חשיבה יצירתית. או: איך הגעתי לרעיון הזה בכלל?!?
ניסיון לתאר את התהליך המחשבתי העומד מאחורי היצירה.
פוסטים פופולאריים
-
איך מציירים את הדרך להארה?
16/9/07 | 1383 צפיות
-
חשיבה יצירתית להתמודדות עם פחד קהל
27/10/07 | 1743 צפיות
-
ממי, מתחשק לך להיות יצירתית?
4/9/07 | 809 צפיות
-
בשנת 3000
31/8/07 | 645 צפיות
-
קצת מישמוש עצמי
27/9/07 | 1039 צפיות
-
מה זה הוראה יצירתית?
16/11/07 | 2609 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה זה הוראה יצירתית? 16/11/07
- חשיבה יצירתית להתמודדות עם פחד קהל 27/10/07
- איך הגעתי לרעיון החרא בשער עכבר העיר האחרון 20/10/07
- חשיבה יצירתית: אישה, הגדירי מטרה! 10/10/07
- השתעשעות כדרך להנעת היצירתיות 4/10/07
- קצת מישמוש עצמי 27/9/07
איך הגעתי לרעיון החרא בשער עכבר העיר האחרון
רעיון שקיבלתי מאלהים
כשהתקשרו להזמין את האיור הזה - נלחצתי. איירתי שערים לעכבר - עכבר כל העיר, עכבר בתי קפה, עכבר ארה"ב... אבל עכבר העיר שכו-לם רואים ביום ששי - כזה עוד לא עשיתי. אמרו לי שעומדים בתור לאייר שער של עכבר העיר. אבל אני אמא לאלמה, ואין לי הרבה זמן להתבחבש עם המשימה הזו. הנושא: פארודיה על תערוכות הרחוב ברוטשילד. אמרו לי שלתלאביבים נמאס לראות את הדברים האלה שמלכלכים להם את הנוף, פרי יזמות של בעלי הון בשיתוף פעולה עם אמנים. דיברתי על העניין עם ב. אחרי 15 דקות פלטתי "חרא של כלבים בתור פסלים", והמשכנו לחקור את הנושא. אני תמיד משתדלת להמשיך לחפש לפחות רעיון אחד נוסף אחרי הראשון שצץ באופן עצמאי. אייקון החרא, בצורה של גלידה אמריקאית, לא עזב אותי. הוא התפתח. לרעיון הזה היו חיים משלו: אנשים הולכים בשדירה עם מסיכות הגנה מפני הריח. אישה אחת אפילו באה להתבונן מקרוב ביצירה. יש לידה כלב. הוא, כמובן, משתין על החרא. הרעיון הגיע ממש מהר. הביצוע - לקח זמן. עבדתי עוד הרבה אחרי שאלמה נרדמה.
_
_ קשה לי להסביר את התהליך המחשבתי העומד מאחורי הרעיון. יש רעיונות שפשוט קופצים עליך. זה כיף כשזה קורה. אבל אלוהים לא מחלק מתנות חינם. רעיון לא נוצר בחלל ריק. רעיון הוא תמיד שילוב חדש בין אלמנטים קיימים. בדיעבד, הנה 'בבליוגרפיה' של מקורות ההשראה שלי: 1. צילום אחוריו של סוס מחרבן, של בן זוגי דאז דניאל הבר, בחוברת האמנות "תת-רמה" המיתולוגית בעריכת דני דותן 2. ערימת זבל שנרכשה לאוסף הגלריה של סאצ'י אנד סאצ'י. 3. פרק מתוך קומיקס שפרסמתי באמצע שנות ה-90 למקומון "זמן ת"א". 4. סיפור מצחיק ומצוין של חברתי ועורכת הפוסטים שלי מיכל סלע, שעוסק בחיבור בין חרא, אהבה ואמנות הכתיבה. 5. פוסט עוצמתי של אביגדור פלדמן שקראתי לאחרונה.
אולי בגלל שהרעיון שיעשע אותי כל כך, הוא התפתח באופן עצמאי? דוגמא מצויינת איך השתעשעות מניעה יצירתיות.
עריכת הפוסט: מיכל סלע
_
|
תגובות אחרונות
-
לירון פיין
בתגובה על מה זה הוראה יצירתית?
-
מיי רב
בתגובה על
-
מיי רב
בתגובה על
-
////////............
בתגובה על
-
////////............
בתגובה על
-
flicker
בתגובה על חשיבה יצירתית להתמודדות עם פחד קהל
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מהזכרון נידמה לי שהחותמת היתה The Bureau of Public Secrets
אם אני לא טועה פגשתי אותו בסטודיו M ואז הוא בא לבקר אותי בסטודיו שעבדתי בו בשדרות רוטשילד , אנחנו מדברים על 1985 לדעתי
לאיזה חלק את מתכוונת כשאת אומרת "לפעמים יכול גם לקלקל"?
מחרבן על אחוריו הפעורים??? של הבר???
בטח היה שם חותמת The Bureau of Public Secrets
או
Don't call us, do it yourself
תודה על התמיכה! : )
נכנסתי לכמה דיונים בנושא, אבל לא נתקלתי בטעות שאתה מדבר עליה. בכל אופן, אפשר ללנקג' לפוסט הזה.
כמובן שאני מסכים ל"נאמר" בכל פרט באיור.
משום מה בשער המלא זה נראה לי קצת עמוס יותר מאשר האיור הנקי שמוצג כאן.
חיפשתי דרך למצות את מכלול המלל בענין לאמירה חזקה ולכן ברגע שראיתי את העכבר אתמול בבוקר סרקתי אותו כפוסט בדיון הסוער ב"עיצוב עובד". שמת לב בודאי שהתגובות המיידיות התיחסו אלי כאחראי לשער...
מאד נהניתי מהאיור וכדרכם של איורים מוצלחים - הם אומרים הכל בלי צורך במילים. זה מעניין לבדוק את תהליך היצירה אבל זה לפעמים יכול גם לקלקל.
מאיפה באים הרעיונות - זה אחד הדבריל הכי מדהימים ביצירתיות האנושית. רגע אחד הראש ריק ופתאום - כאילו משום מקום - מגיח רעיון. זה תמיד מדהים אותי מחדש.
לצערי אין לי כוכבים לתת אך אשוב כשיתמלא המאגר.
דיון נוסף על התערוכה גם כאן בקהילת עסקי אמנות.
תודה.
אני מסכים איתך שרעיון לא "פשוט נופל מהשמיים" אלא הוא אוסף של דברים ששכבו אצלנו ועובדו כבר ועכשיו רק באים לידי ביטוי בעקבות איזה טריגר. אבל אני חושב שמה שאת מתארת הפעם זה לא "איך בא הרעיון" אלא "איך עיבדתי אותו".
הרעיון הראשי בא לך מיד והוא מיידי, ברור... ושבלוני. אם היית עוצרת ברעיון הראשוני האיור לא היה שווה הרבה. זאת הסיבה שכתבת שהרעיון בא מהר אבל האיור לאט. אם אני משווה את זה לתחום שלי, עיצוב פנים, זה מקרה שבו הרעיון הגיאומטרי הוא פשוט ומיידי אבל ... אלוהים נמצא בפרטים והם דורשים עבודה בפינצטה.
אני חושב שמה שעושה את האיור למוצלח כל כך הפעם הוא לא הרעיון עצמו. זה פוגע בך כצופה מיד בהתחלה ואתה מפרש אותו ומבין ומחייך... אבל אז אתה מתחיל לעבור על הפרטים ומגלה רמות שונות של פרודיה בתוך האיור. על התופעה ועל האיור עצמו. הכלב שמשתין הוא לדעתי הכי חזק והוא זה שמוציא את כל הדימוי מהשבלוניות שלו. פתאום אתה אומר לעצמך "הרי השדירה מלאה חרה של כלבים" וקולט שזו אמירה דו משמעית כשיש שם תערוכה. הכלב הזה שהחור של התחת שלו הוא המוקד של הציור, מופנה אל הצופה ישר לפרצוף! זה פשוט גדול. זה גרסת "המלך הוא ערום" של הכלבים - מה, אתם לא רואים שזה חרה? שאני אראה לכם איך אני עושה את היצירה המקורית? הנה, תראו, זה יוצא מכאן! (עוזרת מאד גם העובדה שהמבט של הכלב מופנה אלינו "למצלמה").
הבחורה, הבעלים של הכלב (?), עם השיער שגם בו יש את הסילסול של הגלידה, היא תסתכל על זה בהערכה כי שמו לה את זה על פודסט. אבל הנה המקור לידה! הכלב! את היצירות שלו היא תרים בשקית ותקמט את האף.
(-:
אני מאד נהנה מהאיור הזה כמו שאת שמה לב.
בקיצור, אם את מדברת על מקורות ההשראה וצורת העבודה - לדעתי זה מקרה של עבודה בשכבות ובפרטים.
נכון, הרבה פעמים זה באמת עובד ככה. בכל מקרה זה תמיד אותו המנגנון שפועל מתחת, גם אם הוא לא מודע.
אולי אתה צודק. יכולתי לעשות את החיבור קצת אחרת.
היי גילה,
הרעיון נפלא, ובלי שום קשר לכל מקורות ההשראה שמלווים את היצירה תמיד, אני מרגישה שהרעיון נובע פשוט מאסוציאציה רגשית, חזקה ומיידית, ללא סינון, שמעבירה את התחושה הכי בסיסית שמעוררת התופעה, לא?... הייתי מתה שמישהו ילך עם הרעיון שלך עד הסוף - יציקות הבטון הלבנות הבאות שיתנו לאמנים לעבוד עליהן יהיו באמת ערימות של חרא. זו יכולה להיות אמירה חזקה ומעניינת (על זיהום ויזואלי) הרבה יותר מפרות / סוסים / אריות / ושאר מיני חיות וירקות....
בקשר לתגובה של אמיתי על החיבור בין האיור לצילום שברקע - החיבור הנכון הוא אתגר מעניין לפיצוח, לאו דווקא רק טכני.
תודה!
איילה
הרעיון אחלה,
קצת קשה לי עם ההדבקה על הצילום.
חחח גילה זה מקסים
אולי לא "עדין" אבל בהחלט משקף בעוצמה
ריאלית הייתי אומרת את תחושת התושבים
איור מדליק!