| עודך מהגרת בזמן מי שנדר שם, לא נפל כ-מן מהשמיים לא נפטר משבועתו ליום המחרת עודו תר בדבר מי שעתר שטח בקשתו ולא פתר דבר מהעבר מחשבון החלום מפסגות אררט ומחולות המדבר שספר עוד מתהפכת המאכלת בשער הגן שהיום נפרם בחביון כאן מונח כסות בגד כלום עור דק וצר בדבר תוקד האש שהנדר יבשיל לשבועה נוגה תוגש השאלה רכה על מגש שלושת המלאכים יענו בתשובה ותישאר עולה השאלה היה אחד, או לא היה שלטף אותה, בידו הנוטה בריקמת התוגה מבקש שתשיב ילדותה בצחוקה. |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מבקש שתשיב
ילדותה בצחוקה"
משובחת ומופלאה כתיבתך
היא תשיב גם לבגרותה חיוניות וצחוק.................
אוהבת את המוטיבים ואת המטאפורה
בשירך
מעביר בצורה ברורה רקמת תחושות
על הרבדים השונים שבחיים
אילנית
כתיבה מיוחדת - יחודית -
מרהיבה
תודה למילים ושבוע נפלא
תוקד האש
שהנדר יבשיל לשבועה נוגה
תוגש השאלה רכה
על מגש
תודה על תשומת ה
רח גורדון גשם ראשון: שאול נמרי
יש בכתיבתך עוצמה
ואותי לקחת למסע של
רגעי ילדות שבהם חשתי
את מה ששידרת לי.
נפלא ומרגש לי היה לקרא
כל שורה....
אהבתי מאד.
תודה.
נהדר ויוקד.
שהנדר יבשיל לשבועה נוגה
תוגש השאלה רכה
על מגש..
ושירך הנקרא כמה פעמים מעורר המון מחשבה..*
פוסט גורמה !
כתיבתך נוגה ועצובה.
אוהבת לבקרך.
שלטף אותה, בידו הנוטה
בריקמת התוגה
מבקש שתשיב
ילדותה בצחוקה...
שורות מדהימות בהן נרקמות כל סודות האהבה.
מי היא זאת הזוכה לליטופי המלאכים? האם רוח המשיח או זעקותיה של בת-יפתח מול מזבח אביה?
נפלא
שהנדר יבשיל לשבועה נוגה
תוגש השאלה רכה
על מגש...
ותשאר עולה
השאלה "
אהבתי את משחקי מילים בשיר העמוק הזה ..
תודה ..
שירתך....
לגובה השמיים,ושלשת המלאכים
שרים "אדם" מזמור שיר
"ליום השבת".
ורוח אלקים,מרחפת על פני המים,-זהו רוחו
של משיח.
קראתי,ועמדתי תוהה ובוהה.
ליופי כתיבתך,מכח רוחו של
משיח.
{ויש לדובר בטן מלאה בהחלט...}
תמיד תהיתי אם זה נכון לנדור נדרים .מבחינה אנרגטית, יש בכך חסימה בממש...הצחוק משחרר:)
"היה אחד, או לא היה
שלטף אותה, בידו הנוטה
בריקמת התוגה
מבקש שתשיב
ילדותה בצחוקה"