הקשרים בין ונצואלה לבין אירן הם הדוקים מתמיד. בשנים האחרונות נערכו לא מעט ביקורים הדדיים בין מנהיגי שתי המדינות, והאינטרסים המשותפים ביניהן די בולטים, בעיקר בשל היותן ספקיות נפט ואויבתן המשותפת: ארה"ב. אבל, כאשר מחברים את העיסוק העולמי בפתוח הגרעיני של אירן, והצהרתו של נשיא ונצואלה צ'אבס לפני שבוע על צעדים ראשונים לפתוח גרעיני, כמובן למטרות "שלום", כי אז נראה שלקשר הקרוב בין ונצואלה ואירן יש סיבה מרכזית נוספת שצריכה להדאיג את העולם. מחקר שנערך במשך שנה על ידי מומחים שבחנו מידע שמקורו בממשל הונצולאני חושף פרטים מטרידים ביותר. מתברר שתוכניתו של הנשיא צ'אבס בתחום הגרעין נמשכת כשנתיים בשיתוף פעולה מלא עם אירן, אשר בתמורה מקבלת אורניום מונצואלה, ובכך עוקפת את הסנקציות הבינלאומיות והחלטות מועצת הבטחון של האו"ם. צ'אבס, מצדו נסה להפחית מחשיבות הפרסומים על ידי קביעה שבסך הכל הנושא נבחן בשלב זה. אבל, העובדות הן שהסכם סודי על כך נחתם בין שתי המדינות בנובמבר 2008, וממסמך שהציג שר האנרגיה והנפט של ונצואלה שבוע לאחר מכן, ובו דיווח על הקמת "תוכנית לאנרגיה גרעינית", ניתן ללמוד שלמעשה בונצואלה פועלת "ועדה לאנרגיה אטומית" מ- 2007. בעוד אירן נחשבת לעבריינית בתחום זה, ונצואלה חתומה על "האמנה לאי הפצת נשק גרעיני", מתוך כך רשאית במסגרתה לעסוק בגרעין למטרות שלום. שותפות זו מתבטאת בדרכים מחשידות ביותר, כך למשל, ההסכם שנחתם עם חברה מקומית העניק זכיון לאירן לכרות "זהב" באזור הידוע במרבצי האורניום שבו, בנוסף לרכישת בעלות על מפעלים תמימים ליצור מלט וטרקטורים, אשר משמשים כבסיסים לוגיסטיים להובלת האורניום. על פי החלטת מועצת הבטחון, חל איסור מוחלט על מדינות לאפשר את שיתופה של אירן בכריית אורניום בשטחן ומתן סיוע ביצור ושימוש של חומרים וטכנולוגיות בתחום הגרעין. מלבד התמיכה בהליך היצור והעשרת האורניום, אירן גם זוכה מונצואלה לסיוע של המערכת הפיננסית כדי לעקוף את כל המגבלות הבינלאומיות המוטלות עליה. מצדה של ונצואלה, אשר בנית תשתית גרעינית בהחלט יכולה להכלל בתוכניותיו המגלומניות של צ'אבס, תהליך הפתוח הוא מסלול ארוך ביותר שיכול להמשך שנים. כיום רק ארגנטינה, מקסיקו וברזיל מפיקות אנרגיה גרעינית ביבשת הלטינו-אמריקאית. אולם, יש גם קיצורי דרך כמו מעצר שני האזרחים האמריקאים על ידי ה- FBI בחודש ספטמבר, אשר התכוונו להציע את שירותיהם לצ'אבס כדי לבנות פצצה גרעינית. על פי עדותם, האינטרס של ונצואלה הוא להגיע לרמת הרתעה גבוהה מפני התערבות בשטחה בעיקר מצד ארה"ב. יש לציין, שמלבד אירן, גם רוסיה וסין מעורבות בפתוח הגרעיני הונצולאני.
תמונת מצב זו מעמידה את ארה"ב בפני מציאות שלא מאפשרת לה להמשיך להתעלם ממנה ביחס ונצואלה. יחסי שתי המדינות מתוחים עוד מימי בוש, ועם בחירתו של אובמה צ'אבס ידע להביע את שמחתו על כך, אולם המתיחות לא פגה. התנהגותו האישית ומדיניותו של צ'אבס כלפי ארה"ב היא פרובוקטיבית ומזלזלת, מנגד ברור שממשל אובמה אינו קופא על שמריו, כשיש לפרש את יחסי ארה"ב – קולומביה הקרובים כחלק מהאסטרטגיה האמריקאית לא רק במסגרת המאבק בסחר הסמים. יחד עם זאת, נוכחותה הגוברת של אירן באזור סביב נושא הגרעין מחייבת פעילות יותר תקיפה מצד ארה"ב כלפי ונצואלה. |