0
לכן כשבאת לנשק לי בבוקר בבוקר אתמול עם התיק ביד וריח של קפה נשב ממך כל שרצית היה לסמן כל שרציתי היה למחוק או למחות. עמלק היה גונח כאן דינוזאור עבר לי אז בראש. מעייניי, מים סמיכים. מים שמיכות (אתה רצית סימן, נשיכה לא נשיקות. שיישאר אחרי שיתפוגגו לי מעיניים חצי עצומות נעלי העבודה שלך, בלנסטון, קוראים לזה. בלנק סטון. אבן לבנה נזלה במרווח שבין ירכיים) ----------- דור שלוש. ארבעה דורות שנים עשר דומים לי ושונים לי מאד סובבים בעולם (זה) אותו בית יוצר ועוד קטנים להם (שגם להם קטנים וקטנות) אצים רצים לבינותם. ואני, הגרסה הלפני אחרונה (קצת מזה קצת מזו והרבה אני) מזהה את החוט האחד שעובר (מחבר) מזהה את החוט (הניתק לאיטו) שמבדיל ומפרד.
לא לנצח נתחבק כן לנצח נידַּמֶה.
חושבת על שארות מה שנשאר כשחוטים מידַּקקים. דע לאן באת ומאין אתה הולך (כך כתבתי לבת של אח (זו נבחרת) יום טרם נסיעתה למי-אמי. שליחה של רצון טוב וחצאית ארוכה) ---------- נסיעה לדרום (אתמול) בלילה, חיכיתי שיילכו האנשים מהכבישים. ממלכה. (מם לך. מם לכה, דודי) הנתיבים הארוכים היו נדיבים אליי, בשוכבי ובקומי (בחלומות הדרכים השחורות). אישי לא בא (כמה מדבר בחודש אחד?) הוא גדל בעיר שנשמעת כאילו התעוררה, התקלחה, שתתה קפה והתרוקנה. ---------- היום יצאתי שוטטות מכוונת (חלב, חמאה, כוסברה, גמבה ופלפל חריף לדגים). במקום הזה כשאיש הולך (באמצע) כביש, הוא רוצה עזרה על גלגלים. עצרתי. את מגיעה לאלי כהן לביכנסת של האשכנזים? לא. אבל בוא. אלי כהן זה איש שאני מכירה, גדלתי שם כשהייתי קטנה. --------- ממש מאחורי אותם הבתים זה הרים. ומערה (מה שהעריתי לתוכה. מה שהערית לתוכי). הרבה זמן לא חשבתי אותך, האיש הראשון שנגע. היחיד שפגע (לי בול ברחם). לפני שנכנסתי, השתהיתי. היה איזה הד של הוד. ממה הסתתרנו? היינו מביאים מעט, אפילו סיגריות לא סחבתי אז. בקבוק מהברז, פירות, נרות, אֵת (זה כל כך אתה) ושמיכה. לשבת. באחד הכוכים (במו ידיך הזעת אותו) נשאר חלב-נר יבש ומלוכלך. רק האבנים מדברות עכשיו. השלתי סנדלים להרגיש אדמה, זה היה נשמע כמו רעש גדול בתוך המערה. --------- לא רחוק משם ראיתי ידיות-ברקס של אופניים, תלושות מהגוף הגדול שהובילו. ושאריות של יונה שנפחה נשמתה (די מזמן). הנוצות שלמות ויפות. העין (שפנתה לשמיים) הפכה לחור חלול וחול. ברדיו סיפרו שירד לי גשם במרפסת. פה היתה רוח וצל של עננים על קירות של הרים. -------- בדרך חזרה פגשתי חתולה מרחוק. האטתי (גם היא) האטה. ונעצרה (נתנה לי זכות וכבוד). המשכתי תנועה בדיוק בשנייה שהיא פרצה (התחרטה). הרעשתי (מעצור). נשמה (אחת) ניצלה. -------- בישלתי, חיממתי, הדלקתי, כיביתי, כיוונתי. הדלקתי נרות, גלגלתי את אבא עייף לביכנסת. מזל. ראיתי את הגדולה מאחורי הר ענני, יצאו לה כאלה ארוכות צבועות בכתום, כמעט זרחני. זרחתי לרגע.
---------
למרות החיבה הגדולה שלי לשעה הזו, של היום הזה, בעונה הזו. זה בא לי טוב.
(א. משעול)
קוס אוחתו כתם החסד שהתפשט מחזי לתוך העולם ושתקפוץ לי שבת המלכה עם כל בני דודיה ועם העוף בתנור ואבי ואימי ובעליי וילדיי והחמה שנסתלקה סוף-סוף מראשי האילנות.
-------------
שבת. ושלום. |