כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פקה פקה

    כל מיני דברים על החיים, חלקם נכונים, חלקם דימיוניים, רובם בעלי זיקה מסויימת...

    על חסידה שמגיעה לביקור מבלי שהוזמנה.

    21 תגובות   יום שישי , 19/10/07, 22:28

    "הנה, את רואה שם את הנקודה השחורה? זה העובר" שאג הגניקולוג שלי בשמחה כאילו גילה את אמריקה אי שם במעמקי בטני המכווצות.

    "איזה אושר" מילמלתי בארס, "ממש כיף חיים".

    "תגיד ד"ר, נניח, היפוטאתית, שאני...אמממ.. רוצה להוציא את הנקודה הזו מהמסך שלך שם, איך אני עושה את זה?"

    "אה, את לא נשואה"?

    "איזה נשואה איזה" רטנתי, ספק לעצמי ספק לנקודה, "לא נשואה!" עניתי בכעס, "דורשת מייד להוציא את הנקודה הארורה!"

    "ראי גברת, לפני החישובים שלי, את בשבוע השני, ע"מ לבצע גרידא את צריכה להגיע לפחות לשבוע השמיני"

    "השמיני???" הזדעקתי, " מה פתאום שמיני?? זה עוד חודש וחצי!! אני צריכה להסתובב עם הנקודה הזו עוד חודש וחצי?? לא חבל? עזוב אותך נו..היא סתם תגדל!!"

    "אין מה לעשות חביבתי" ענה לי בחיוך אבהי מר נשים, גרידא נעשית רק לאחר שלעובר יש דופק.

    "מצויין" עניתי בסרקזם, "עכשיו אני מבינה למה קוראים לכל הסיפור הזה רצח... בשביל להרוג אותו צריך שהוא יחייה קודם, זה פשוט נהדר, עוד קצת נהדר ואני מתחילה לצרוח". 

    יצאתי מחדרו, ראשי סחרחר עלי "שיהיה במזל טוב" בירכה אותי האחות בצאתי.

    בטח מזל, מזל גדול, פאק! מה אני עושה עכשיו??? 

    "הי מותק, איך היה היום בעבודה" ניסיתי לשוות לקולי סוג של רגיעה כשאהובי חזר באותו הערב מהעבודה.

    "סתם יום מסריח, עיזבי, לא בא לי לדבר על זה".

    "מאמי, אני מצטערת שהיה לך יום רע" עניתי לו והזכרתי לעצמי שאני עוד יותר מצטערת שעוד שנייה הוא יבין שכל מה שעבר עליך היום בפרט ובחיים בכלל הוא כאין וכאפס לעומת מה שהולך לעבור עליך לאחר שאשחרר מפי את הידיעה המרעישה.

    "איך היה היום שלך, יפונת?"

    "סתם, אתה יודע, שגרה, אני בהריון"

    "את מה???"

    "בהריון, אהוב שלי, ב-ה-ר-י-ו-ן"

    "אבל איך יכול להיות, את הרי לוקחת גלולות.."

    "היה לי חודש מטורף ופיספסתי איזו אחת" (או חמש).

    "מה את רוצה לעשות" שאל אותי אורן בבהלה.

    "בדיוק מה שאתה" חייכתי ביובש. 

    מס' ימים לאחר מכן התעוררתי בבהלה עם בחילה נוראה.

    מאותו בוקר ואילך הקאתי את נשמתי עד שחשבתי שאני קרובה להחזירה לבורא.

    כשכבר חלה איזושהי רגיעה, התפניתי לחשוב על דרכים אלטרנטיביות להוציא את הנקודה.

    אין כמו הפלה טבעית חשבתי לעצמי...אולי אני אעשה בכאילו לא שמתי לב ואגלגל את עצמי במורד המדרגות? או שאולי בעצם זה הזמן האידיאלי להגשים "חלום" ולהתחיל ללמוד לרכב על סוסים?ואולי, רק אולי, בדרך המקרה, הנקודה תחליט שהיא פתאום בכלל לא רוצה, שהיא נקלטה בכתובת הלא נכונה ושהכי עדיף לה לצאת בנונשלנטיות החוצה ולהפסיק את החגיגה.

    יום חלף ועוד אחד ושום דבר לא קרה. כל בוקר התעוררתי ונזכרתי במציאות המרה בעוד הנקודה שלי הולכת וגדלה. 

    היום המיוחל הגיע. התעוררתי מוקדם מהנדרש, מבוהלת, מבולבלת.

    שקעתי במחשבות, על ילדים... על ילדות...דמעות נקוו בעיני, פתאום היכתה בי המחשבה שאני בכלל לא בטוחה שאני מוכנה להיפרדהנקודה שלי הפכה להיות חלק ממני, התרגלתי אליה, היא אפילו החלה למצוא חן בעיני.

    "מאמי, חייבים לזוז" קולו של אורן קטע את מחשבותי.

    "אני לא יודעת מותק, אני לא בטוחה שאני עדיין כל כך נחושה.. להרוג..את.. ה... חסידה.

    "בואי נדבר על זה בדרך יקירה" ריכך אותי אורן. 

    בדרך שתקתי ואורן רק ליטף אותי בעיניו. נכנסנו לבית החולים.

    קיבלתי הפנייה לאולטרא סאונד. כששאלתי את האחות מדוע אני צריכה לראות שוב את הנקודה היא הסבירה שחייבים לוודא שיש כבר דופק ושהיא כבר ניתקה מדפנות הרחם שלי ונושמת בכוחות עצמה.

    התור מחוץ לחדר הבדיקה היה ארוך, עשר נשים בערך, בתור לבדיקת דופק.

    הראשונה, ילדה כבת 19 לערך, בוכה ללא הרף, אמא אוחזת בידה. השנייה בגילי, ממתינה בנחת עם בעלה, מספרת שיש להם כבר שני ילדים ואין בכוחם לכלכל ילד שלישי. אחת נוספת, נראית בגילה של אימי, עדיין מופתעת שנותרו עוד ביציות, עדיין מופתעת שבגילה אפשר עוד להרות..אחת ועוד אחת... ועוד אחת..

    ועכשיו אני.

    ברגליים כושלות דידיתי אל הכסא האיום. החומר הירקרק נמשך ביד מיומנת על בטני, דמעות חנקו את גרוני.פתאום הופיעה לה הנקודה, כמעט חודשיים עברו מאז ראיתי אותה לאחרונה..ואז נשמע קול חרישי, מעט מעומעם... בבם..בבם..בבם..בבם

    האחות ניגבה בעדינות את ביטני, ליטפה את שיערי וסימנה V בטופס שהחזקתי בידי.

     "קח אותי מפה" התחננתי לאורן כשיצאנו מהחדר, "אני לא יכולה"..."אני כבר לא רוצה"

    "אולי תחשבי על זה עוד קצת" ניסה אורן לשכנע בעיניים כבויות, "אנחנו כל כך צעירים, עוד לא נשואים, יש לפנינו עוד חיים שלמים" "אם לא אלך מפה עכשיו, לא יהיה עוד טעם לחיי" זעקתי ורצתי לעבר דלת היציאה. 

    בחוץ, התיישבתי על הספסל והסדרתי את נשימותי, אורן התיישב לידי, קרב אלי את פניו, נשק לדמעותי.

    "אורן אהובי" פניתי אליו, "אני מרגישה שאין לי במקרה הזה באמת בחירה, אי אפשר, סתם כך בהינף יד להרוג חסידה"

    "הבחירה היא רק שלך" הוספתי, "ועד כמה שיהיה לי קשה, אני אעשה כמיטב יכולתי לקבל אותה באהבה"

    "אני אוהב אותך יקירה" ענה לי אהובי בעיניים בורקות

    "את הבחירה שלי"   

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/10/07 22:32:

       

      צטט: יורן 2007-10-24 21:27:39

      וואו איזה סיפור. גמני כמעט כתבתי מזל טוב!

       

      החלטה קשה קשה למרות שנראה לי שהייתי בוחר לטפח את הנקודה... (:

       

      איזה גבר אמיץ

      אחרי תגובה כזו המייל שלך עשוי להתפקע מנשים משחרות לטרף (ולזרע)

        24/10/07 21:27:

      וואו איזה סיפור. גמני כמעט כתבתי מזל טוב!

       

      החלטה קשה קשה למרות שנראה לי שהייתי בוחר לטפח את הנקודה... (:

       

        21/10/07 17:27:

       

      צטט: דונה 2007-10-21 14:32:42

      אהבתי מאוד..

      רק שלא יהפוך למצע של מתנגדי ההפלות...

      בזמן האחרון דברים בקפה יוצאים מהקשרם.הממממ

      נזכיר להם את העלות למשלם המיסים ואולי הם יירדו מהעניין

        21/10/07 15:52:

       

      צטט: red hot chili 2007-10-20 02:51:53

       

      צטט: galyan 2007-10-20 02:31:34

      מקסים, ובתור פולנייה באמת כל הכבוד לבחור שלך, ולך.

      אנשים יקרים, לצערי הצלחתם למשוך אותי בלשוני

      לצערי, הסיפור איננו שייך לי, אני רק כתבתי

      שמחה שנגעתי

      מקווה שלא איכזבתי

      גם אם הסיפור לא שלך. אחלה סיפור

        21/10/07 14:32:

      אהבתי מאוד..

      רק שלא יהפוך למצע של מתנגדי ההפלות...

      בזמן האחרון דברים בקפה יוצאים מהקשרם.הממממ

        21/10/07 13:57:

      מי? מי יודעת לכתוב כמו שאני לעולם לא אדע?!

      יא מוכשרת אחת!

      תמשיכי...

        21/10/07 02:37:

       

      צטט: crazy_lawyer 2007-10-21 00:02:08

      ואו...

      בדיוק אותן המחשבות על הפלה עברו עליי לפני 10 שנים. כל-כך לא רציתי להתעסק עם ה"נקודה" ההיא. בדיוק התחלתי ללמוד, וגם חייתי עם הבעל שמזמן לא אהבתי ורציתי להתגרש יותר מכל דבר אחר בעולם. לא הפלתי אך ורק כי לא היה לי כסף לעשות הפלה באופן פרטי. ועם הזמן אכן התרגלתי למצב.

      היום ה"נקודה" היא ברנש בן 9 שעוד מעט יעבור אותי בגובה ומשקל. וגם הרצון הישן הוגשם: כשהבן היה בן 4, בכל זאת התגרשתי. מחייך  

      אז מגיע לך מזל טוב פעמיים?נשיקה

        21/10/07 00:02:

      ואו...

      בדיוק אותן המחשבות על הפלה עברו עליי לפני 10 שנים. כל-כך לא רציתי להתעסק עם ה"נקודה" ההיא. בדיוק התחלתי ללמוד, וגם חייתי עם הבעל שמזמן לא אהבתי ורציתי להתגרש יותר מכל דבר אחר בעולם. לא הפלתי אך ורק כי לא היה לי כסף לעשות הפלה באופן פרטי. ועם הזמן אכן התרגלתי למצב.

      היום ה"נקודה" היא ברנש בן 9 שעוד מעט יעבור אותי בגובה ומשקל. וגם הרצון הישן הוגשם: כשהבן היה בן 4, בכל זאת התגרשתי. מחייך  

        20/10/07 10:45:

       

      צטט: מילים 2007-10-20 10:39:40

       

      בדמייך חיי, תמיד ציירתי לי הפלה כמו התנגשות של חיים מול חיים ובאמצע דם.

       

      אם זו לא את, הזדהות מדהימה.

      אתה יודע, אנחנו נשים, אלופות בלהזדהות

      שמחה שנהנית

        20/10/07 10:39:

       

      בדמייך חיי, תמיד ציירתי לי הפלה כמו התנגשות של חיים מול חיים ובאמצע דם.

       

      אם זו לא את, הזדהות מדהימה.

        20/10/07 10:38:

      בלי לחוות את זה על עצמך הצלחת להעביר כל כך הרבה רגשות ותחושות...

      וזה מדהים.

       

       

      אהבתי.

       

      רחלי

        20/10/07 07:27:

      פוסט מרתק...

      מהסוג הנדיר שמייצר

      תחושה שהזמן עומד מלכת..

      אהבתי בכל ליבי.

        20/10/07 03:25:

       

      צטט: ביבי-tv 2007-10-20 03:20:28

      מלכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!     ביבי

      התגובה הזו דווקא הכתירה אותך יה מלך!!!

        20/10/07 03:20:
      מלכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!     ביבי
        20/10/07 03:00:

      "בשביל להרוג אותו צריך שהוא יחייה קודם" - עצוב נורא.

      כתבת מקסים!

        20/10/07 02:51:

       

      צטט: galyan 2007-10-20 02:31:34

      מקסים, ובתור פולנייה באמת כל הכבוד לבחור שלך, ולך.

      אנשים יקרים, לצערי הצלחתם למשוך אותי בלשוני

      לצערי, הסיפור איננו שייך לי, אני רק כתבתי

      שמחה שנגעתי

      מקווה שלא איכזבתי

        20/10/07 02:31:
      מקסים, ובתור פולנייה באמת כל הכבוד לבחור שלך, ולך.
        20/10/07 02:31:

      זה יכול להשמע קלישאתי אבל בכל זאת:   אין על ילדים,למרות שמי שאיו לא יכול רק להבין אבל לא להרגיש     ויש גם את האימרה התלושה הזאת שאומרת שעם כל ילד בא המזל שלו

      האור שלו והיופי שלו, ובכן כך אני מאמין,   אחלה פוסט   ביבי

        20/10/07 01:02:

      יקירתי - כתבת כל כך רגיש, אנושי ומדוייק !

      שילוב יפה של פרטים ורגשות...

      לפעמים יש רגעים שצריך לקבל החלטות קשות -

      וזו אחת הקשות שבהן.

       

      תודה לך - ושבת יפה לך !

        20/10/07 00:57:

       

      צטט: אלונוצ'קה 2007-10-20 00:30:06

      יווו.... ממש מקסים,

      בשעה טובה ,גם הבחור שלך נשמע מקסים,

      אהבתי

      קבלי מתנה ממני.

      שויין, אתה נשמע כמו אמא שלי :)

      תודה

        20/10/07 00:30:

      יווו.... ממש מקסים,

      בשעה טובה ,גם הבחור שלך נשמע מקסים,

      אהבתי

      קבלי מתנה ממני.

      פרופיל

      red hot chili
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין