אל תשאלו אותי איך, למה וכמה, אבל התגלגלתי השבוע ,ממש ברגע האחרון, להופעה של הסקורפיונס. הלהקה עושה כעת מסע הופעות אחרון לקראת פירוקה הסופי, ובין היתר הגיעו (די 'בסתר', כי שמעתי על כך ממש במקרה.) לישראל. הנה התגלה לו פרצופי האמיתי. מיינסטרימר מושבע. סליחה מהחברים על ההונאה כשצו'טטתי איתם כאן על ז'רז'ומבק, טצ'יו, וקולולקה, ועם אחרים, על כל מיני פרוגיסטים נידחים וקודחים למיניהם, זה היה רק קאבר.
טוב, אולי קצת הגזמתי, הגרמנים האלו מהאנובר, עם קלאוס מיינה, בעל הקול הנהדר, והגיטריסטים המצוינים שלהם- שני גיטריסטים מגרמניה , בסיסט פולני (יאלה להרכב עם רוני ובובי ) ומתופף אמריקאי, בקאסט העכשווי (ועוד כ-14 חברים משיבוצים קודמים של הלהקה) , המוגדרים בין היתר כ- הבי מטאל והארד רוק, הביאו אותה פה ושם בכמה קטעי רוק טובים, עם ריפים מרשימים, ובלדות רוק מצוינות . אבל כן, יצאו משם לא מעט להיטים שמכרו היטב . אולי יותר מהרכבי מטאל /רוק כבד אחרים. צריך לכתוב פעם פוסט על ההבחנה בין מיינסטרים לאחרים (בשעתו הכנתי טיוטה כזו, אך טמנתי) . יש האומרים שאם הגעת לגיטאר הירו, אז הפכת למיינסטרים (-: . לסקורפיונס יש גיטאר הירו אחד עם השיר .rock you like a hurricane אבל גם לבאלק סאבאת יש שיר גיטאר הירו, טוב, לא משנה. מה שאני מעריך אצלם הוא , שלמרות שמכונת הכסף שהם מגלגלים לא שבקה חיים, גם לאחר כ- 46שנות קיומם (!) , ויכלו לגלגל אותה עוד די הרבה, הם החליטו להגיד די, בואו נעצור. תודו שלא כולם עושים את זה.
הגוש המזרחי אהב אותם תמיד, הופיעו הרבה במוסקבה, פולין , ודומיהם. (גם בהופעה כאן היו לא מעט מ'הגוש' , אם כי לא רק ). אולי כי מזוהים כלהקה אירופית/גרמנית, להבדיל מהשליטה האמרוגליקנית, וכמובן עם כל הסיפור של נפילת חומת ברלין והקומוניזם המזרחי איתה, שמסמל השיר הזה. הביצוע של wind of change היה באמת מרגש, תוך שיתוף יפה של הקהל בשירה. כנ"ל היה גם הביצוע של still loving you ו- rock you like a hurricane , ונוספים. מייסד הלהקה (כבר מ-65!), הגיטריסט, והזמר בתחילת דרכה, רודולף שנקר (המחומצן), עדיין נמצא בהרכב הנוכחי. אחיו, הגיטריסט מייקל שנקר , עזב בשעתו את הלהקה לטובת ההרכב הבריטי- ufo. מיינה הצטרף ב-69 ומשם בעצם החל הציביון המוכר יותר שלהם.
האמת , אחלה הופעה הייתה. החברה האלו בכושר מעולה. קלאוס מיינה שמר על הקול שלו , עם היכולת המופלאה שלו לעלות גבוה, ממש כאילו והוא שר מתוך האלבום. ההופעה הייתה מאד אנרגטית ותוססת, לא נחו לרגע, הלהיבו והציתו את הקהל, המאוד נאמן כנראה להרכב, שידע כל מילה בכל שיר. הגיטריסט, מתיאס ג'אבס (זה עם הכובע) מעולה. (שנקר היה יותר על הרית'ם ).
המתופף האמריקאי מצוין ומטורף על כל הראש, אבל בראש טוב.
יד אליהו היה מלא, לחלוטין.
חברי הלהקה כל הזמן באינטראקציה עם הקהל, נגיעות ידיים, הפעלה שלו בשירה, זריקת סובנירס למיניהם (פעם נהגו לזרוק רק מפרטים וכאלו, שם זרקו טונות שלך מקלות תיפוף, וגם מצלתיים די גדולות). בקיצור הייתה שם התלהבות רבתי . עקב אכילס לטעמי היה הסאונד, שאני לא יודע אם זה כי ישבתי, אמנם קרוב מאד לבמה, אבל קצת בצד, או ככה זה בהיכל נוקיה. כשניגנו קטעים עם מעט כלים, או שקטים יותר, נשמע טוב, כשהרביצו עם כל הכלים יחד, נוצר טיפה מיש-מש אקוסטי. וגם, עיצבן אותי, מאד, כש'עיגלו פינה' ולא ביצעו את השיר הזה, אותו הם נוהגים לשיר כמעט בכל הופעה, לעיתים גם כשיר סיום. האם בארץ מרשים לעצמם יותר? אבל אי אפשר כנראה לצפות לשלמות.
העקרבים היו מאד נחמדים לקהל. כל הזמן "שלום תל אביב, מה שלומכם" (גם בעברית),וכאלו. הכל בחיוכים לבביים . אפילו דגל ישראל לא נעדר משם.
המתופף הבלונדי, שהזכיר לי קצת בחזותו את אנדי סאמרס מהפוליס, בתקופה ההיא, לאחר שהביא אותה בסולו מהמם של תופים (הפך לאופנה הנושא) , הראה לנו את החלק הקדמי של חולצתו, שם היה כתוב you kick ass, וגם הביא את הקהל לצעוק את זה בקצב שהוא הכתיב בתופים. לאחר מכן את החלק האחורי.
ולאחר שהוריד לגמרי, נשאר זה.
וגם, תוך כדי תיפוף, התפנה אף לצלם את הקהל...
כאן, כל ה-4 בגיטרות, כשהמתופף ברקע.
והנה גם טעימה מ- 2010. כך בערך זה נראה גם כאן, עם שירת הקהל וכו'.
|
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
אני גם את השלט היחיד הזה לא ראיתי.
ללא ספק הרכב עם נוכחות וכבוד, כפי שכתבת.
וגם אני אהבתי את נושא המעורבות החברתית/פוליטית, שבאו בזמן אמיתי (למשל wind of change ) .
תודה.
תודה.
גם אצלך רמת עומק גבוהה (לא סתירה לוגית?(-: ).
אכן מזל, חברים עם ידע כזה . מהם גם אני לומד הרבה.
וואללה.
אני לא הייתי מעיז לנסות לנגן קטע של רוני.
שמע, גם אם תכחיש, אין לי ספק שעברת איזה וודו גיידנס, בניו אורליאנס, או מקום אחר.
ישבתי בהופעה, חשבתי בדיוק על מה שכתבת כאן, על היחס שבין הגובה לקולות, ואפילו תכננתי להגיד לך את זה.
בטוח שהתכוונת לבאים: דיו, דיקינסון, מיינה ואולי נוספים שלא חשבתי עליהם (אפשר גם לא מהכבד/מטאל- ברוס ספרינגטין,פול סיימון, קובי אוז (-: ).
שים לב בשיר 'סיילס אוף שרון' (שנכתב אגב על ידי אורליך רוט) ומעניין שגם אתה וגם עוזי הבאתם אותו, איך מיינה נראה, נע ושר עם דמיון לדיו.
קטעים מעולים הבאת, שניים מהם אפילו לא הכרתי קודם, ובעבות זאת הערכתי אליהם אפילו עלתה. לצערי לא שרו אותם בהופעה, כנראה חשבו שזה כבד מידי לקהל כאן, לא יודע.
ב-'לונסום קרואו' היה עדיין מייקל שנקר, אחיו של רודולף, שכפי שכתבתי בפוסט, 'נגנב' על ידי - ufo וגם הוא מצוין.
והחל מהאלבום השני , עד שלב מסוים, היה כבר אורליך רוט המעולה.
כל הקטעים האחרים שהבאת , הם איתו.
הקטע 'פליי טו דה ריינבואו' פשוט ענק, ונכון ממריא לגמרי לשמיים מהמקום שציינת.
שיר עם אלמנטים פרוגיים כאלו.
כנ"ל 'פליי פיפל פליי', ' דיי ניד א מיליון' ( בכלל כל האלבום הזה 'פליי טו דה ריינבואו' מצוין , וגם 'טייקן ביי פורס') וכן 'אין טראנס' וכו'.
וואלה, אימא קולית יש לך. מקווה שיום אחד ילדינו יגידו את זה גם עלינו...
מסכים איתך לחלוטין.
גם לגבי הרוק המלודי הכבד , וגם לגבי שנות ה-80, כמובן ביחס לכיוונים היותר אגריסיביים של המטאל.
אולי ג'ון רוט באמת מעולה. הקישור הוביל אותי בערך לזה, מקוה שאליו התכוונת . יופי של קטע.
בהמשך לדבריו של אורבל, שתיכף אגיע אליהם, שים לב איך מיינה שם מזכיר את דיו, בחזות, תנועות ואפילו בשירה.
אכן היו להם דברים טובים. אבל הבלדות (שגם אותן אני אוהב) בהיאו את הכסף.
גם השיר מ-in trance טוב.
תודה טלי.
ללא ספק גדולים בבלדות רוק.
גם לי יש כמה שאני מאד רוצה לראות, לפני שיפרשו.
גם אלו שציינת נמצאים ביניהם...
נהניתי מאד לקרוא, זו אחת הלהקות שאני דווקא פחות מכירה. תמיד נהנית מחדש לגלות את רמת (עומק) הידע שלך (ושל אלה למטה) ותמיד שמחה ללמוד משהו. נשמע שהיה כיף... שמייח...:)
מה נראה לך? שאת ז'רזומבק לא יכניסו לגיטר הירו?
זו אחת הלהקות שאיתה התחלתי לשמוע רוק כבד. היה לי את האלבום הראשון שלהם מ 72 על picture disc, קוראים לו lonsome crow וכל האלבום הזה הוא פסיכדליה לשמה. 4 האלבומים בהם ניגן הגיטריסט הראשון שלהם אולריך (אולי) רות' היו טובים. המלודיה המשתפכת תמיד הייתה שם, אבל הגיטרה של רות הייתה מעולה וכך גם עוד כמה אלמנטים שדיברו אלי.
FLY TO THE RAINBOW שים לב לקטע היפה מ 4:32 שם גם אולריך רות מדבר. עוד קטע מעולה. גם זה שים לב מ 3:00. שמע לקלאוס מיין יש וואחד גרון. נראה לי שהמשוואה ברוק הולכת כך: אם אתה יותר נמוך - הקול שלך יותר גבוה. אם כבר בלדות שלהם אז זה. בילדותי, כששמתי את האוזניות על אוזניה של אמא שלי עם השיר הזה יכולתי לבקש אחר כך כמעט כל מה שאני רוצה. אגב אמא שלי אמרה לי על ההופעה. נראה לי שהיא שומרת להם חסד נעורים יותר ממני. זה בכלל היה מכניס אותה לטראנס
ועוד אחלה שיר מאלבום עם עטיפה מדליקה IN TRANCE:
http://www.youtube.com/watch?v=K8GLlwnfQwc
את רואה עד כמה שאת בעניינים ואיזה חברים מוצלחים מקיפים אותך.
גם לי לא נראה כ"כ בסתר,עם כזו נוכחות...
וכן לגבי הסלואו, אבל אני לא עד כדי כך נוסטלגית:-) (גם היה יותר סלואו לצלילי air supply)
ואתה יודע שהמגוון הזה הוא תכונה ברוכה מבחינתי.הפעם פשוט אנחנו לא שותפים לחיבה.
מה שכן - נמאס לי לחזור על עצמי אבל אתה פשוט עושה את זה טוב!!! שוב הרגשתי כאילו הייתי שם ואפילו קצת הצטערתי שזה רק כאילו ואני ממש אבל ממש לא מחובבי הסקורפיונס. מה שכן, הם מעוררים בי זכרונות על ריקודי סלואו ביסודי :-)
כתבתי, באו בסתר, גם לי נודע לגמרי במקרה.
לא רקדת סלואו לצלילי still loving you ?
כבר כתבתי פעם שאני אוהב את כל סוגי המשקה. קר, חם וכל מגוון האלכוהוליים.
כך כנראה גם במוסיקה, קולנוע ועוד. מוצא את פינות ההנאה שלי בכל אחד מהם.
אכן נהניתי. תודה.
בכלל לא ידעתי שהם היו פה.
אבל אני מסכימה עם אורית.נחמד להיקלע במקרה.
לי הם יותר מדי מזכירים את הצד הפחות טוב של האייטיז, אבל זאת רק אני.
אוהבת פוסטים מצולמים.
חושבת שהכי כייף זה להקלע במקרה להופעה ולהנות ממנה.
אני לא מחובבי הסקורפיונס, אבל יש לי עד היום את התקליט הזה שקניתי בבית התקליט ,תוצרצ חוץ עם האות F (כך הם היו מתמחרים).