בגדנו באחינו האתיופים
תשע-עשרה שנים לאחר שאומה שלמה נישאה על משק כנפי ההיסטוריה במבצע שלמה - שהיה לגאוות עם ישראל - קשה לחזות בגזענים רעי-לב המבקשים לפגוע בעמל כפינו דני בז, מפקד ההכשרה לכוחות המיוחדים של אתיופיה, במאמר כואב מתאר איך החלום הציוני הלוהט התנגש במציאות הישראלית הקשה והכל , כמעט התנפץ לנגד עיניו המערביות.


חודשים מספר לפני תחילתו של 'מבצע שלמה' ההיסטורי, להעלאת אחינו היהודים מאתיופיה, נפלה בידי הזכות הגדולה לקחת חלק בהיסטוריה המדהימה שרשמה מדינת ישראל, לתפארת העם היהודי כולו (ראה: "הקשר האפריקני", מאת: דני בז בהוצאת משרד הביטחון-2005). הייתי אז מפקד ההכשרה לכוחות המיוחדים של אתיופיה ('הדיביזיה המוטסת), כחלק ממספר תנאים שהציב שליט אתיופיה דאז מנגיסטו היילה מאריאם ליציאת היהודים מארצו. כשותף סוד, ידעתי מהי מטרת המבצע המכין עליו הופקדתי, אך לא שיערתי בנפשי עד כמה עמוקה ורחבה תהיה המעורבות הישראלית במאמץ הלאומי להציל את יהדות אתיופיה.

רבות דובר במבצע שלמה והעולם עצר את נשימתו מתדהמה, לנוכח מחויבותה וערכיותה המוסרית העצומה של מדינת ישראל ובעיקר למראה האחדות הלאומית האסטרטגית, חד-משמעית, שהפגין העולם היהודי במאמץ הכללי. לזה ייקרא בין השאר יכולת הרתעה.
שיאים רבים נקבעו אז ונותרו שרירים וקיימים עד עצם היום הזה, אנדרטה לייחודו של עם הבחירה. שיאי הטסת כמות נוסעים למטוס, מענה לבעיות מבצעיות בתעופה אזרחית, בנוסף למספר הגיחות שבוצעו על-ידי חיל-האוויר וחברת אל-על בפרק הזמן שארך המבצע, נרשמו בספר השיאים של 'גינס'. שיאי גבורה ודבקות במשימה תוך יצירתיות ישראלית יהודית חסרת תקדים, שעל חלקה עדיין מוטל מעטה כבד של סודיות, נרשמו במבצע ובמה שקדם לו, ודף מפואר נכתב בדברי הימים של שיבת ציון המודרנית. אומה שלמה נישאה על משק כנפי ההיסטוריה.

בגידת העם באחיו


קשה לתאר במילים את הרגשת השליחות האדירה, שמילאה את לבי בעת ההיא וקרוב לוודאי את לב כל המשתתפים במבצע ובכל מה שקדם לו, אך קשה יותר הוא מפח הנפש והאכזבה העמוקה למראה פרי עמל כפינו ההופך לפרי באושים, בידי גזענים רעי לב, שבמעשיהם פוגעים באהבת התורה של כל בית ישראל.
תשע עשרה שנה חלפו מאז אותם ימים גדולים של תקווה וגאווה לאומית, והשבר הנורא של בגידת עמנו באחינו האתיופים, מעיק על הלב וכבד מנשוא.
תשע עשרה שנה חלפו מאז נתן מנחם בגין ז"ל את הפקודה: 'הביאו לי את יהודי אתיופיה' ודומה שכל ההשקעה האדירה הייתה לשווא. החברה הישראלית הפנתה עורף לאחיה האתיופים וחמור מכך, נשכחה על-ידי המדינה שעשתה רבות להביאם, והיום אינה עומדת במשימת קליטתם, עליה התחייבה.

אל תאמר פתח תקוה, אמור סגור תקווה


האם לשם כך עלו אחינו מאתיופיה, על-מנת לחיות בגטאות ארץ-ישראלים, חשופים לביטויים גזענים ולדחייה חברתית, רק בשל מוצאם וצבע עורם?
חברה הישראלית, היודעת שנאה וניכור בינלאומי מה הם, לא הפנימה ולא למדה דבר, ואת השנוא עליה היא עושה לאזרחיה.
מי היה מעלה על דעתו במהלך 'מבצע שלמה', שבתחילת שנת הלימודים 2009 יופיעו גילויי גזענות מחפירים בבתי ספר בעיר פתח-תקווה ושמערכת החינוך תאפשר קיומן של כיתות 'גטו' מיוחדות המיועדות רק לילדים אתיופים? היכן "האינטגרציה המפוארת" עליה הייתה גאוות משרד החינוך?
הסכמי פשרה בעניין הילדים האתיופים, יממה אחת בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים? שומו שמים! הלזאת ייקרא "פתח תקוה"? לא אחי, לא פתח ולא תקווה, כי אם "סגור תקווה".
האם לשם כך עלו אחינו מאתיופיה, על-מנת לחיות בגטאות ארץ-ישראלים, חשופים לביטויים גזענים ולדחייה חברתית, רק בשל מוצאם וצבע עורם? מה לעזאזל השתבש ברוחו ובאחדותו של עם ישראל?

האתיופים טובים רק במותם?

האם רק גופם החי של העולים מאתיופיה חשוב למדינת ישראל ביחידות הלוחמות של צה"ל, בהינתן פקודת ההסתערות מול אש האויב הקם לכלותנו?
יך ייתכן שבארץ ישראל ישנן כה מעט ערים ועיריות הקולטות את בני העדה האתיופית, והשאר נמנעות ומתחמקות מלהשתתף במשימת הקליטה ואינן נענשות על-ידי הממסד, המעדיף שקט תעשייתי ומדיניות של עצימת עין. אלמלא הייתה התקשורת חושפת את הפרשה, מי יודע, ייתכן שהילדים האתיופים היו נותרים מחוץ למערכת החינוך של המדינה המחשיבה עצמה למדינה נאורה.
ובעת צרה ומצוקה ראו מנין באה הישועה, ממתיישבי השומרון. אנשי הציונות הדתית, המכונים לעיתים בזלזול "מתנחלים", הם שמיהרו להציע עזרה בקליטת העולים לבתי הספר שלהם. הם היודעים אחווה מהי, הם המקיימים הלכה למעשה את מצוות "ואהבת לרעך כמוך". הם ההולכים בדרכי הארץ, להם גם דרך ארץ. פתח התקווה נמצא בידיהם ובמעשיהם, למען הארץ וכל יושביה ובתוכם גם האתיופים.
האם רק גופם החי של העולים מאתיופיה חשוב למדינת ישראל ביחידות הלוחמות של צה"ל, בהינתן פקודת ההסתערות מול אש האויב הקם לכלותנו? האם רק במותם טובים הם לנו?
דמעות חונקות את גרוני ולא מצדקנות או מרגשנות, אלא מזעם כמעט בלתי נשלט למראה החברה הישראלית הגזענית ברובה, היורדת מנכסיה הערכיים והמוסריים מיום ליום. ילדי עובדים זרים רוצה המדינה לקלוט ואפילו בבניה ובבנותיה היהודים - עולי אתיופיה ורוסיה - היא אינה יודעת לטפל כהלכה