הגרוזינים, סליחה- הגאורגים, ידועים בעיקר כיצרני יין. תוצרת אחרת שלהם- הצ'אצ'א- פחות ידועה. יצא לי רק לשמוע על הצ'אצ'א- המשקה הגרוזיני הלאומי, ולכן הופתעתי מאד כשבביקורי האחרון אצל אורית ואחי חיים, חיים פתח את דלת המקפיא ושלף משם בקבוק צ'אצ'א מייצור מסחרי.

למה הופתעתי? לא ידעתי שקיימת צ'אצ'א מסחרית, ושמעתי שהרבה גרוזינים מכינים בבית צ'אצ'א, שאחרי כוסית אחת ממנה כבר לא עומדים על הרגליים... 

הצ'אצ'א של חיים מיוצרת ע"י אליאנס- לא בחדרה, אלא בטביליסי. גרוזיה. ברחוב טמראשווילי...

היא מגיעה בתוך בקבוק בעל צוואר ארוך שהזכיר לי כמה בקבוקי גראפה שראיתי במסעדות שונות. כמו כן, הבקבוק פקוק בשעם איכותי.

על התוית האחורית הצ'אצ'א מוגדרת כתזקיק של דרוכת ענבים, מה שאומר שהיא מזוקקת משאריות ענבים שכבר נסחטו לשם יצירת יין. רגע, גראפה גרוזינית?! בואו נראה:

רשמי טעימה

צבע ברנדי. לא רשום על התויות כמה זמן התיישן הצ'אצ'א, ואני חושש שהוסף כאן קרמל, אם כי אין ריח של קרמל. כך או כך, הזיקוק איכותי. 

הריח לא אלכוהולי באופן מפתיע [במיוחד לאור העובדה שלצ'אצ'א 50% אלכוהול], והוא מזכיר ברנדי.

הטעם שוב מזכיר ברנדי והוא מתקתק.

המרקם גס, והמשקה מרגיש צעיר.

הפיניש ארוך, מר ואלכוהולי.

מחיר: 55 שקלים חדשים ל 500 מ"ל ברשת טיב טעם, ואם היה לכם ספק- אז צדקתם. הצ'אצ'א לא כשרה.

זהו, טעמתי צ'אצ'א ונשארתי בחיים. אם גם אתם רוצים להשאר בחיים, לעולם אל תגידו ליד גרוזינים שהצ'אצ'א היא וודקה גרוזינית, כי הוודקה מזוהה עם רוסיה, ואתם זוכרים מה הרוסים עשו לגיאורגיה, נכון?

נזדרוביה?