כברת דרך לא קצרה  עשתה תרבות המזרח הרחוק מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת,  כשבחסות השם ל "מסעדה סינית" אכלנו אורז בסגנון יפני, אטריות תאילנדיות ומרק תירס על פי מתכון מנדריני.   כשבחוג הקראטה ה"יפני" למדנו טאי קוון דו קוריאני. כיום, עצם העובדה שלא מעט ישראלים מכינים סושי ביתי כחלק מהתפריט ה"רגיל" של ארוחת הערב אומרת דרשני. אבל מכל היבוא האוריינטאלי המבורך, ללא ספק המרתק ביותר נמצא בתחום העיצוב.

 העיצוב האוריינטאלי,  בדגש על היפני, כבש לו לא מעט אוהדים בקרב תושבי המערב. מהימים של הפגודה כנציג יחיד של המזרח הרחוק ועד לימים שמיטב אדריכלי הנוף מתמחים בתכנון הגן היפני זרמו המון מים בטפטפות. ללא ספק הסגנון הצנוע משהו, בבחינת כל המוסיף גורע, קונה את ליבם של לא מעט אנשים. זאת, בניגוד לגישה השולטת בקרב הארכיטקטורה המערבית הדוגלת בכל המוסיף, הרי זה משובח.

כנראה שזה קשור גם לאופי ולאגו של התרבות ממנה הסגנון שואב את השראתו.

 ההקפדה על השילוב וההרמוניה עם הסביבה, כולל השימוש בחומרים הטבעיים שנמצאו תורמים אף הם לפופולאריות של המזרח הרחוק, במיוחד בימים אלו של מודעות הולכת וגוברת להגנה על הסביבה. אמנם מאז מלחמת העולם השנייה, במקביל לנדידת הסגנונות מערבה החלה במקביל נדידה נגדית, כלומר השפעה של הרוח המערבית על הנוף המקומי , אך העקרונות המנחים בעת תכנון הבניינים עדיין שרירים וקיימים.

 אין מבנה שמוקם , בין אם בסגנון המסורתי ובין בסגנון מערבי לחלוטין, שלא מתחשב בתורת הפאנג שוואי, בפרט ובדיאלוג מוחלט עם הסביבה. ישנם לא מעט מבנים שהעיצוב מוכתב כתוצאה מאילוצים סביבתיים רוחניים. למשל,מבנים שמוקמים בסמיכות להר או גבעה לעולם יכילו "חור" או פתח חלול שיאפשר זרימת אנרגיות בין ההר לסביבה. כי אם לא כן, חלילה וחס, הרוחות הרעות שבאות ויוצאות מן ההר יכלאו בינו לבין המבנה – מתכון בטוח למזל רע.

 גם כל מה שקשור לעיצוב פנים – במזרח הרחוק בכלל וביפן בפרט, לעולם יקפידו על תכנון לפי עקרונות תורות העיצוב העתיקות ועל כללי הצניעות. גם בפנים, בניגוד למערב- אין להם דחף למלא את קירות ופינות הבית במלוא החופן תמונות וקישוטים אלא לעצב בטוב  טעם מעט פריטים, אך כולם בעלי משמעות וחשיבות לשמירה על ההרמוניה ועל האנרגיות החיוביות של הדיירים שגרים בין הקירות.

 ונסיים בקוריוז קטן אבל אמיתי מן השוק המ

קומי. בשנות ה-90 נבנה בית השגריר היפני בהרצליה פיתוח. עם גמר בניית השלד התברר כי בגלל טעות בחישובים המבנה קרוב במטר וחצי לשפת הרחוב. כלומר ישנה חריגת בנייה. הקבלן הציע לנציגי השגריר מספר אופציות לטיפול בבעיה – מהוצאת היתר לבניה החריגה ועד הריסה ותיקון של המבנה. לאחר התייעצות התעקשו נציגי ארץ השמש העולה,  להרים את המבנה על מסילות ולדחוף אותו לאחור את המרחק הנדרש- וזאת על פי כללי הפנג שוואי שלהם הם ראו עצמם מחויבים. כן, עדיין ישנן תרבויות ואנשים שמקפידים על העקרונות שאותם הם רואים כחשובים.