הכל נשאר במשפחה?
דיני משפחה הוא התחום המשפטי המרתק ביותר. לפעמים הבחירות הכי חשובות בחיינו לא נכונות לנו, ואני למדתי זאת מניסיוני האישי - בגירושיי. אבל ברגע שפרק אחד נסגר, הוא מפנה מקום להתחלה חדשה. כמומחית בתחום דיני משפחה, אעלה כאן כמה פוסטים שמבוססים בין היתר על מקרים בהם טיפלתי, על חקירות פרטיות, על סכסוכי רכוש, על סכסוכי מזונות ומשמורות ילדים ומקווה שתוכלו למצוא בבלוג שלי גם מידע, גם ייעוץ וגם חמלה.
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של האיום 14/10/10
- הירושה שלא נמצאה 24/2/10
- ילדי הסכמים 17/2/10
- נישואין מאהבה או מכסף? 11/2/10
- על בגידות ועבירות קלות 7/2/10
- ט"ו בשבט בחיק המשפחה 27/1/10
ארכיון
הקלות הבלתי נסבלת של האיום
המון זמן שלא כתבתי...והנה חזרתי.
אני מאוד אוהבת פרסומות, כשכולם מזפזפים לערוצים אחרים כשיש פרסומות, אני נשארת ובוהה בפרסומות, מנתחת ומבקרת - כל אחד והתחביב שלו.
אבל היום לא רציתי לכתוב על התחביבים שלי, אלא על עניין שמאוד מטריד אותי - הפרסומת של רשות הגביה והאכיפה. אני בטוחה שיצא לכם לראות בחודשיים האחרונים את הפרסומות של רשות הגביה והאכיפה - שני גברים לבושים בחליפת איומים, משתלשלים מחבלים באמצע משרד חשוך או יוצאים מג'יפ שחור באמצע אי נטוש, מופיעים באמצע שומקום ומפתיעים את האנשים שכביכול חייבים כספים לרשות הגביה. אם לא די בכך, הם לוקחים את המחשב הנייד, לוקחים את המשקה מהיד ואומרים ך בלשון הכי ברורה שיש: שלא משנה איפה תהיה - הם ימצאו אותך. ואם זו לא התנהגות בריונית וגנגסטרית - אני לא יודעת מה כן נחשב להתנהגות שכזו.
העניין הוא, שהמדובר ברשות שעד לא מזמן היתה זרוע ארוכה של בתי המשפט והופרטה במסגרת הרפורמה בהוצאה לפועל - ועדיין, נשגב מבינתי, הכיצד רשות שבסופו של יום עדיין כפופה לשר המשפטים, מציגה עצמה כרשות עבריינית - האם זה לא חוטא למטרה שלשמה הוקמה הרשות?
הרי המטרה לגרום לאנשים לשמור חוק ולשלם את חובם - וזו מטרה שאני מאוד מתחברת אליה, בייחוד בתחום שבו אני עוסקת. - ולא לגרום לאנשים לפחד מאיומים שנעשים ע"י שני גנגסטרים שיכולים לצוץ לך בכל מקום אפשרי, גם בחופשה החלומית באי המבודד וגם בלילה במשרד, כשאתה עובד שעות ארוכות כדי לשלם את החובות (כבר אמרתי שאני אוהבת לנתח פרסומות, לא?).
אבל הסיבה העיקרית שקיומה של הפרסומת מפריעה לי נעוצה באחד מכובעיי שבו אני משמשת כב"כ הקובל בלשכת עורכי הדין. מתוקף תפקידי זה, אני מייצגת את הלשכה בהליכי משמעת המתנהלים נגד עורכי דין שביצעו עבירות אתיות. בין יתר העבירות האתיות שבגינן הלשכה מעמידה לדין עורכי דין קיימת העבירה של איומים - עורך דין שנוקט בלשון איום נגד חברו או לקוחו או כל אדם - עובר עבירה אתית.
במהלך שיחה עם קולגה על תיק משמעתי שאני מנהלת בגין איומים, של עו"ד עלתה השאלה - הכיצד, רשות הגביה והאכיפה, שהיא רשות ממשלתית לכל דבר ועניין, מרשה לעצמה לאיים על אזרחים בצורה בוטה שאינה משתמעת לשני פנים ואילו עו"ד ששולח מכתב התראה על דף אדום, נחשב למי שאיים על אדם ומשכך עבר עבירה אתית.
תשובתי לכך היתה, שכללי לשכת עורכי הדין קובעים עבירה אתית מהי, ופניה לאזרח בצורה שכזו, מהווה איום. אך בלי שום קשר, הרי גם על רשות הגביה והאכיפה חלים חוקי מדינת ישראל כפי שחלים על עורכי הדין - ועדיין, כנראה שמותר להם לעשות ככל העולה על רוחם. וזוהי רבותיי הקלות הבלתי נסבלת של האיום!
מה דעתכם? 
|
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, וברוכה הנמצאת :)
ברוכה השבה.*
משומנים ומסורבלים - נוהגים לאיים על גמלאים
עם התראות אדומות...
ותוך כדי כך, מוסיפים ריביות רצחניות כדי להרוויח
על חשבום וגבם של מעוטי יכולת.
וכאשר מוכיחים להם שהצמדות החודשיות וכ''כ גבוהות -
הן לא ממש חוקיות - על אחת כמה וכמה - לא לגיטימיות,
מייד מורידים ומתקפלים ומגיעים להסדרים נוחים .
אכן, הפרסומת דוחה ובורה ומצופה מגופים ממשלתים
ופרסומאים חמדנים - לטיפה עידון ואיטלגנציה .
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר .
תודה וערב נפלא .
ירדו לגובה כזה נמוך?!!!
------------------------------------
אם איום נחשב כעבירה הרי שזוהי עבירה. יש בפרסומת איום שאינו משתמע לשתי פנים
המבחן אמור להיות החוק והקו העובר בין איום להצהרת כוונות הוא מאד דק. מילים אחרות עד כמה מדובר באקט חוקי או שאינו חוקי.
לגופה של פרסומת בין הפרסומאים יש מוכשרים מאד ויש פחות מוכשרים, הפעם השכילה רשות האכיפה והגביה לבחור מהסוג השני - מסתבר.