עומדת מתחת לבמה אתם למעלה מחכים לתופין הבא הולכת ונמעכת לקול צהלת ההמונים אריה מורעב כבר מביט בי בתאווה את הזעקה איש לא ישמע מורעבים ההמונים לאומנות רדודה ואותי טרפה החיה הקדומה צפור פניקס גדולה ששורפת את הבטן כל פעם מההתחלה אתה לא לוקח שאיפה אני כבר מחכה למנה אומרים שאין דרך חזרה תינוק קטן בעריסה מיבב בקול מינורי את ראשו מלטף השטן מנענע את העריסה מחייך לעצמו בזחיחות ויודע שגם לפעוט אין דרך חזרה אני מחכה למנה שתיקח אותי למקום לא נודע מקום ששם הנשמה תשוט על גלי הים ותשחרר אותי לפעמים,,
|