צטט: mikelda 2007-10-22 11:18:33

לא רע ה BED הזה.

 

אני חושב שבמצב הנוכחי, שאין קופצים רבים על המקצוע, צריך סך הכל 500 בפסיכומטרי.

 

הישועה לא תבוא מהעלאת רף הקבלה, הכלליים האלו.

 

 אני חושבת שבכל תחום אחר בחיים לא היית מציע הצעה זו. היית מציע לקחת רצים מהרחוב ולשפר אותם ואז לשלח לאוליפידה? לא אמשיך בדוגמאות.

את הרף יש להעלות כמו שכתבתי כאן:

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=TheRosens

ממורה שחוק, מורה שלא אוהב את עבודתו, מורה שבחר במקצוע כי הוא נח, אי אפשר לשפר, ואם משפרים, התוצאה כמו כל דבר שלוקחים ומטליאים.

כמובן שכדי לקבל מורים טובים צריך להציע משכורת בהתאם, אבל גם לפטר את הגרועים. אבל את זה רן ארז לא מציע

ליאור, היי

מסכים איתך, יש עוד דברים רבים שלא הוזכרו ברשימה ( אני מנסה פשוט להחליף את המילה פוסט במילה יותר ידידותית ואפילו בעברית).

אני רוצה להתייחס דווקא לאקדמיה.

ההבדל בין לימוד באקדמיה לבין לימוד בבתי הספר הוא תהומי.

כמי שעבר משם לכאן, אני יכול להעיד על עצמי, שלקח לי המון זמן להתאים את הלימוד שלי לצדדים חדשיםכמו אינטליגנציה רגשית, הומור, להגיע וליגוע בעולם של התלמיד, לחפש דרכים ממש כל רגע כדי להיות רלבנטי.

להבין את הבעות הפנים ואת תנועות הגוף מתי אני בורח.

לאחרונה פגשתי המון אנשי אקדמיה שעוסקים בחינוך. התברר לי שכמעט לא היו במגע עם תלמידים ואלו שהיו במגע ברחו מהר ככל האפשר.

כדי לשנות, כדי לחדש חייבים להתייחס לאנשים העבדים בשטח, רק הם מסוגלים להביא לשינויים.

הם, המורים, הגורם כמעט הכי חשוב, כי הם, אלו שיכולים באמת להביא את השינוי.

לגביBED  - אני מסכים עם שמואל אבואב, במצב היום תואר זה נראה לי מיותר - עדיף ללמוד לתואר ראשון + תעודת הוראה, כך מקבלים גם הכשרה מעשית וגם ידע נרחב בתחום.

בנוגע למעמד המורים - אכן, אנשי כלכלה המשפיעים על החינוך ללא ידע בחינוך והוראה, עלולים לגרום נזק. דוגמא אחת לכך היא פרוייקט בשם "אקדמיה, שהונהג בבי"ס שבו לימדתי - אחת הטעויות שם הייתה שהילדים הוחתמו בתחילת השנה על חוזה שהם מתחייבים לקבל ציון מעל 80. כל מורה שעובד בשטח יודע שזה עורבא-פרח: תלמיד יכול להתחייב שהוא יכין את שיעורי הבית, יופיע בזמן לשיעור, ישתדל וישקיע וכו', אבל להתחייב שיקבל ציון זה או אחר... פשוט אי אפשר. והיו ילדים שלקחו את ההתחייבות הזאת מאוד ברצינות, ונלחצו עדכדי פגיעה בתפקוד, והיה קשה לנו, המורים, לנטרל את ההשפעה של הדבר הזה שהם לקחו על עצמם.

אנשי העסקים והכלכלה שהגו את הרעיון הזה התכוונו בוודאי לטוב, וייתכן שכך עובדים הדברים בעולם העסקים. אבל הם לא ידעו דבר על עולמם הרגשי של תלמידים מסוימים, ולא על הדינמיקה של התנהלות הדברים בבית ספר תיכון.

יש כמובן הדוגמא המפורסמת של ועדת דוברת - שסעיפים רבים בה מראים על חוסר הבנה מוחלט של מטרותיה והתנהלותה של מערכת חינוך. למשל, הייתה שם הצעה לסגור בתי ספר עם פחות מ-300 תלמידים (אני לא בטוח אם זה אכן המספר, אך זה סדר הגודל). כך היה נסגר ביה"ס שאני עובד בו כעת - בי"ס לתלמידים ש-"נשרו" מבתי הספר הרגילים. בית ספר מסוג זה חייב להיות קטן מבחינת מספר התלמידים, ואת השיטות והגישות הנהוגות בו, המתאימות במיוחד לתלמידים מסוג זה - אי אפשר ליישם בבית ספר "גדול".

עוד דבר שלמיטב זכרוני לא הוזכר בפוסט - השפעה שלילית של אנשי אקדמיה מסוימים על מערכת החינוך. שיטת קריאה בשם "השפה כמכלול" ושיטת הבדידים בחשבון, "הונחתו" על המורים על ידי אנשי אקדמיה שאינם אנשי שטח, לא עבדו עם תלמידים, וכל הידע שלהם היה תיאורטי. שתי השיטות נכשלו, והמואשמים היו האנשים בשטח - המורים. אפשר לקרוא על כך במאמרים של פרופ' רון אהרוני באתר של העמותה לחינוך מתמטי לכול.

היי nancy,

מקצוע ההוראה הוא אמנות, ולכן ההכשרה אינה פשוטה. ישנם בתי ספר, שהכן מקיימים הנחיה פדגוגית למורים חדשים, אבל בתי ספר אלו הם מעטים.

נכון גם שמי שבכל זאת נשאר במערכת, נמצא שם מתוך הרגשת שליחות.

אם הייתה מערכת הדרכה טובה, ניתן היה להשאיר יותר מורים, שבאו עם המון כוונות טובות, אבל הקשיים והציפיות הגבוהות גרמו להם לנשור מהמערכת.

בהמשך, נכון שלא לכל מורה או מועמד להוראה יש את הכישורים והגישה. מספיק שבכל בית ספר יהיו 30% של מורים מתאימים, הם כבר יצרו אווירה של הרמוניה, יסייעו למורים בתחילת דרכם, יאפשרו דיון ושיחה חופשית בקשיי היומיום.

להנחייה של מורים יש תפקידים רבים, בין היתר לאפשר גם למורים טובים להשתפר ולהיות מורים טובים יותר. במסגרת ההנחיה אפשר ליצור סדנאות, לא רק לטיפול בבעיות וקשיים, אלה גם להכיר למורים גישות חדשות, מחקרים חדשים, להעשיר אותם וכך להשביח אותם.

איך נצליח לעודד את המורים הטובים האלו?  על ידי זה שיהיו להם תנאים טובים יותר, שמעמד המקצוע יתחזק, שהשכר יעלה.

 גם מורים ואנשים המונעים במוטיבציה של שליחות זקוקים לעידוד, לתמיכה ולאמפתיה.

אין ספק, מעמדנו בקרב  הOECD לא טוב. הירידה הזו היא מצטברת ומשקפת תהליך חברתי שעובר על החברה הישראלית. במרכז התהליך  מעבר ושינוי של ערכים מסולידריות חברתית לאינדיבידואל, צמצום ערכי השוויון בחברה והרחבת החירות האישית.

Mikelda,

You have touched on one of the ills of the teaching profession albeit relying on an oversimplification. Many schools have mentoring programs for new teachers which help to some extent. 

I think that the greater problem is that of the 40% who do stay in the educational system after their internship, the majority experience what is commonly known as 'teacher burnout' within the first five years.  Many of those who remain in the system despite everything are the idealists who truly love the profession and the ones the system needs most.  The rate of burnout is even higher these days owing to negative public image, and the devaluation of the profession in the public eye, reinforced by the demonization of teachers and complete disregard of the teaching profession and teachers by the government and even the Ministry of Education.

I'd also like to take up your point regarding teacher training programs in Israel.  If our country is to recruit the cream of the crop, a teacher training program with long term internship/mentoring programs at school is insufficient.  No training program in the world can deliver a top class teacher if that teacher does not also have the natural aptitude to teaching, leadership, innovativeness, wide cultural horizons, initiation bordering on 'entrepreneurship' , excellent interpersonal skills and creativity in addition to being a firm believer and lover of education.    They also usually a great job of teaching despite their training in college/university.

This is what distinguishes a top knotch teacher from a mediocre one.  This is the type of human resources I'd like to see being recruited and teaching my children. Wouldn't you? Regrettably,  these are also the exact types that leave the system early on for more lucrative positions in the private sector. 

The question then remains, how do we recruit these "gems" and keep them in the system?

Answer that and you have an educational system that can be top of the OECD Education at a Glance charts (as opposed to being at the bottom).  Answer that and you can be sure of an country with educated civil people. Answer that and you can better guarantee a prosperous future for generations to come. 

במקום בו כשל המנכ"ל

אולי צריך להביא מערכת אקס רמטכ"ל

לא רע ה BED הזה.

אני חושב שבמצב הנוכחי, שאין קופצים רבים על המקצוע, צריך סך הכל 500 בפסיכומטרי.

הישועה לא תבוא מהעלאת רף הקבלה, אלה דווקא לקחת את מי שכבר נמצא ולסייע לו להשתפר להפוך מורים טובים למורים עוד יותר טובים.

מצידי שיתחילו לצורך העניין, אפילו מבוגרי תיכון.

מקצוע לחיים, פעם קראו לזה.

אבל באחד הפוסטים הבאים אני אציג תוכנית לשיפור המתבססת על הדברים הכלליים האלו.

BED זה או זאת בוגר במדעי החינוך . כיום הדרגה ה ההתחלתית  של מורה ,

שמואל אבוהב מנכ"ל משרד החינוך שרצה לסגור את המכללות לחינוך (מעניקות ה  אחרי 4 שנים BED)  התפוטר בימים אלה .   לדעתו.  צריך להתחיל  את ההכשרה ממורה מוסמכת (2 שנות לימוד) ואז התקדמות  הדרגתית תוך עבודה מעשית ולימודים.

למה הכוונה ב BED ?

 לגבי "מורה חילת" וכו

בעיניי אין דבר כזה מורה חיילת. או מורה או חיילת אלו שני מושגים מנוגדים.

במערכת החינוך אין מקום לשום דבר המתקרב לחיילת.

לגבי ההגדרות האחרות, אני חושב שניתן להתייחס אליהן כשלבים בהתפתחות המקצועית של המורה.

 BED זה דבר חדש יחסית

איפה מכניסים  לכאן את נושא "מורה חיילת"

מעמד "ממלאת מקום"

ומורות "תת-בכירות"

.