רחובותיי הומי הדם

הוצפו הבוקר

ממשקלן האינסופי

של טיפות ראשונות

חילחלו,אט אט

אל עומק החתך

נטמעו בין עצבים

היכו בשורש החשוף.

ריחות האדמה

נשאפו אל ריאותיי

פועמים בין פרוזדורים

שוב נועצים בי,

זכרון..

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)