המלצות על סרטים
פוסטים אחרונים
- מיסטר גאגא- ללכת לראות 13/11/15
- אדם פוגש את עצמו בקולנוע- מפגשים חווייתיים 3/7/12
- שנה טובה! 26/9/11
- "עץ החיים"- חידת הקיום, חידה קולנועית 29/5/11
- אחד ועוד אחד הם אחד?-"האישה ששרה" 21/5/11
- "בעולם טוב יותר"- משאלה בספק 7/4/11
ארכיון
0
הדקדוק הפנימי הספר והסרט- מומלץ!!!!
 ברגמן מתמודד עם האתגר בצורה מעוררת התפעלות משום שלא ניתן לצייר עולם נפשי כפי שהספרות עושה וכפי שגרוסמן עושה זאת בדרכו המיוחדת באמצעות המדיום הקולנועי. מדובר בשתי שפות אומנותיות שונות ומשום כך, יצירתו של ברגמן עצמאית לכלל דבר ועניין, ויחד עם זאת היא יוצרת דיאלוג מעניין עם המקור הספרותי. הספר והסרט מתרחשים בשכונת בית הכרם בירושלים בשנות השישים. הוא מתאר את תהליך התבגרותו הנפשית ואי צמיחתו הפיסית של אהרון מגיל אחד עשרה וחצי עד ארבע עשרה וחצי, ומסתיים מבחינת הזמן ההיסטורי במצור על מדינת ישראל ב – 67. זהו סיפור התבגרות וחניכה שיש בו התבוננות בעולם המבוגרים, מחאה, מפגש ראשון עם העולם הארוטי וצמיחה של מודעות , ייחודיות ועצמאות. הגיבור, אהרון מוצג בראש ובראשונה באמצעות מערכת היחסים בתוך משפחתו -מערכות יחסים שמעצבות את התנהגותו: אמו הבולעת, המסרסת, שמפטמת את בני המשפחה: "מעקרת" את בעלה מבחינה מטאפורית, את בתה יוכי ונאבקת באי צמיחתו של בנה. כל אחד מבני המשפחה מנסה לבצע את אקט המרד שלו הקטן מול האישה הדומיננטית והממורמרת הזאת. הבחירה של אהרון להיות צמחוני נובעת מרצונו לסרב להתבהמות ולעולם החומרי שמייצגים הוריו. גם ביחסיו עם חבריו מתואר טקס החניכה בצופים שבו אהרון מצליח להיכנס למעגל אבל גם בוחר לצאת ממנו בניגוד להפתעת חבריו שאח"כ מסרבים לאפשר לו לשוב, הוא לא חלק מהקולקטיב וההיכנעות לנורמות. הדבר שאולי מסמל בצורה הבולטת ביותר הוא יחסו של אהרון להווה מתמשך- כך הוא יכול להרגיש את הקיום האותנטי שלו ואת עצמיותו. הוא מכנה עצמו "אהרונינג" . גם השימוש ב"טהורינג"- מבטא את הרצון לחיות חיים של ערכים, "טהורים" נטולי יצר מכוער (בו הוא נתקל כשלב בהתבגרותו) וזהו גם ההווה המתמשך שהוא מאפשר לו להישאר במצבו ולא להתבגר כחבריו. עדנה שלום השכנה העדינה והבלומה - קרובה לעולמו של אהרון יותר מבני משפחתו. אל ביתה הוא מתגנב כדי לקרוא את ספריה. העץ הוא מטאפורה לאישה החריגה בנוף של השיכון הזה של שורדים וסופו להיעקר ולמות בדיוק כפי שיהיה סופה של עדנה בלום. הרצון שלה ללכוד את אביו באמצעות האוכל (בדיוק כמו אמו) והרס קירות ביתה עד חורבות מסמל את הכישלון והמוות. אהרון בעל הנפש הייחודית רוצה לחולל קסם אמיתי כמו הודיני: בסופו של הסרט התרחקותו מן השיכון מהוריו וחבריו וכניסתו למקרר מאפשרת הבנה כפולה: או סיום עגום של אדם שנכשל בניסיונו להיות חלק מחברת המבוגרים והוא לא מסוגל לשנות את המציאות בעזרת "קסם" והאפשרות השנייה פתוחה: אולי הוא יצליח להיחלץ משם.....???? משהו על השחקנים ורמת המשחק בסרט: המשחק של רועי אלסברג שמגלם את אהרון נפלא! כך גם אורלי זילברשץ שאמרה בראיון היא במציאות ההיפוך המוחלט של הדמות שהיא מגלמת בסרט. יהודה אלמגור הוא משה קליינפלד האב, ורבקה גור היא עדנה בלום- אני חייבת לומר שרמת המשחק בסרט זה קפצה מדרגה, המשחק אמין, וטבעי, ועורר אצלי ערב רב של רגשות (גם רתיעה וסלידה גם עצבות ודכדוך) וזה תפקידו של הקולנוע לייצור חוויה רגשית ואינטלקטואלית שתלווה את הצופה שעות רבות לאחר שהסתיימו הכתוביות..... |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה