלק (פרק כב פסוקים כא - לו) מסופר ה"סיפור" על בלעם והאתון שלו.
מסופר שם שמלאך ה' הלך לפניהם והאתון ראתה אותו נצב בדרך ולכן נטתה מן הדרך.
לאחר מכן עמד המלאך "במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם".
ולבסוף: "ויוסף מלאך ה' עבור ויעמוד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. ותרא האתון את מלאך ה' ותרבץ תחת מלאך ה".
בספר "מדרש תלפיות" (אות א') כתב בשם כתיבת יד: "מה שהאתון לחצה רגל בלעם אל הקיר ורבצה תחת בלעם ולא חשבה שאם המלאך רוצה לעבור, יכול הוא לקפוץ מעליהם. הוא כי האתון ידעה שכך ענין המלאכים שאינם הולכים כי אם כל אחד במסילה שלו באויר הקצוב לו.
כי הקדוש ברוך הוא חולק כל האוירות לכל אחד, ואין אחד נכנס בגבול חברו.
לכן אדם שהרס כותלי ביתו [ובונה במקומם בית חדש], אם ישנה החלונות ממקום שהיו קודם, יש בו סכנה, כי המלאכים שהיו עוברים דרך אותם החלונות כועסים, מכיון שעכשיו הם צריכים להקיף את הבית".
בספר "מעבר יבק" שפתי צדיק [פ' כ"ו] מסביר את עניין בלעם ואתונו כמו שהביא ה"מדרש תלפיות" והוסיף: "סכנה לסתום חלונות ופתחים, שמא נכנס בפתח, או בחלון, מזיק אחד [הכוונה לשד או לרוח] ואולי עתיד לצאת דרך שם, ואם יסתמנו, מטריח את המזיק לילך בדרך אחרת, ואין להתגרות בשטן".
וכך אנו נוהגים גם כיום שאם משפצים את הבית וסוגרים חלון או דלת, משאירים פתח קטן למעבר המלאכים, המזיקים והרוחות.
דבר נוסף שרציתי להעיר, כתבת: "עדיין ישנן תרבויות ואנשים שמקפידים על העקרונות שאותם הם רואים כחשובים".
נכון עדיין יש אנשים שעקרונותיהם הם עקרונות התרבות היהודית, ומוכנים אפילו להיזרק לבית הכלא ולמסור נפשם עבורם, לדוגמא: אני מכיר אישית קבלנים דתיים שהרסו חלקי בתים שנבנו בחול המועד או בשבת בטעות ע"י הפועלים הלא יהודיים!
כול טוב, שלמה
סאלי החמודה "מגניב "
אני אוהב אוכל סיני
פנג שווימתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"פנג שווי" בסיניתפנג שווי או פנג שואי (בסינית מפושטת: 风水 או בסינית מסורתית: 風水, להאזנה (מידע · עזרה)) היא שיטה סינית עתיקה לארגון חפצים ומבנים על מנת להגיע להרמוניה עם הטבע - שיטה שעמדה בבסיס הדת הטאואיסטית.
משמעות השם "פנג שווי" בסינית היא "רוח ומים". מקורו של השם בציטוט מספר הקבורה הסיני האומר: "הצ'י מתפזר ברוח ונאסף על גבולות מקווי מים".
עדויות ארכאולוגיותמקורו של הפאנג שווי בהשפעות הדדיות של אדריכלות ואסטרולוגיה. בשנת 4800 לפנה"ס מופיעה התייחסות לכללי הפנג שווי בבית הקברות של הכפר יאנגשאו שבבאנפו הבנוי בציר צפון-דרום, וכן בתי הכפר פנו לכיוון דרום על מנת לקבל את חום השמש בימי החורף. במהלך השנים המשיכו לבנות את בתי הכפרים והערים בכיוון זה, ובהמשך הפכו חוקי מיקום המבנים לחוקי הפנג שווי המופיעים ב"קאוגונג ג'י" (מדריך בעלי המלאכה) וב"לו באן ג'ינג" (מדריך
העידן החדש
בניין בהונג קונג ובו חלל במרכז, בהתאם לעקרונות הפנג שווימספר אגדות אורבניות הנוגעות לפנג שווי מתייחסות לבניינים שונים בהונג קונג ובהם מגדל הבנק של סין אשר תוכנן בצורת סכין על ידי איי. אם. פיי ואמור להטיל "קללה" על בניין בית הממשל וכן על מתחרי בנק סין - סיטיגרופ (וכן האגדה האורבנית מספרת שבניין סיטיגרופ תוכנן על ידי מומחי פנג שווי במטרה להדוף את הקללה או הקרינה השלילית המוקרן מבניין בנק סין.
תודה יואב
(קיור של "לעניות דעתי"...)
עיצוב יפנימינימליסטי הוא...
... סוף....
(קיור של "לעניות דעתי"...)
עיצוב יפנימינימליסטי הוא...
... סוף....
אהבתי :)