כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משיכת קולמוס

    0

    איך התפספס האי (הפוסט) הזה? (ראו צילום)

    18 תגובות   יום שישי , 8/10/10, 23:57

    http://cafe.themarker.com/user/391218/

    ''

    פשוט לא מאמינה שאיש מחברי הקפה לא קרא את הספר "האי של סופייה",

    (אי נטוש בכרתים ששמו "ספינלונגה", שהיה מיושב במצורעים עד 1957)

    לא נסע בעקבות הספר לראות את האי,

    לא נותרה בו סקרנות, איזו שהיא.

    מי בא איתי?

    -----------------------------------------

    בעוונותי, קראתי את הספר רק עכשו.

    רציתי לכתוב עליו,

    על המצורעים, על האי, על הרשמים שהוא הותיר בי,

    על ההרהורים שהוא העלה בי,

    על הסקרנות.

    כשהבנתי שהספר יצא כבר ב-2005, חיפשתי בתכנים לבדוק אם מישהו כבר כתב עליו

    וכך מצאתי את הפוסט היתום הנ"ל...

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/10 21:06:

      צטט: טוסקה 2010-10-11 20:18:08

      פלגונת, דווקא קראתי את הספר, די מזמן. אני לא התלהבתי כמוך. מבחינתי - היה בסדר, לא יותר מזה:-)

      הזכיר לי סוג של "רומן רומנטי" אבל על מצורעים....

      טוסק' קודם כל איזו הפתעה

      איזה כיף לראות אותך כאן.

      תודה על הבקור.

       

      ואם המצורעים הביאו אותך לפה אז הספר עשה את שלו, לא ככה?

       

      לגבי הרומן הרומנטי, אז טוסק'

      הידיעה שאכן היה אי כזה והוא קיים עדיין,

      שאכן היתה שם מושבת מצורעים

      והיא תוארה בספר as is

      זה מה ששבה אותי. אני התנטרלתי מהרומן.

      ספור המצורע מרגע שהוא גילה את הנגע,

      וכל מה שהתרחש בנפשו

      למין רגע הגילוי, עבור בפרידה נטולת המגע, מכל יקירי נפשו,

      הגלייתו עד המוות,

      הנסיעה אל האי

      הצטרפותו

      מה שנגלה לו,

      חששותיו

      וכלה בתאור אורחות החיים שם -

      כל זה ,

      כשאני יודעת שזה לא קרה  בימי הביניים, לא באיזה סרט או רומן..

      אלא קרה באמת,

      בשנים שאני כבר הייתי בחיים,

      זה מה שהמה בי.

       

        11/10/10 20:18:
      פלגונת, דווקא קראתי את הספר, די מזמן. אני לא התלהבתי כמוך. מבחינתי - היה בסדר, לא יותר מזה:-)

      הזכיר לי סוג של "רומן רומנטי" אבל על מצורעים....
        11/10/10 19:36:

      צטט: טומבוי 2010-10-11 19:29:50

      אפשר לנסוע לעזה....
      )-:

       

      אם היית מתגוררת בשדרות כמוני, בתקופת הקאסאמים,

      ספק אם היית כותבת את המשפט הזה.

        11/10/10 19:29:
      אפשר לנסוע לעזה....
      )-:
        10/10/10 19:26:

      צטט: חירות-נפש 2010-10-10 18:00:37

      " לו הייתי אי ירוק בים"...
      איזו שלווה, מתאים לי האי הזה...

      וכמה חמלה היתה בו...

       

        10/10/10 19:24:

      צטט: א השקד 2010-10-10 07:50:12

      מצורעים תמיד מצליחים לעורר בי רגש עמוק. דווקא המחלה הזאת על כל השדות הסמנטים שבעקבותיה.
      הולכת לרכוש...

       

      המצורעים מהלכים גם עלי סקרנות,

      אולי בגלל שמהרגע שהם מוגלים,

      מהרגע שהם מנתקים מגע פיסי,

      מהרגע שהם מכסים את פניהם וכל תא בגופם,

      המסתורין האופף אותם ואת אורחות חייהם - כל כך מרתק.

      אם את באמת מתכוונת לקרוא, אל תתרשמי מההתחלה הלא מבטיחה את ההמשך הכל כך מרתק.

        10/10/10 19:18:

      צטט: anaatti 2010-10-10 06:54:47

      * עוד יותר מסקרן עכשיו,,,
      בהמלצתך הכה חמה

      וכמו שאמרתי לדב, אל תתרשמי מההתחלה הלא מבטיחה.

       

        10/10/10 19:17:

      צטט: לא כאן. 2010-10-10 04:40:11

      אצלי זה דווקא הפוך: הייתי, אבל לא קראתי.
      בקרנו בספינלונגה לפני שלוש-ארבע שנים,
      במסגרת חופשה קצרה בכרתים. מקום מעניין מאד.
      נדמה לי שניסיתי לקרוא את הספר זמן לא רב לפני הביקור,
      עוד לפני שחשבנו בכלל על הנסיעה שם, אבל לא הלך לי איתו והפסקתי.

       

      דב, נסה שוב, ההתחלה אינה מרמזת על ההמשך המבטיח..

      והמון תודה על הביקור בעת הזאת, כשאתה לא כאן.

      מקווה שתחזור אלינו בגדול ולא רק בתגובות. כיף לקרוא אותך.

       

        10/10/10 18:00:
      " לו הייתי אי ירוק בים"...
      איזו שלווה, מתאים לי האי הזה...
        10/10/10 07:50:
      מצורעים תמיד מצליחים לעורר בי רגש עמוק. דווקא המחלה הזאת על כל השדות הסמנטים שבעקבותיה.
      הולכת לרכוש...
        10/10/10 06:54:
      * עוד יותר מסקרן עכשיו,,,
      בהמלצתך הכה חמה
        10/10/10 04:40:

      אצלי זה דווקא הפוך: הייתי, אבל לא קראתי.
      בקרנו בספינלונגה לפני שלוש-ארבע שנים,
      במסגרת חופשה קצרה בכרתים. מקום מעניין מאד.
      נדמה לי שניסיתי לקרוא את הספר זמן לא רב לפני הביקור,
      עוד לפני שחשבנו בכלל על הנסיעה שם, אבל לא הלך לי איתו והפסקתי.

        9/10/10 23:48:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-10-09 21:15:55

      תודה על השיתוף

      התודה היא לך

      איך שאת מצליחה להגיב לכולם...

       

        9/10/10 23:47:

      צטט: anaatti 2010-10-09 20:52:59

      גם בעוונותיי לא קראתי,,
      ואולי עכשיו,,

      נשמע מסקרן...

      אשוב..

      ענתי, ממליצה בחום

      הספר מקסים, מקסים, מקסים.

       

      ואכן, מסקרן, לא פחות מהחיים במצדה.

      (אותי, בכל אופן).

       

      תודה על השיתוף
        9/10/10 20:52:
      גם בעוונותיי לא קראתי,,
      ואולי עכשיו,,

      נשמע מסקרן...

      אשוב..
        9/10/10 11:54:

      צטט: יוסיפור 2010-10-09 01:13:24

      הפחד שמא לא ינתן לנו לשוב בחזרה... וגם הקליטה שם, אעפס...נו..

      אני דוקא מאמינה שאתה "תיקלט" טוב שם 

      "בשעות המזדחלות בין תרדמה מבורכת לאחותה.. "

        9/10/10 01:13:
      הפחד שמא לא ינתן לנו לשוב בחזרה... וגם הקליטה שם, אעפס...נו..

      פרופיל

      פלג קטנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין