עשן בעינייך -הסיפור הרומנטי למוצ"ש

לצפייה במסך מלא

עשן בעינייך -הסיפור הרומנטי למוצ"ש

‎45

יחסים

52 תגובות יום שבת, 9/10/10, 22:15

הגבר הלבן הסגור בתוך הבועה השקופה אותת למלצר היפני. המלצר הגיע אליו בריצה, מושיט לו מצית. הגבר הצית את הסיגריה ושאף בשקיקה את העשן לריאותיו, עוצם עיניים בהתמכרות. בספה האדומה, במרחק נגיעה, שאלתי את עצמי, מדוע חייבים היפנים האדיבים להמציא דרך שתאפשר למעשנים לשבת יחד עם אנשים כמוני, שאינם מעשנים? דו קיום כפוי של שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו –מדוע חייבים להפגיש ביניהם בכוח?

אך המלצר היפני החרישי לא ידע לענות על זה. "עוד קפה?", הוא שאל בחיוכו האטום, שאינו מביע דבר מלבד נימוס. "סלקו את המעשנים מכאן יחד עם הבועות המעצבנות האלה!", אמרתי לו בהבעת גועל, שאין לטעות בה. "תודה, מאדאם, בבקשה מאדאם", הוא ענה לי מוכנית, מבלי להתעמק בתוכן דבריי. כי ככה זה ביפן. תיירים מקבלים יחס אדיב ומנומס, אך איש אינו מתעניין באמת מה הם חושבים.

נאנחתי בתסכול. הצרה היא שקפה הבועות שישבתי בו באחד הרחובות הראשיים בקיוטו, לא היה יוצא דופן. בתי קפה כאלה צצו כפטריות אחר הגשם. כמעט בלתי אפשרי היום למצוא בית קפה ללא בועות עישון. מי שחושב שהאמריקאים המציאו את הסגידה לכסף כערך עליון, לא מכיר יפנים. הם אולי לא ימכרו את אימא שלהם בשביל כסף, כי התרבות שלהם מכבדת זקנים, אבל הם ימצאו אלף ואחת דרכים לעשות כסף גם בלי למכור את אימא שלהם.

נותרו לי עוד שבועיים כאן כדי לסיים את העסקה הגדולה עם ענקית הקוסמטיקה "יו-שי-צ'ו". העסקה התקדמה באיטיות משוועת, על פי מיטב המסורת במזרח הרחוק. עוד טקס תה ירוק ארוך ומייגע , עוד יציאה לשתיית "סאקי", יין האורז היפני שדי מזכיר את "יין הפטישים" בצה"ל, עוד ארוחת "סושי", כשבשר חי נקצץ אל מול עיניי, וגורם לי כמעט להקיא , אבל אני חייבת לאכול אותו, אם אני רוצה שהחוזה הזה ייחתם פעם.

הגבר הלבן פקח בינתיים את עיניו. גבר בצבע בז', אני מכנה אותו ביני לבין עצמי. שיער בצבע בז', סוודר בצבע בז', עיניים בצבע בז', ואפילו סיגריה בצבע בז'. הצבע שהכי דוחה אותי בעולם! הגבר נוקש על הבועה. המלצר היפני אץ רץ אליו. הגבר ממלמל משהו. המלצר מסתכל עלי. הוא מתקדם לעברי. מה הוא רוצה ממני, לעזאזל?

"סליחה, מאדאם, בבקשה מאדאם,", הוא קד באדיבות. "אדון אמריקאי שואל אם את מחכה לפגישה "."מה?!", אני נושפת בתדהמה. "מה איכפת לו לאדון אמריקאי מה אני עושה פה?". פניו של המלצר אטומות. "אני שואל אותו", הוא מבזיק חיוך חלול, וצועד שוב לכיוון הבועה. הגבר הלבן משוחח אתו. מסביר לו. המלצר היפני חוזר, גבו עולה ויורד בקידות. "סליחה, בבקשה, אדון אמריקאי אומר הוא מכיר אותך, ורוצה להזמין אותך לארוחת ערב".

"מכיר אותי?", אני פוערת את פי בתימהון. "אין מצב! אני עם גברים בצבע בז' לא נמצאת בשום מצב של היכרות, לא בעבר ולא בעתיד!", אני אומרת בקול חותך. המלצר היפני הולך. הגבר נותן לו כרטיס ביקור. המלצר חוזר. הוא קד. הוא מגיש לי את הכרטיס. כתוב עליו ביפנית ובאנגלית. את היפנית אני לא מבינה. האנגלית מציגה אותו באיזה תואר מפוצץ. מנכ"ל או סמנכ"ל. חברה בינלאומית ל...אוף, אי אפשר להבין את המילה הזאת.

אני מוציאה עט וכותבת מאחורי הכרטיס משפט אחד באנגלית. המלצר מתרחק עם הכרטיס. הוא משחיל אותו לגבר בתוך הבועה. הגבר קורא את הכרטיס. הוא מוציא עט וכותב משפט תשובה. המלצר מתקרב אלי שופע אדיבות. על הכרטיס שני משפטים אחד מתחת לשני. הראשון, שלי :"אני לא מוכנה לקשר עם מעשנים, ובטח לא עם גבר שאני לא מכירה". השני -שלו- "לא עישנתי שנים, רק רציתי לנסות איך זה בתוך בועת הפלסטיק המסקרנת הזאת. יוסק'ה שלמד אתך בתיכון עירוני א', תל אביב...".

* כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)
* תודה לחבר מהקפה על הצילום המהמם , האמיתי, מיפן.

דרג את התוכן:

תגובות (52)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

המספרית

16/10/10 16:19:

צטט: הנריק הצייר 2010-10-16 08:25:11
זה הגיוני מאוד שביפן, יש בה נדמה לי איזה 100 מיליון איש אישה וילד נפגוש את יוסקה מהתיכון, כך גם קורה באיזה אשראם דפוק על הרי ההימליה במקום שלא מופיע במפה ומתוך 7 תיירים 3 מישראל

וואלה! אם אתה אומר, סימן שזה נכון! ואני סתם בדיתי מדמיוני, כרגיל, מתעלמת מכל היגיון צרוף...

הנריק הצייר

16/10/10 08:25:

זה הגיוני מאוד שביפן, יש בה נדמה לי איזה 100 מיליון איש אישה וילד נפגוש את יוסקה מהתיכון, כך גם קורה באיזה אשראם דפוק על הרי ההימליה במקום שלא מופיע במפה ומתוך 7 תיירים 3 מישראל

המספרית

14/10/10 12:39:

צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2010-10-11 19:03:52

שילבת חוש הומור חייכתי :-)
זאת יכולה להיראות גם כתלבושת למנוע ממשוגעים להתפרע בבתי קפה :-)

רעיון יפה, אך אליה וקוץ בה -איך תבדילי משוגע אמיתי ממשוגע שמסתובב במסווה של אדם רגיל? נגיד, כמוני, למשל:)

ענף

14/10/10 08:14:

יפה
לא צפוי
מחייך

המספרית

13/10/10 15:43:

צטט: Dror Ben-Ya'akov 2010-10-13 01:55:12
כיף לקרוא ולהגיע לסיום בחיוך.
:)

חן חן לך אורח יקר, על ביקורך המענג!

Dror Ben-Ya'akov

13/10/10 01:55:

כיף לקרוא ולהגיע לסיום בחיוך.
:)

דנטן

12/10/10 08:34:

****

זוהרית רובין

11/10/10 23:58:

את גדולה !!!!!

מגיע לך כוכב ענק !

דר" אסתיה חוטר גזע

11/10/10 19:03:

שילבת חוש הומור חייכתי :-)
זאת יכולה להיראות גם כתלבושת למנוע ממשוגעים להתפרע בבתי קפה :-)

pozit

11/10/10 08:18:

ואני דווקא אוהבת את הבג' הולך עם כל פריט-----תרתי
מישמע תודה

פוזית*

* אילת השחר *

11/10/10 04:46:

sir13

10/10/10 23:33:

אמיתי הצילום?
הסיפור שלך נשמע בהחלט מציאותי ואפשרי ..
יש בטוח אחד כזה יוסקה מתיכון עירוני א'...
נפלא!

ליריתוש

10/10/10 22:25:

בחיי שהשכלתי, אלומה, לא הייתי חושבת על פעמוני החנק האלו בתור פתרון למעשנים כדי שלא יטרידו את הלא מעשנים, אולי שווה להנהיג אותם יותר, ובשלל צבעים תואמים לדקורציה של המקום, כדי שאלו נושפי העשן ירגישו קצת יותר עד כמה לנו לא נעים עם העישון הפסיבי שהם גורמים לנו.....
סיפור חמוד ארגת לנו כאן, שמראה, כי שליטי העולם האמיתיים הם הישראלים, אין מקום בעולם אליו הם לא מגיעים, הא?? עכשיו צריך לארגן את העולם כך ששפתו העיקרית תהיה עברית, לא אנגלית ולא שום שפה אירופית אחרת כשפה מרכזית נרחבת, אנו נהיה מלכי התבל!
(נא לקחת את הדברים בהומור הראוי, לרצינות אין מקום פה...)
תודה לך, אלומה, המשך שבוע נפלא!

המספרית

10/10/10 21:06:

צטט: הנריק הצייר 2010-10-10 20:35:52
יוסקה לבש בז' גם בתיכון ?
חוצמזה מה יש לך נגד בז' ?
נו טוב, לא צבע מדליק, אבל צבע

תלונות נא להפנות לגיבורת הסיפור ולא אלי. לי אין מושג למה היא לא אוהבת בז':)

המספרית

10/10/10 21:03:

צטט: איתן המיסטיקן 2010-10-10 01:08:05
את יודעת עולים אצלי למונית וקורים דברים מדהימים אם תירצי רעיון אשמח

כן!! רוצה רעיונות!!! קדימה!!

הנריק הצייר

10/10/10 20:35:

יוסקה לבש בז' גם בתיכון ?
חוצמזה מה יש לך נגד בז' ?
נו טוב, לא צבע מדליק, אבל צבע

fanny-li

10/10/10 20:01:

אלומה סיפור יפה רקמת ממילים
אלופת סיפורים ועסוקה בלהקליד ציונים לתלמידים
את פשוט אישה נפלאה אין מילה אחרת
שבוע קל לך ומבורך!!!

דניאל ש

10/10/10 19:51:

מפתיעה תמיד מחדש.
הצילום מאד מעניין.
***
סיפור יפה.

ענבל ר נקש

10/10/10 19:37:

ככה זה ישראלים, נוסעים לחו"ל ופוגשים את יוסק'ה מהתיכון :)
אני מוכנה שיביאו בועות כאלו למקום העבודה שלי, זה היה עוזר לי מאוד. דווקא רעיון יפה, הבועה. הרבה פעמים לא מעשנת כמוני נאלצת לשבת עם מעשנים בגלל עבודה. אני גם מוכנה לשבת בעצמי בתוך הבועה, אם זה יבטיח לי אויר נקי.

ttmirit

10/10/10 19:11:

צילום מדהים ובפרט שזה אמיתי
סיפור מדהים
תודה

אוסטין

10/10/10 16:04:

מקסים הסיפור.
מקסים לקרוא עד כמה רחוק את מגיעה...

ארי

pbiba

10/10/10 15:54:

קוריוז נחמד ומשעשע...
סיפור יפה מאד.
*

גרבו

10/10/10 15:45:

הפעם יקירתי,

עם הצילום ומילותייך הרגשתי

בסרט של וודי אלן---הגאון

אהבתי

שבוע נהדר ושנת לימודים מהנה

גרטה*

.רפאלה

10/10/10 14:58:

***
מעולה.
אין עלייך.

כנרת1

10/10/10 12:05:

העשן בעינייך כפי הנראה ולא בעיניו. הוא הבחין בך
בוודאות למרות העשן.

נחמד
אילנה

נ.י.ל.י

10/10/10 10:20:

מורגש שאת עסוקה...
אם לא ...
היית מפתחת עוד קצת את העלילה

אבל לא מאוחר-את עדיין יכולה להוסיף פרק ב' לאיש הבז'

ענת**

10/10/10 08:49:

אם הבועה הזו אמיתית, אז עכשיו אני יכולה לומר שראיתי כבר הכל (-:

רק s

10/10/10 08:27:

מעשנים בבועה ???
מבאס,,
ספור נחמד ...

sari10

10/10/10 08:19:

קוריוז משעשע.

הרבה פעמים דברים הם לא

ממש כמו שהם נראים . . .

אז . . . לא להיחפז למסקנות?

יהודית מליק-שירן

10/10/10 07:48:

וואלה עד יפן נוגעת בזיכרונות. כתיבה יפה כהרגלך. חייכת אותי שובבה*שבוע טוב

אישה1

10/10/10 07:04:

אלומה,

הלחץ של תחילת השנה דווקא עושה לך טוב!

רק שעכשיו הפחד שלי הוא שאחרי פרסום התמונה והסיפור שלך, יבוא איזה יזם ישראלי זריז ויחליט לייבא את הבועות הללו לבועה התל-אביבית!

וכמובן, איך אפשר בלי זה?:

הבודד

10/10/10 06:53:

סיפור נחמד וכתוב מרתק...
פחות אהבתי את הסיום...
אכן - פוגשים ישראלים במקומות
הכי מוזרים ומפתיעים בעולם...
אישית - משתדל שלא ירגישו בי..

דסיקה

10/10/10 06:47:

התגעגעתי אז באתי.

לכלילדמגיע

10/10/10 06:28:

סיפור נהדר. מפתיע. ואני משתדלת להתרחק מהבועה:-)

מאיה113

10/10/10 04:44:

*
סוף מפתיע

דרך הסגולה

10/10/10 01:59:

למרות הלחץ שלך...מצאת בועת אויר לנשימה (-:
החיבורים שלך תמיד מרתקים.
כשמתיישבים אצלך, אף פעם לא יודעים איך נקום בסוף...
אבל תמיד זה יהיה עם חיוך וטוב בלב (-:
מיקה

איתן המיסטיקן

10/10/10 01:08:

את יודעת עולים אצלי למונית וקורים דברים מדהימים אם תירצי רעיון אשמח

לולה של היום

10/10/10 00:52:

מדהים יקרה!!!!!
אהבתי כל מילה בסיפור

המספרית

10/10/10 00:42:

צטט: דליה אלעזר 2010-10-10 00:30:13
סוף מפתיע....
הישראלים נמצאים בכל מקום בעולם,
גם בבועות העשן....
אין סוף לאופציות ההכרויות , גם כשהן לא צפויות...:)
תודה אלומה על סיפור בצבע בז' (תדר "הקבלה")

באמת? זה תדר הקבלה? וואו! לא ידעתי!! תראי מה זה, הדברים שיוצאים ממני כאילו במקרה...אולי אני צריכה לעשות עם זה משהו!

דליה אלעזר

10/10/10 00:30:

סוף מפתיע....
הישראלים נמצאים בכל מקום בעולם,
גם בבועות העשן....
אין סוף לאופציות ההכרויות , גם כשהן לא צפויות...:)
תודה אלומה על סיפור בצבע בז' (תדר "הקבלה")

המספרית

10/10/10 00:21:

צטט: debie30 2010-10-09 23:19:11

אלומה,
זה אמיתי הבועה הזאת?
הפגישה בהחלט מפתיעה,..
אבל מה קרה אחר כך?
או.קי - הוא לא מעשן
אבל יש לו צבע בז' ( :

שבוע צבעוני ומחוייך
דבי

הצילום אמיתי, צולם ביפן בימינו אלה. צבע בז', תני לי לחשוב.אם יכניסו אותו למכונת כביסה עם תחתונים אדומים, הוא יהפוך לוורוד, אז מותר לנו לקוות:)

ידידת אמת

10/10/10 00:04:

אלומה היקרה
הצילום אכן מהמם...
והסיפור..........המציאות עולה על כל דמיון
גם לי פעם יצא לפגוש חברים על מעבר חציה בלונדון
הזוי לא?

debie30

9/10/10 23:19:

אלומה,
זה אמיתי הבועה הזאת?
הפגישה בהחלט מפתיעה,..
אבל מה קרה אחר כך?
או.קי - הוא לא מעשן
אבל יש לו צבע בז' ( :

שבוע צבעוני ומחוייך
דבי

bonbonyetta

9/10/10 23:09:

*
וואלה, מעניין, לאן יצר הסיפור והדמיון לוקח אותך לפעמים

רמיאב

9/10/10 22:42:

גדול... כמה שהעולם קטן (לא רק בסיפורים...).

רעיון הארובה עם משאבת עשן, ממש גדול.

שבוע טוב,

רמי

המספרית

9/10/10 22:40:

צטט: אילנה ינובסקי 2010-10-09 22:38:53
כשהלכתי השבוע לספרייה לקחתי ספר מאד לא אופייני לטעמי הרגיל לכבודך, אלומה המספרת הרומנטית. ובכן מדובר ל"להתאהב בסןט מרטן" שכתב גודית מקנוט וזה רומן שהיה בסט סלר בניו יורק טיימס. העלילה מזכירה את ספורייך, הקצב, השפה החלטתי להמליץ לך לקרוא אותו, את כותבת אחד הרבה יותר טוב, ועושה בסט סלר בשליפה מהמותן. בהצלחה

רשמתי!! מחר אני הולכת לספריה לקחת אותו!! כיף לי עם חברות כמוך!!

המספרית

9/10/10 22:39:

צטט: עפיפון בשלג 2010-10-09 22:23:09
איזה סיפור יפה שזרת מסביב לתמונה המוזרה והמעניינת הזו
מחייך בשמחה

ברוך הבא, אורח יקר, תודה על ביקורך המענג (מחייכת בשמחה גדולה עוד יותר!)

אילנה ינובסקי

9/10/10 22:38:

כשהלכתי השבוע לספרייה לקחתי ספר מאד לא אופייני לטעמי הרגיל לכבודך, אלומה המספרת הרומנטית. ובכן מדובר ל"להתאהב בסןט מרטן" שכתב גודית מקנוט וזה רומן שהיה בסט סלר בניו יורק טיימס. העלילה מזכירה את ספורייך, הקצב, השפה החלטתי להמליץ לך לקרוא אותו, את כותבת אחד הרבה יותר טוב, ועושה בסט סלר בשליפה מהמותן. בהצלחה

המספרית

9/10/10 22:38: