ואולי

זה לא כל כך גרוע

השמיים אינם קודרים

ואפילו השמש מחכה

שאזרח בוהק כמוה

ואולי,

כל הצער המשתפך

הוא רק בראש ובאויר

ובנשיפה אחת קלה

עלול לעוף לעזאזל

לפרוש לי מרחבים של מתיקה

שדה סוכרים של אהבה

לפתוח לי דלתות

אל הברוכה שבברוכות.

אז אני קם מהריצפה

דוחק את זכר האשה

כי עוד נישא בי

זה הילד השמח

כי נס הפחד

שהניס אותי

איתו.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)