איך זה שרק אתמול ישנו "כפיות" באותה מיטה.. ועשינו הכל "ביחד"

ועכשיו כבר מסתובבים  י ח י ד י ם   עם "מסיכה" של הכל כרגיל

ובעצם הכל מתפרק! האהבה שהייתה-איננה, החיבה, הכבוד ההדדי

השיתוף, הסקס הטוב, החלומות ..

אין עוד חברות..אין אמון.. רק בלבול ,כאב וחשדנות מכוערת

ופתאום צריך ללמוד איך להלחם על מה שמגיע לי ולהשאר אנושיים..

לגלות איך כל צעד..כדאי שיהייה מחושב כי יהיו לו תוצאות לוואי

והילדים..הילדים שבתוך כל הפירוד הזה, הכאב הזה

לא מאמינים..חושבים שאוטוטו יתעוררו מחלום בלהות

מה באמת,  אנחנו צריכים  ל"בחור" את מי אנחנו אוהבים יותר!!??

וכל כך קיווינו שנעשה זאת אחרת, אנושי והוגן

בהדברות, בשיתוף, בהסכמות ונשאר "יחד" חברים-ידידים

ויחד הורים לילדינו

אז מה עכשיו?

מכריזים מלחמה?

או שאפשר עדיין למצוא את שביל הזהב אולי הכסף...

אני רוצה להאמין שיש דרך אחרת טובה יותר...מתפשרת, מאפשרת

משאירה אותנו בצלם אנוש והוגנות..

האם?

(מחוויות חברות)

ציפי.ק   http://www.yeshripuy.co.il