0

אמונה...

0 תגובות   יום רביעי, 13/10/10, 22:55

לא עובר יום שאני לא רואה איך ה' פועל בחיי, איך הוא מושך בחוטים ויוצר מצבים וגורם לדברים, שגם אם אינם קלים או נעימים תמיד, הם תמיד שם כדי ללמד אותי משהו, כדי לשפר אותי או לשפר את חיי. אני לא מצליחה להבין איך אנשים שלא מודעים למימד הזה של החיים, לאהבה האדירה והאינסופית ולחכמה האדירה והאינסופית של ה', איך הם מצליחים לחיות את חייהם בדרך טובה או משמעותית.

כל מה שקורה, הכל, בכל רגע, בכל זמן, כל דבר, קורה מאת ה' ולא במקרה. מאחורי כל מקרה יש כוונת מכוון, יש רצון טוב והרבה חכמה. ה' משתמש בשיטת המקל והגזר, 'שבטך ומשענתך המה ינחמוני' - לפעמים מצ'פר אותנו על צעדים נכונים שאנחנו עושים ולפעמים מחטיף לנו כדי להגיד לנו 'לא!'

קשה להבין את המסרים האלה אם לא מפנימים באופן מלא ושלם שהוא קיים, שהוא נמצא בכל, תמיד, גם בנו, גם בזולתנו, גם באויבי נפשנו. הוא שם תמיד, בכל מקום, אצל כל אחד, ותמיד לטובתנו, תמיד רוצה ללמדנו, לתקן את דרכנו, לפנק ולהעניק לנו.

מטרת ותכלית חייו של כל אדם הוא הקשר העמוק, החזק והמוחלט עם בורא עולם. אנשים יכולים להיות עשירים, מוקפים באהבה של משפחה וחברים, אהודים ומכובדים על כל סביבותיהם, בעלי קריירה מכובדת, מוצלחת ומשמעותית, להיות נשואים באהבה ובעלי משפחה למופת ועדיין להיות אומללים, מלאים בתחושת ריקנות אינסופית ומחשבות של חוסר תכלית בחיים ואפילו מחשבות אובדניות.

יש חלל אדיר בתוכם, חלל שהם לא יודעים איך למלא, הרי לא חסר להם כלום! המוצא היחיד שרבים מהם יכולים לחשוב עליו הוא לשים קץ לכל זה, להיפרד מן החיים, אבל הם לא מעיזים, פוחדים, לא רוצים לפגוע ביקיריהם. הם מושכים את החיים כמו שהם, משככים ומסממים את כאביהם בעזרת כדורים או בריחות לחומרים או עיסוקים ממכרים אחרים, אבל זה לא פותר את בעייתם.

הכאב הזה, החלל הזה, קיים כדי לגרום להם לפקוח את עיניהם, כדי שלבם יזעק כלפי מעלה, לה', ויבקש את עזרתו, את קרבתו, את נוכחותו האהובה, האוהבת, המתוקה והנפלאה בנשמתו, בחייו, בקרבו. בלי זה, החיים הם קליפה פיזית חסרת ערך של ממש. עם זה, הקליפה עוטפת פרי מתוק, מזין ויקר ערך.

הפתרון לכל בעיה בחיים, לכל בעיה שאפשר להעלות על הדעת, הוא ה'. חובתו של כל אדם כלפי עצמו, כדי שיחיה חיים מלאים ועשירים, היא לחפש את נוכחותו של ה' בחייו, בלבו, בנשמתו. ה' קיים שם, האדם רק צריך לפקוח את עיניו ולפתוח את לבו למציאות הזו ולאהוב את ה' בחזרה. זו הדרך היחידה לחיים טובים ומלאים, גם אם התנאים החיצוניים או הפיזיים פחות טובים.

יכול להיות עני וטוב לו, עשיר ורע לו, וההבדל הוא מידת הקירבה של האדם לבורא עולם, ליוצרנו, אוהבו, בוראנו.

אני אוהבת את ה' ואני יודעת שהוא אוהב אותי ואת כל ברואיו, כולם. כולנו. כולכם!

אני מאחלת לכולכם, כל מי שקורא את הבלוג הזה, שתגלו את הנוכחות האמיתית, הממשית, המציאותית, הנפלאה והאינסופית של ה' אלוקינו, שכל דרכיו לטוב ושנוכח אתנו כל רגע, כל הזמן. חייכם יהפכו למסע מופלא של למידה, שיפור עצמי, הגעה למחוזות הבנה, ידיעה, מודעות וצמיחה שאי אפשר לתאר בלי שעוברים את זה, באמונה.

דרג את התוכן: