איגוד לשכות המסחר ומינהל המכס משתפים פעולה במאבק בסחר במוצרים מזויפים
במפגש ייחודי שקיימו ב 11.10.2010 איגוד לשכות המסחר ומינהל המכס ברשות המסים, הציגו בעלי עסקים את מותגם וכיצד הוא נפגע מזיופים, וכן הדגימו ונתנו "טיפים" לעובדי המכס הנמצאים בחזית המאבק בתופעה לזיהוי מוצרים מזויפים, כדי למנוע כניסתם לישראל.
במהלך יום העיון העניק ראש מינהל המכס, תעודת הוקרה לנשיא איגוד לשכות המסחר, מטעם ארגון המכס העולמי על שיתוף פעולה יוצא דופן הקיים בישראל בין נציגי המגזר העסקי לבין רשויות המכס.
תופעת זיופי המותגים המסחריים בישראל הולכת וצוברת תאוצה ומאיימת על המגזר העסקי, הפועל על פי חוק. מינהל המכס ברשות המסים נאבק בסחר הבינלאומי בטובין מפרים, במסגרת פעילותו באכיפת דיני היבוא לישראל.
כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין הגופים המתמודדים עם התופעה, התקיים מפגש מיוחד בין נציגי ארגון הגג למלחמה בזיופים והפרת זכויות יוצרים בישראל* הפועל באיגוד לשכות המסחר, לבין כ- 60 עובדי מכס, מכל רחבי הארץ, שבעבודתם היומיומית מתמודדים עם הניסיונות לייבא ארצה סחורות המפרות זכויות קניין הרוחני וזיופים.
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פתח את יום העיון ואמר כי לשיתוף הפעולה הפורה בין איגוד לשכות המסחר לבין מינהל המכס חשיבות עצומה למיגור תופעת הזיופים. "עובדי המכס נמצאים בחזית המאבק. האפקטיביות הגדולה ביותר היא אכיפה ואיתור מוצרים מזויפים בתחנות המכס, וככל שנעמיק את שיתוף הפעולה כך גם התוצאות יהיו טובות יותר. העובדה שהשנה מספר התפיסות עלה ב 20% מוכיחה זאת."
לין הדגיש כי "תקופה ארוכה מדינת ישראל הייתה ברשימה השחורה של ארה"ב של המדינות שלא אוכפות חוקי הגנה על קניין רוחני. בשנה שעברה, גם הודות לעבודה מצוינת של מינהל המכס, הוצאנו מרשימה זו."
ראש מינהל המכס דורון ארבלי ציין בתחילת יום העיון, כי המאבק בסחר במוצרים המפרים זכויות קניין רוחני עומד במקום גבוה בסדרי העדיפות של המכס הישראלי, ויום העיון הינו חלק מהפעילות השוטפת בתחום ונועד לשפר את מיומנותם וכישורם של עובדי מינהל המכס.
לדבריו, הפצת המוצרים המזויפים פוגעת מחד בבעל הזכות "שהשתלטו" על קניינו ומאידך פוגעת בכלכלת מדינת ישראל המפסידה הכנסות ותשלום מס אמת. יתרה מזאת, הנפגעים העיקריים הם ציבור הצרכנים, הרוכשים ממיטב כספם מוצרים מזויפים אשר עלולים לפגוע בם ובפרט בבריאותם.
לכן, ציין ארבלי, ישנם שלושה גורמים מרכזיים שחייבים לעבוד יחדיו למיגור התופעה, גורמים היוצרים מעין משולש שווה צלעות, הצלע האחת מינהל המכס ורשויות האכיפה, הצלע השנייה המגזר העסקי והצלע השלישית ציבור הצרכנים, שלו תפקיד חשוב ומרכזי במלחמה זו.
ארבלי הציג נתונים לפיהם בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2010 נתפסו ע"י מינהל המכס 522 משלוחים החשודים כמפרים זכויות קניין רוחני בשווי שוק המוערך ב- 1 מיליארד ₪ (לא כולל סיגריות מזויפות וטובין מוברחים), לעומת 426 משלוחים שנתפסו בשנת 2009. עוד הוסיף וציין כי עיקר התפיסות של טובין החשודים כמפרים קניין הינם טובין המיועדים, לכאורה, לרשות הפלסטינית.
להערכת איגוד לשכות המסחר, הפגיעה בהכנסות המדינה (מס חברות ומע"מ) כתוצאה מהפרת הקניין הרוחני נאמדת על עשרות מיליוני ₪ בשנה. שוק הפיראטיות במכירות תוכנה מהווה כ 30% מכלל מכירות התוכנה בישראל; בתחום התקליטים הוא עומד על כ 32%; בתחום הקולנוע שוק הפיראטיות במכירות עומד מזה מספר שנים על 40%; ובתחום התרופות שוק המכירות הפיראטיות עומד על 10%.
מטעם בעלי הזכויות הציגו: עו״ד רועי קורניק, מנהל מחלקת אכיפה בקבוצת ריינהולד כהן; נציגים מחו"ל מטעם חברות לקוסט וכריסטיאן דיור; עו״ד גיא גורצקי, מנכ״ל פארמה ישראל כנציג תעשיית חב' תרופות המקור; מר מוטי אמיתי, אחראי אכיפה, הפדרציה לתקליטים, נציג תעשיית המוסיקה; מר יצחק כהן, מנכ״ל א.ל.י.ס בע״מ נציג תעשיית הסרטים; מר דן ליאור, מנכ״ל החברה הסקוטית, נציג תעשיית המשקאות האלכוהוליים; עו״ד עידן סידס מטעם חב' מייקרוסופט נציג תעשיית התוכנה.
כמו כן, במהלך יום העיון העניק דורון ארבלי, ראש מינהל המכס, תעודת הוקרה לעו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מטעם ארגון המכס העולמי על שיתוף פעולה יוצא דופן הקיים בישראל בין נציגי המגזר העסקי לבין רשויות המכס.
לדברי ארבלי, ארגון המכס העולמי , המאגד רשויות מכס מ 174 מדינות ברחבי העולם, בחר לציין בשנת 2010 את שיתוף הפעולה בין רשויות המכס למגזר העסקי. עו"ד אוריאל לין, ששימש בעבר גם כמנהל המכס וכממונה על הכנסות המדינה, נבחר ע"י הארגון כאחד מאנשי המפתח במגזר העסקי, בגין תרומתו הייחודית לקידום שיתוף פעולה זה, ועל רקע פעילותו הנמרצת ותרומתו הרבה להידוק הקשר ושיתוף פעולה בין לשכות המסחר ומינהל המכס.
* ארגון הגג למלחמה בזיופים והפרת זכויות יוצרים בישראל, הפועל באיגוד לשכות המסחר, הוקם בשנת 1999 ומאגד בתוכו את ארגון ה- BSA, הפדרציה הישראלית לתקליטים והפי"ל, יבואני מותגי הלבשה והנעלה,, האגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (א.ל.י.ס), יבואניות משקאות חריפים, ארגון יצרני התרופות מוגנות פטנט (פארמה ישראל) ועוד. ארגון הגג פועל לקידום החקיקה בתחום, להחמרת הענישה והגברה משמעותית של האכיפה וכן ליישום פתרונות למניעת הגעת זיופים. כמו כן, הארגון פועל להגברת המודעות הציבורית והממשלתית לנזקים האדירים הנגרמים לצרכן ולמדינת ישראל, במישור הכלכלי והבינלאומי. מוצרים שהוצגו לדוגמא:
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק היכנסו לאתר האיגוד: http://www.chamber.org.il/ |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בהחלט בעיה רצינית תעשיית הזיוף.
בעיה כלל עולמית שעדיין לא מצאו לה פתרון.
כל הכבוד ובהצלחה...
בברכה,
עמית דואק
מנכ"ל קליימקס
ובהצלחההההההה.
שבת שלום יקירתי.
לך למשפחתך ולכל בית ישראל!!!
אם ככה הרי שניתן שרות לחברה כמו מייקרוסופט שבסופו של דבר הוכח שהיא בעצמה הייתה לפני הגדרת החוק הישראלי " ארגון פשע " לכל דבר , הרי פעלה בהתארגנות לשווק את מוצרי אופיס המזוייפים שלה . :-)
נעמה החמודה
המועצה הישראלית לצרכנות
זהירות! מוצרים מזויפים
זיופים של מוצרים הם לא עניין חדש. בעבר התמקדו הזיופים במותגים נחשקים על ידי הציבור. כיום אנו נחשפים יותר ויותר גם לזיופים של מוצרים פשוטים יותר, כמו מוצרי צריכה: זיוף תו "כשר", זיוף תקן ( מוצרים שאינם עומדים בתקן בטיחות ) ועוד. זהירות! מוצרים מזויפים אינם בטיחותיים, והם איכותיים פחות מהמוצרים המקוריים.
מה הנזק הנגרם לצרכנים הרוכשים מוצרים מזויפים?
חשוב מאוד לציין שעסקים לגיטימיים מחויבים לרגולציה, לביקורת ולבקרה המתחייבת מייצור המוצרים ואחסנתם. גורמים המזייפים את המוצרים בדרך כלל מחפשים אמצעים למקסם את הרווחים שלהם, ובריאות הציבור ובטיחותו אינם בראש מעייניהם.
אם ניקח לדוגמה מוצרי צריכה בסיסיים שנמצאו מזויפים, נגלה שלעתים הם יוצרו בתנאי ייצור לא נאותים, או אוחסנו בתנאים לא נאותים שעלולים לפגוע בצרכנים.
מה היקף הזיופים?
קשה להעריך במדויק, אבל מעת לעת מתפרסמות הערכות שמדברות על זיופים בהיקף של יותר ממיליארד שקלים בשנה. זיופים אלה גורמים הפסד עצום לעסקים הלגיטימיים שמנסים לעמוד בתקנים, בדרישות החוק ובכללי צרכנות נאותים
תודה יואב
נעמה החמודה
המועצה הישראלית לצרכנות
זהירות! מוצרים מזויפים
זיופים של מוצרים הם לא עניין חדש. בעבר התמקדו הזיופים במותגים נחשקים על ידי הציבור. כיום אנו נחשפים יותר ויותר גם לזיופים של מוצרים פשוטים יותר, כמו מוצרי צריכה: זיוף תו "כשר", זיוף תקן ( מוצרים שאינם עומדים בתקן בטיחות ) ועוד. זהירות! מוצרים מזויפים אינם בטיחותיים, והם איכותיים פחות מהמוצרים המקוריים.
מה הנזק הנגרם לצרכנים הרוכשים מוצרים מזויפים?
חשוב מאוד לציין שעסקים לגיטימיים מחויבים לרגולציה, לביקורת ולבקרה המתחייבת מייצור המוצרים ואחסנתם. גורמים המזייפים את המוצרים בדרך כלל מחפשים אמצעים למקסם את הרווחים שלהם, ובריאות הציבור ובטיחותו אינם בראש מעייניהם.
אם ניקח לדוגמה מוצרי צריכה בסיסיים שנמצאו מזויפים, נגלה שלעתים הם יוצרו בתנאי ייצור לא נאותים, או אוחסנו בתנאים לא נאותים שעלולים לפגוע בצרכנים.
מה היקף הזיופים?
קשה להעריך במדויק, אבל מעת לעת מתפרסמות הערכות שמדברות על זיופים בהיקף של יותר ממיליארד שקלים בשנה. זיופים אלה גורמים הפסד עצום לעסקים הלגיטימיים שמנסים לעמוד בתקנים, בדרישות החוק ובכללי צרכנות נאותים
תודה יואב
שיהיה בהצלחה,יפה מאוד.
מה אתם עושים עם המוצר המזוייף
שיושב על כיסא ראש הממשלה???
פרופיל
תגיות
איגוד לשכות המסחר- הזדמנויות עסקיות.
איגוד לשכות המסחר- המכללה העסקית.
איגוד לשכות המסחר- מאמרים באנגלית.
איגוד לשכות המסחר- מאמרים בעברית
הזדמנויות עסקיות