אחרי אינסוף שנים של חיפוש עצמי... בעצם מהיום שאני זוכר את עצמי, הגעתי למספר מסקנות שאני משתף אתכם.

אני אתחיל בכך שאומר שאני גדלתי במשפחה חילונית לחלוטין אבל תמיד האמנתי באלוהים. ככה לבד בלי דת בלי כלום מעבר... רק אני והוא.

אז ככה, לקח לי 40 שנה להגיע לזה ואני שמח שהיה לי את העונג להיוולד עם מנת IQ טובה כזו ומוכחת שאיפשרה לי לפרוס את עצמי לכל כך הרבה כיוונים, חלקם מעשים וחלקם פחות מעשיים. אני אוהב לחקור ולדעת... כמעט בכל תחום ויש לי יכולת גם די טובה להצליב מידע מסתבר.

אך השנה קרה משהו... עליתי שלב. התחלתי לחשוב בתלת-מימד. רוב האנשים חושבים בחד-מימד , חלק בדו-מימד (גם אני עד לא מזמן). אני מרגיש שהתברכתי לראות דברים ברמה יותר גבוהה.

באחד הפורומים הפילוסופים שסקרתי באינטרנט ראיתי סיפור-משל שמתאר את אשר זה...

"בארץ פלאטלנד חיים כולם ב-2 מימדים בלבד, יצורים שטוחים בעולם שטוח.

באחד המקומות היו ארבע ריבועים מונחים בקבוצה בלי שום מגע או קשר כלשהו ביניהם. והנה פיתאום ארבעת הריבועים נעלמו בבת אחת ושבו והופיעו במקום אחר ביחד. צירוף מקרים מדהים ביותר... הרי לא היה שום קשר ביניהם והם בכל זאת פעלו בתיאום מוחלט.

אם רק היה להם מימד שלישי היו רואים שזה פשוט כיסא שמישהו הזיז אבל הם ראו רק את קצה הרגליים של הכיסא פועלים במשותף.

זה לא צירוף מיקרים, פשוט היה חסר להם מימד."

בשנתיים האחרונות הוארתי בעקבות חוויה ייחודית. כל מה שאני יכול להגיד לכם שכל מה שקורה מתוכנן ותוכנן לפרטי פרטים מעבר למימד הזמן, מקום או מרחק.

לדוגמא - אם נתקלתם באדם ברחוב סתם ככה והמשכתם הלאה מבלי אפילו לראות את פניו לשניה, זה היה אמור לקרות.

אין מקריות. מסתבר שגם הרמב"ם שהיה אדם מאוד חכם האמין בזה!

מעניין אם היתה לו ההוכחה שבידיי! כי אם לא אז הוא עוד יותר חכם ממני להבין את פשר הדברים רק על סמך חשיבה ללא הוכחה. להבין ברמה כל כך גבוהה מבלי לחוות את ההארה שחוויתי צריך להיות כנראה בחשיבה QUAD מימד :)

ככל שעליתי אל על ברמה החשיבתית והתחלתי כהרגלי לנתח הכל מבחינה פילוסופית, שכלית, מעשית, טכנית ופיזיקאית הגעתי למסקנה שככל שאני מנסה להבין יותר ככה אני מבין עוד יותר עד כמה אנחנו קטנים ופשוט לא יודעים כלום...

"כמו נמלים שהולכות על כביש אוטוסטרדה מבלי להבין בכלל שזה כביש ולא רואים בכלל את הרכבים אבל מדי פעם נדרסת נמלה תוך כדי הליכה על הכביש"... זה בערך מצבנו כאן.

העניין שאנחנו נמצאים במקום X וככל שעולים מבינים שלמעשה ניחנו בבלוק שכלי-אפשרותי שלעולם לא נדע מה יש הלאה או במקום יותר גבוה ולכן אין לנו בעצם מושג בכלל באיזה שלב של חוכמה אנחנו, מה שמגמד את חוכמתינו עוד יותר, ולכן יגידו הרבה שטובה הצניעות לאדם.

רובינו קמים כל יום הולכים לעבודה ומנסים לקיים שגרת חיים נורמלית... וזה טוב.

המקום שאני נמצא בו הוא לא שגרתי. הוא חריג ביותר. זה לא שזה טוב או רע. כבר מזמן הבנתי שכבר אין טוב או רע. מאחר והכל מתוכנן ומכל טוב יוצא רע ומהרע יוצא טוב מה שמנטרל את הטוב ואת הרע אבל כן יש טוב סיטואציוני ורע סיטואציוני לצערי , ואלו אשר גורמים לנו חוויות רגשיות ופיזיות ואלו גם לעיתים קובעים את האושר שעל פיו אנחנו מודדים את החיים.

בתאריך 21-12-2012 אמור להסתיים לוח השנה של המאיה. תאריך מאוד מיוחד. אני אעשה על זה פוסט ואגלה את אשר גיליתי מתוך אותה חשיבה בתלת מימד!

גם אלוהים יהיה נושא של אחד הפוסטים הבאים שלי... אלוהים מתוך חשיבה פילוסופית תלת-מימדית.

זהו להפעם.