זות הדואר, המנהלת הראשית, הקאפו של היונות פנתה אלי לפתור את החלום שחלמנ בלילה בו לא ישנה איתי. ובחלום שכולו מפורט בכישרון, בהומור ובהרבה כאב היא נקלעה לדילמה בין מחויבותה לעמה ובין פקידת הבנק הנאלחה וכה אמר זראטוסטרא..אה. "כאילו מה? את זונע של כסף?
תגידי למעפעFת מהבנק שכסף זה לא הכל בחיים. יש אחריות, יש מחויבות ויש דרך והדרך עוברת בכיכר ובכיכר, במקרה נמצאים אנשים מודאגים שהשקיעו בעסקים והחורף לא בא ואנא הם באים? ואת שאת כה רגישה מיד הבנת, אם לא את אז מי אז מי. בהקרבה ובנחישות עברת מחנות לחנות לא עשית חשבון אישי ולא חשבון אחד גדול ולא בדקת את מצב העובר ועובר ולעולם לא שב.
בנחישות של ראש ומנהיגת התא, עברת מחנות לחנות ותא לתא וגיהצת וגיהצת עד שהתעייפת. ונחה הכיכר ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד ומחר קו אשראי חדש יפתח. וידעו כולם כי זונת התא ,יש רק אחת. וסטלין היה אומר "את כולם הייתי תולה בכיכר" |