התרגשתי בלב (האיש במעדנייה של הלמברוסקו והגבינה אמר: וואו, לאן את הולכת?) כשיצאתי אותו עמדה אישה בחולצה תכולה ומכשיר מדבר משוכלל, צילמה לי גלגלים. אני (בשקיות) אומרת לה: בקשה, בקשה. הנה זזתי מפה, אני בכלל בדרך לים. היא אמרה לי: שאני לא אראה אותך עושה את זה עוד פעם (אני אמרתי: תודה. וחשבתי: נו, באמת). ---------- לשחרר חבלים מעמודונים של ברזל. לצאת מחנייה של מים זה הרבה יותר עדין. הכיוון היה ברור. הגדולה קראה לי בצהוב, שאני אראה אותה מתכתמת לי קרוב לאף. זה חבר קרוב שלי. הוא בכלל טייס של אנשים עשירים (אפשר לקרוא לו: בים באוויר וביבשה) הוא לוקח באוויר איש עם כסף שקוראים לו תשובה (כסף זו לא תשובה) וממש עכשיו הוא לקח את האנשים של הקול (ההוא) והגיטרה (ההיא) שבוכה בווינד אוף צ'יינג' (הם היו שיכורים לגמרי). ---------- סיפורים מהאוויר סיפורים של אישה נטועה באדמת חייה המשתנה. בראש היו לי כל מיני חזיונות והזיות-שמיעה ואף לא מילה אחת שרצתה לבוא לדפוס או בכתב --------- אחרי איזה זמן (לשבת לקום. פעם ימין, פעם שמאל על ההגה. שתי הידייים ביחד (עוצמה זמנית) להאיץ זה להקפיץ עוד יותר את הכל. חרטום או סיפון. דיבורים והשקטות)
(נהוג לומר: בלב ים. יש דרך לדעת בדיוק מהו לב הים התיכון? אפשר מחוגה בבית הזה? לסמן איזה מרכז ולהגיד: הנה, זה פה. זה הלב של הים. ולדעת ששם זה העומק והתחילית והאמצעית שלו. אולי רק ממטוס. ואולי היה קל אם הוא היה עגול)
ובכל זאת: אחרי איזה זמן בלב הים (או בכליות או בכלל באגן. זה עדיין תיכון) דוממנו מנוע מים התחבטו (לא סתם המילה הזו דומה ל התלבטו באיזה גלי קול להנעים את הגדולה שבאה אליהם באה באה ונפלה. אבל לא כמו נפילה. יותר נכנסה לאט בדקה את המים ראתה כי טוב וטבלה)
הספקתי לבקש שלוש משאלות (בין הטאצ' לדאון) אחת מהן הייתה לחזור בקרוב (לפחות להרגשה, אם לא ללב הזה) ---------- כמה צפוי: אין חלונות, הרוח על הפנים. ונתזים ובכל זאת (להחיות בי תחושה): אין חלונות. רק רוח בפנים. השיער עף (צריך להיזהר עם הסיגריה, שלא יהיה פה ריח של כיפור) נתזים (פוגעים) מלאי כוונות טובות --------- לא פתחנו מפרשים לא היה לי כוח לעמול היה איזה לוסינגאיטאפ בלתת לגלים להוביל. שתינו ישר מהבקבוק בקטנות היינו אומרים: לשתות מהפה (השמטנו י' בלי להרגיש שמשהו חסר) --------- קפצתי למים (לא יורדת בסולמות כשאפשר (תנועה קטנה, לא מאד מאומצת) לקפוץ. מומלץ לקפוץ) הייתי הדולפין שלא ראינו עם צלילים תת-קרקעיים שרק אני שמעתי בי גועים --------- (זה קטע להיות בים בלי כל הקטע של החול. יש מגבת. לווחים של עץ סופגים אותי במקום פלסטיק. זה טוב) -------- הדרך חזרה חשכה עלינו לדבר בלי לראות פנים. מתייצרת אווירה קרובה -------- חשבתי על שערות וחלומות ואצבעות יורדות במו ידיך. מאידך יש מצב שאני טועה. מאידך פעם שנייה, מעולם לא ביקשתי רשות להתגעגע --------- חזרתי לגלגלים. הם לא נעלבו שרעיתי בשדות הגאים זרים. קיבלו אותי בברכה אלו היו גלגלים זרים שהפריעו לי בדרכי חזרה כביש חמש עמוס אני לא עייפה
|