שני אנשי השב"כ ניגשו ישר אלי כשעמדתי עם דוד דלויה  ואבי סלומה מול כניסת האח"מים של היכל נוקיה בת"א , חתכנו סרטים וחיכינו לחברינו , "מה עכשיו?" חשבתי לעצמי כי רק לפני מספר דקות הגיע אלי איש שב"כ בכיר וביקש שנפנה את השטח , המבט שתקעתי בו גרם לו לגמגם ולהיעלם ,

"תמשיכו לגזור סרטים ואל תדברו איתם " אמרתי לחברי

לאחר מספר דקות שני שבכ"ניקים ניגשו אלי בנחישות

כשלפתע חייך אחד מהם ,

"תרשה לנו ללחוץ לך את היד ולומר לך תודה,  אנחנו כבר הרבה זמן עוקבים אחריך ואין א.......

(מחמאה גדולה שלא אכתוב כאן כדי שהמסך לא יסמיק )

בתי החזה של סלומה ודויד מתנפחים בגאוות יחידה ,

" אתם עוקבים אחרי?" שאלתי אותם , והם הסבירו לי שבדרך כלל הם סמויים ולא יכולים לגשת

 בקיסריה מתוקף תפקידם להגן על ראש הממשלה ,

נדמה לי שדמותו של אחד מהם זכורה לי, מהלילה בו חדרתי לשטח הסטרילי של ראש הממשלה

 ונאמתי מול ביתו בקול שהעיר את כל השכונה וגרם לראש הממשלה להסתגר בחדריו ,

"למה לא הקלטתי את מה שהוא אמר לך "  התרגש דלויה שיודע להנציח מצבים במצלמתו.

ברכיבה להיכל נוקיה אמר לי האופנוע שהשתגעתי אם אני חושב שרק בחצות בלילה הקודם פרסמתי הזמנה לעצרת מחאה ואני מצפה שיגיעו אנשים , "מספיק לנו  10 אנשים לפעולה הזאת אמרתי וקיוויתי שאכן יענו אנשים להזמנה בה כתבתי לחברי שבכנס גימלאי צה"ל ביום ראשון  ב- 10/10/2010

יהיה שר הביטחון אורח הכבוד כשאליו יתלווה הרמטכ"ל גבי אשכנזי

וכבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס,

אמנם רק ביום שישי האחרון עשינו הפגנה עוצמתית מול ביתו של שר הביטחון ועכשיו  הוא יקבל אותנו מולו כבר ביום ראשון  נושפים בשרידי תובנותיו ומצפונו ודורשים ממנו לעשות למען גלעד שליט

החושים שלי אמרו לי שכבר יש איתי אנשים שמוכנים

"לאהוב" ל-לעצור,א-את , ה-הדימום הלאומי, וב-וביחד

שיעזבו את סלון ביתם הנוח ואפילו ביום גשום שכזה גם בהתראה קצרה יגיעו ויוכיחו שקיים בכל אחד מאיתנו הישראלי היפה שמתגעגע לערכים , למנהיגות ולחברה שפויה יותר 

מפקד התחנה הגיע עם שוטריו ולאחר שאיש השב"כ ביקש ממנו שיעיף אותנו רחוק מכניסת האח"מים

ניגש אלי השוטר הבכיר הזה שבתחילה דיבר בקשיחות ובחצי איום על כך שאנחנו חייבים לעבור מקום

" רק למקום יותר קרוב לאהוד ברק שר הביטחון " אמרתי לו בשקט וברצינות שלא הותירה ספק

לאחר מספר מילים יצא כל הקסם והחן של האיש המדהים הזה שמיקם אותנו במיקום איסטראטגי בתוך השטח הסטרילי במקום הכי קרוב לכניסה העתידית של אהוד ברק,

קהל גדול  התחיל לרדת מהאוטובוסים

הגשם  לא הפריע לנו לצאת  עם השלטים אל מול  אלפי האנשים  שרובם גמלאי צה"ל

שעמדו בקופות והביעו הזדהות עם השלטים ,

סימנתי למפקד שהכל בשליטה אבל עד שברק יגיע, אנחנו קצת מחבקים ואוהבים את האנשים

" אם יש לך בעיה חיבוק חום ואהבה, או שזה לא חוקי אז אנחנו נפסיק " אמרתי לו וחיבקתי זוג גמלאים שלקחו ממני סרט צהוב, החיוך שלו ולחיצת היד סימנו לי שכל עוד הנחישות שלנו

באה ממקום בלתי מתלהם ,

גם הוא ושוטריו איתנו  במקסימום פרגון. 

ניגשתי למספר גמלאים בקופות  וראיתי שהלב של כולם –גלעד!

ביקשתי מהם להיות עם הסרטים בתוך האולם מול שר הביטחון

 ראש א"כא האחראי על מצבת כוח האדם עשה את הכניסה שלו בחסות השב"כ ,

בלי להתלהם הזכרנו לו שחסר לו חייל, אפשר לראות את הראש של אחד מהאנשים שלו מציץ בתדהמה מאיפה הגיעו אלה? כל כך קרוב?

לפתע יהורם גאון האגדי אדם חם ואנושי  וזמר מדהים , ניגש  ללחוץ לנו את היד 

ולהביע רחשי לב , לו רק המנהיגים שלנו היו יכולים לקחת דוגמא מהחום והאנושיות של יהורם ולעצור לשנייה ללחוץ יד.

המכוניות של המכובדים עברו ממש לידינו , ונכנסו אל תוך יריעה גדולה שהכינו אנשי השב"כ להסתיר אותם אבל הם שמעו אותנו חזק ברור ובגדול!

" אדוני שר הביטחון השארת את מדחת יוסוף לדמם למוות ועכשיו אתה מפקיר את גלעד " מצ"ב הדברים 

    שיצאו לי באופן טבעי מבפנים

אפשר לראות את נשיא המדינה המדהים שלנו , מציץ מהחור של היריעה ועושה לנו שלום

אפשר לראות בהסרטה של יעל שתיעדה והעצימה את האירוע

איך המכונית שלו עוברת דרכנו ונכנסת ליריעה המוגנת , אבל

מתייחס אלינו ואומר מספר מילים

כששר הביטחון הגיע וניכנס בביטחון מכוסה היריעות כדי שהוא לא יראה אותנו , ליבי גבר על דעתי

הייתה שם נחישות ורגש  בשילוב טיפות הגשם מהולות בדמעות או חוסר האונים של גלעד

"שר ביטחון שאין לו קרדיט מהמפלגה שלו, ראש ממשלה שאין לו קרדיט מהקואליציה שלו

תדעו לכם שאין לכם קרדיט גם מהעם "

נפרדנו כל החברים המדהימים שעשו עבודה גדולה ואפקטיבית למען גלעד שליט

הודינו למשטרה ולמפקד התחנה באופן  אישי

 זו התמונה מתחילת האירוע בו אני מראה למפקד התחנה איפה אנו רוצים לעמוד

 דלויה המדהים לא מפספס כלום ומנציח הכל  

"כתבתי שאני מצפה שיגיעו 10 אנשים " אמרתי לאליאור שספר את המופלאים שהגיעו ,  אליאור, דלויה, סלומה, יונתן יוסי, אתי קמי יעל ואני .

"כמעט מדוייק" אמר אליאור שבדק שיש איתנו 9 אנשים

כשבדיוק הגיע אייל האופנוען שחיבק אותי חייכתי לאליאור שהנהן לי בראשו " אנחנו 10 "

כשאבי וביתו הגיעו הפכנו ל-12

 " 12 שבטי ישראל " אמרה לי קמי שבאה מחיפה

"כל העדר בא להחזיר טלה שאבד ".הרהרתי לעצמי

פעולה חזקה גדולה מאסיבית לא מחייבת כמות גדולה של אנשים,

אמרו לי חבריי ואישר את דבריהם איש שב"כ מפרגן

חשבתי לעצמי שזוהי בדיוק רוח העם והכוח המופלא שלנו שכנראה נשכח מליבות מנהיגינו

אבל עוד ועוד אנשים שמוכנים "לאהוב" כבר הופכים את הרעיון לדרך

וכולנו ביחד בוראים מציאות  ועל כך אני מברך ומודה לכל אותם חברים מופלאים

שהופכים את הדרך שחכמה מההולך בה לריאלית

אנחנו כבר לא לבד בדרך הזאת , אמר לי האופנוע שתמך בחזון לאורך כל הדרך

הבטתי בקשיש החלוד הזה שמוביל אותי בדרכים שהחברים שמו עליו את תיקיהם

" עכשיו אני גם שמירת חפצים " קיטר לי האופנוע הקשיש

ביודעו שיש לו כבר הרבה חברים מופלאים מהדרכים

"מי שלא חולם לא ריאלי" ציטט לי האופנוע מאמרות  מנהיג מהעבר

כשעוד היו מנהיגים אידיאליסטים ששיקפו  את רוח העם ואת כמיהתו  "לאהוב"