כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    סטודנט מעיירה בגליל חזר מאוקספורד וגילה שדודו רצח את אביו בגלל ניאוף

    7 תגובות   יום שבת, 20/10/07, 00:45
    הנה אימייל מפחיד שקיבלתי השבוע מסטודנט שלי:

    "חזרתי מאוקספורד לישראל באמצע הדוקטורט, ללוייה של אבא שלי. מייד לאחר הלוויה, קיבלתי אימייל מאבא שלי שגילה לי שהוא לא מת מוות טבעי, אלא נרצח על ידי אחיו-דודי ואולי אפילו בתיאום עם אימא שלי. אז נזכרתי במבטים שדודי ואימי החליפו ביניהם במשך הלוויה וגם בביתנו כשישבנו שבעה. אלה לא היו מבטי אבלים, אלא מבטי אהובים ונואפים.

     

    בהתחלה חשבתי שאת האימייל אבא שלי שלח לי לפני מותו. אבל הרגשתי איך אני מצטמרר כולי, כשראיתי שהמייל נשלח אחרי מותו. האם רוחות של מתים יכולים לשלוח אימיילים?. אני חילוני נאור מודרני ורציונאלי ולא מאמין בכל הח'רטה הזאת של שדים ורוחות וניסים, אבל אשכרה המייל נשלח על ידי אבא שלי. לרגע חשבתי שבעצם ברשתות חברתיות ובמיוחד בסקונד לייף כל אחד יכול ליצור לו דמות וירטואלית הקרוייה אוואטר. אבל באימייל אבי או המתחזה בדמות אבי מסר לי פרטים שרק ואני ואבא שלי יודעים עליהם.

     

    אבי הוא קבלן בניין מיליארדר שעוד לא נכנס לרשימת המיליארדרים הרשמית של הפורבס. אבל גורמים ישראלים בשוק ההון, בדיוק עמדו להנפיק את חברת האחזקות שלו ומתווכים שונים ניסו למכור לו את "הבנק הלאומי הראשון" בשווי של 1.4 מיליארד דולר או את מלון מייפלאוור בניו יורק בקצת פחות ממיליארד דולר. כשהייתי באוקספורד דמיינתי איך בעוד שנה שנתיים כולם ידעו שאני בן ויורש שלך מיליארדר. אם תשובה, השיפוצניק מנתניה יכול, למה אבי לא יכול?

     

    האם דודי רצח אותו כי היה מאוהב באימא שלי (ראה תמונה מצ"ב בקובץ, את התמונה מצאתי בחיפוש שעשיתי בחדרה של אימי. שמע, זה הדוד שלי והיא, ממש על חם) או כי רצה להעביר לעצמו את המיליארדים של אבא שלי? ואולי אני מת מעייפות ושבור ממות אבי ומהטיסה ואולי אני מדמיין או חולם. אולי כדאי שאלך לישון לכמה שעות. אני מקווה שזה חלום בתוך החלום וכשאני מתעורר כל הסיוט ייגמר".

     

    מיד עניתי לו באי מיל חוזר ויעצתי לו שילך למשטרה, או שילך להשלים שעות שינה או שילך לטיפול פסיכולוגי, כי אין לי זמן לקשקושים כאלה.

     

    תגובתו הייתה מיידית. בRe Re שהוא החזיר לי, הוא סיפר לי איך עד גיל 30 הוא כמעט לא יצא מהבית ובין השנים 1995 ל2001, הוא ישב רוב הזמן בבית כשמהבוקר עד הלילה הוא מבלה בשיטוט, בצ'יטוט ובחיפוש, בלתי פוסקים באינטרנט. תוך כדי שיטוטיו הוא הספיק לסיים בהצלחה תואר ראשון ושני באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות יתרה, דבר שאפשר לו להתקבל לדוקטוראט באוקספורד.

     

    אביו שהתאכזב מהבן הלפלף והלא יוצלח שלו סירב לתמוך בו כספית והוא עבד למחייתו כעוזר של משיט ספינות תיירים (ראו שתי התמונות מימין שהוא שלח לי, ד"ר סקונד לייף) בין אוקספורד ללונדון. באי מיילים שקיבלתי ממנו מאוקספורד בשנתיים האחרונות, הוא צירף קבצי תמונות בעיקר שלו ושל הבוס שלו והמדריך שלו לאנגליה. מאוחר יותר התברר לי שהיה בתול עד הגיעו לאוקספורד והבוס שלו הוא ששכנע אותו לשכב לראשונה עם בחורה בערך בגיל 32.

     

    באי מייל שלישי שקיבלתי ממנו, הוא סיפר לי שהוא מתכנן לפתוח דמות וירטואלית בדה מרקר קפה או בסקונד לייף ולפתות את אימא שלו ואת דודו שגם הם יפתחו חשבון באותם אתרים. דרך הדמות הוירטואלית הוא יתקשר איתם כדי להביא אותם להודאה במה שעשו.

     

    השבתי לו מיידית שהפעם הוא ירד לגמרי מהפסים ותמהתי אם לא הרבה להשתמש בסמים ולבלוע כדורים משובחים שם במעונות שלו באוקספורד.

    אני לא יודע אם להמשיך לספר על הסטודנט המוזר שלי. אני מהסס אולי אני אחשוף פרטים מזהים עליו ואולי אני משחק באש ובכלל כדאי לי לפנות למשטרה. מחר אולי אחליט.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/07 00:12:

       

      תודה מיכאל

      פירסמתי זאת בבלוג שלי לפי בקשתך

      העיקר זה השרינג (השיתוף)

       

       

      צטט: dr40plus 2007-10-21 23:23:24

      הנה שיר שמתאים לסטודנט שלך מאוקספורד בלילה מוטרף במיוחד פה בפריס במקדונאלד שליד שער הנצחון

       

      נגד שירה

      איך לפרוק את העננים הכבדים

      שיורים ברקים לראשי

      רעמים שמפוצצים לי ת'מוח

      שטורפים את שנתי

      איך לפורר את המחשבות

      לאטומים של גשם

      למכות ברד

      לנתוני חושים

      איך לפרום את החרדות

      לאוושת השלג הנופל

      לכפור מצמרר

      החותך את המרחב ופוצע את החושים

      ששותתים בנהרות של משמעות

      כי בלוגים הם געגועים לויקי

      אין לי הרבה צופים לבלוגים שלי. אולי תפרסם את השיר גם בבלוג שלך?

      תודה, מיכאל פוקו

       

        21/10/07 23:23:

      הנה שיר שמתאים לסטודנט שלך מאוקספורד בלילה מוטרף במיוחד פה בפריס במקדונאלד שליד שער הנצחון

       

      נגד שירה

      איך לפרוק את העננים הכבדים

      שיורים ברקים לראשי

      רעמים שמפוצצים לי ת'מוח

      שטורפים את שנתי

      איך לפורר את המחשבות

      לאטומים של גשם

      למכות ברד

      לנתוני חושים

      איך לפרום את החרדות

      לאוושת השלג הנופל

      לכפור מצמרר

      החותך את המרחב ופוצע את החושים

      ששותתים בנהרות של משמעות

      כי בלוגים הם געגועים לויקי

      אין לי הרבה צופים לבלוגים שלי. אולי תפרסם את השיר גם בבלוג שלך?

      תודה, מיכאל פוקו

        20/10/07 16:50:

       

      צטט: dr. second life 2007-10-20 16:36:31

      לאודי הידיד הוירטואלי הותיק

      בדיחה מבריקה

      אבל לא הבנתי את הקשר

      תמיד אמרו לי שהאינטליגנציה הרגשית שלי והאינטליגנציה ההומוריסטית שלי, מאוד נמוכות. אנא האר עיני

      האמת גם אני לא

      אבל אולי בהמשך זה יתקשר איכשהוא

        20/10/07 16:36:

      לאודי הידיד הוירטואלי הותיק

      בדיחה מבריקה

      אבל לא הבנתי את הקשר

      תמיד אמרו לי שהאינטליגנציה הרגשית שלי והאינטליגנציה ההומוריסטית שלי, מאוד נמוכות. אנא האר עיני

        20/10/07 16:34:

      הי קנולר

      האימיילים ששלח לי הסטודנט הזכירו לי דווקא את הניגוד הנצחי בין אחד שקורא ספרים או גולש באינטרנט בסיפורי אבירים עד גיל מאוחר ונשאר אנורקטי , לבין האדם המעשי האנלפבית השמנמנן שמבסוט מכל דבר.

      אבל חכי, עוד לא פרסמתי את האימיילים האחרים שהוא שלח לי (ושהוא עדיין שולח אלי)

        20/10/07 10:41:
      אחד שאל את חבר שלו
      אישתך זיון טוב??
      ענה לו חברו,, חלק אומרים שכן וחלק אומרים שלא
      קונטראוורסאלי
        20/10/07 10:01:

      עוד לפני הסיפור שלך הלכתי לראות את רוזנקרנץ וגילדרשטיין מתים, שעוד בלונדון, בעת הצגתו לראשונה רציתי לראות. אחר כך הצלחתי לפספס את זה בכל הפעמים שהועלה בארץ, עד שראיתי את ההפקה האחרונה בקאמרי. לא נהניתי. אמרו לי כי השחקנים טובים, אני יודעת כי הבמאית הצעירה מוצלחת, אז אולי הבעיה עם סטופארד?

      מה שמזכיר לי כי פעם ראיתי הפקה בהבימה של הלילה ה12- גם שם הבגדים היו יפים, התפאורה מרשימה, השחקנים טובים, הבימוי מקורי, אז החלטתי כי - הבעיה היא כנראה במחזאי.

       

      טוב, עכשיו לסיפור שלך, מה בעצם הערך המוסף שלך - העדכון? לא מספיק.פעם הייתה בדיחה על מבריח שאמר כי בשק יש לו אוכל לציפורים, אמרו לו: זה קפה. אמר: נו, טוב ירצו -יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו.

       

      היינו משחקים עם הבדיחה הזו והמנצח היה שהצליח לספר את הסיפור הארוך ביותר והמרוחק ביותר מהפואנטה. גם במקרה שלך, נראה לי כי הייתה צריך להתרחק יותר ולהוסיף קישוטים כך שהאמת תתגלה רק בסוף.

       

      סליחה, בדרך כלל אני לא עושה ניתוחים וזו לראשונה אני מבקרת. מישהו אחר. מי שמני?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין