ממעלליו של שיקו:

פעם אצה לו דרכו ולא שם לב כי סובב הוא בסמטאות העיירה בלא לבוש כלל,וצועק לעוברים ושבים "שלום לכם אנשי פלך נעימים אוו הוי! " וכלב אחד מוכה שחין הלך אחריו ממש כצל,והיה חושף שיניו לכל מי שהתקרב יתר על המידה לשיקו (כלב זה היה שייך פעם למשפחתי אבל סבתא זרקה אותו לאחר שהוא נשך אותה בידה משום שניסתה לזרוק אותו לסיר מים רותחים בכדי להיפטר מהקרציות שהחלו כבר אוכלות את אוזניו).

שיקו זה איכרה אחת ראתה אותו במערומיו והתגבר אצלה היצר,קוראת היתה לו לביתה ונכנס הוא פנימה, " ואת הכלב תשאיר בחוץ ",היא אמרה,ומיד נשכבו הם ברצפה ועשו כמעשה בראשית.

לפני שהיא זרקה אותו החוצה היא נתנה לו חליפת שלושה חלקים מרופטת בכדי להגן על הגוף שזה לא מכבר גרם לה לעונג כה רב.  

 הכלב כבר לא היה שם ושיקו חזר לביתו ולא הוציא אף לא הגה כל הדרך.