המנחה (שיער ארוך מידי וישר מידי) אמרה: הגישה אקספירמנטלית, בעיקרה. חיכיתי שהיא תסיים לדבר ותתן לי להרגיש. כשהיא הזמינה להזמין אסוציאציות בתמונות ראיתי כסא עץ ישן (בחדר) עליו יושבת בובה שיודעת לזוז. היא מעפעפת, מונחת, בישיבה. כשהיא אמרה: את יכולה לנוח, הבובה נשכבה לאחור ועצמה עיניים אל (תוך) עצמה. כשהיא אמרה: אתה יכול לנוח הכיסא קיבל מתיחה לאחור, עצם רגליים ונשכב לעצמו במיטה. כשהיא עשתה עם הגונג הזה שלה (מודה, נבהלתי לשנייה) הגיעה אליי בריצה איילה רצה באחו (כן. אחו. לא דשא) רצה קדימה, מדלגת קלילה ועודנה מסתכלת לאחור, כל כמה דילוגי-רגע. ממש בסוף לקחתי לי רגע והפכתי את הזרם של הדם. צילמו אותי (יצאתי) הפוכה על (כל) הראש --------- בתרגיל העיניים בעיניים לדקות ארוכה (מתעמקות-מתקרבות-מתרחקות-בתנועות-עדינות-תנועה-איטית-כמעט-לא-מורגשת) טבעתי בירוק העצוב. גילינו שאנחנו על אותו הציר קרבה-מרחק. הציר הזה לא ישר (יכולים) להיות בו מעברים אופקיים ואנכיים לי. ------- הכי טוב לשכוח. ככה לא צריך לזכור כלום הכי טוב לברוח ככה לא צריך לסחוב כלום הכי רע למרוח. זה יותר מלכלך. -------- (הכי) מרתק אצלי במקרר עכשיו זה 80 ומשהו פקעות (כל קפה נזכרת) מחכות (ליום שבת) בסבלנות (כמו עילפון של חילזון) זו אני קצרת הרוח (בינינו). שלשום ביקשתי אותו לספור (כמה בדיוק, תגיד לי). יצא 176 עציצים. לא תישאר לנו מרפסת (הוא אמר לי) מתחת למדרגות ליד (הר) הכלים עם הפקעות שקמו וישנו וקמו וישנו (ושעולות למעלה כל עונה). אל תדאג, אמרתי לו, תמיד נשארת מרפסת. וילדים זה שמחה -------- כשהייתי קטנה (כבר אז) התבוננתי, עיכבתי מבט. גדרות ורשתות של חלונות תפסו לי את העין ממושכות. עד שהמחזה היה נהפך לתלת מימד והייתי רואה את האוויר המועט שבין המימדים. כשפגשתי את הספר העין המופלאה עוד לא ממש ידעתי לגמור אבל ידעתי ------- יש פה גגון גלי. אתמול הוא הרעיש לי. בעדינות -------- (ראשי להניח בצל הזין ולשקוט ארבעים דקה זה יכול להיות מזור. זמני) --------- חלק באו (וגמרו עליי את ההלל) וחלק באו (רצו לגמור לי את הצורה) (האמורפית, יש לומר). קוף המחט צר מלהכיל (צרות הפלטפורמה) רדידות ה flat- forma -------- אין לי ראש למילים ירוקות ואתה (מין) מילה אדומה שכזו --------- חלמתי שלא מצאתי את המפתחות של הדרכים. זה היה סיוט ------- כשהגדולה נטתה על צידה (המערבי) נטינו אנחנו לחזות בה נרטבת. נרטבנו בעצמנו (לקצרה) מזל שהמגבת הייתה קצת חמה --------- פונקצית ה-sunset במצלמה לא עושה את העבודה. העיניים שלי יותר מוצלחות מה-fuck-tion -------- בולגרית וזיתים (בשני צבעים) מרטיני (לבן) ובירה (כהה). חפרתי כמו-בורות, הרסתי וחפרתי עוד. זה אינסטינקט לא נשלט כשעקבים חשופים שלי פוגשים חול שמתמסר להיחפר ------- תחילתה של סוף העונה הרטובה מלמטה. הגיעה העת למים של מעלה |