"מתה לכתוב אבל לא יודעת מאיפה להתחיל"...כך אמרת לי וזה כל כך נכון ! מאיפה להתחיל לכתוב על קונצרט ענק שכל שיר הפך בו ליצירה שהופכת לקונצרט בפני עצמה. גבר בן 65, נמוך קומה, לא רזה, לובש חליפה שחורה, חובש כובע שחור ומרכיב משקפי שמש שחורות עולה לבמה וממלא את האולם בכריזמה,בקול עמוק ובצלילי מפוחית הוא שר, הוא מנגן בסקסופון, במפוחית ובקולו. הוא מנצח על התזמורת, הוא מחקה(את קלינט אייסטווד), מצחיק, הוא מופיע והוא המופע. שילוב של סגנונות, הדגשת השפעות אתניות, מתן ביטוי לכלים השונים של התזמורת, כל אלו גורמים לצופה להשאב לתוך חוויה מוזיקאלית ענקית! מושלמת!! מדהימה!!! חד פעמית !!!!
הקהל שר, מוחא כפיים, זז בכסא ובסופו של דבר קם ורוקד למורת רוחם של הסדרים . סוף הקונצרט ... חוויתי דרך המוזיקה, דרכך, דרך השיחות לשם ובחזרה, על ידי הצחוק והחיבוק, הדרך שלנו להיות יחד |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עליי :)
המופע הוא הסיבה לפוסט
אני שמח ששבת
בהחלט הרגשה של נעורים
תודה
תודה לך יקירה
התגובה שלך יותר מושקעת מהפוסט
תודה אינה
WOW
It was and is a mutual feeling
Next event few weeks ahead
* בקר של צלילים .. לאוירת הפוסט ..
חיבור נהדר..
אשוב..
גם וגם וגם :)
אך גם..
ולמרות.... גם...
יש למה לשאוף :)
אהה... ורק הודות הסקס', גם ....
כתבת חוויתי ביותר.
שמחה שהחוויתכם היתה מעבר לכל המופע המדהים הזה.