לפני מספר שנים הייתי חלק מצמד שבמקרה היה גם בעלי, נהגנו להופיע ולשמח אנשים.בקיבוצים, בתי הארחה, מתנסי"ם וכד'.

נהגנו להתחבר ,לשיר ולפרוט על הגיטרה עם תיבת מקצבים וסביבנו תמיד היו חברים מהתחום.נגנים, זמרים. נהגנו לעלות על הבמה ביחד איתם, ללא חזרות ולתת את השאו של החיים כאילו אין מחר, פשוט הייתה אנרגיה מדהימה כאילו אנחנו מופיעים ביחד כבר שנים. שרנו את הביטלס, את להיטי הרוק הקלאסי שירים שלא נס ליחם .

לפני כ- 5 שנים התפרקה החבילה ואיתה "נאלמה" הזמרה, וכך נדם קולי. חשבתי שבלעדיו לא אדע שוב את חדוות השירה.

השבוע החלטתי לחזור לזה ובגדול!אני חוזרת לשיר! הנשמה מבקשת את התענוג הגדול, את הסיפוק שבאהבה של השירה, כל כך חסרה לי הבמה, התחושה המדהימה בלגרום לאנשים שמחה גדולה!אני חוזרת לקהל שכל כך אהבתי אור ואהבה לכולם.