עזה כגטו

הויכוח האם עזה היא גטו או שאינה כזו
הוא אחד הויכוחים המהותיים
היכולים לשנות את דרכי החשיבה
ולגרם לפריצה במה שעלינו כישראלים לעשות על מנת לקדם את השלום

באופן טבעי
רב הישראלים אליהם מופנית הקריאה שעזה היא גטו
במקרה הטוב פוטרים זאת באל תשווה מנומק או לא מנומק
ובמקרה הרע אף מרחיקים לכת ואומרים שעם מי שמשווה בין עזה לגטו הם לא מוכנים
לדבר

מבחינתי וכך אני מציג זאת בהרצאותי כאן  ביפן

אני מוצא שתי סיבות טובות לכנות את מה שקורה בעזה כגטו

האחת היא ההגדרה של גטו:
משום מה רב הישראלים משתדלים לראות בגטו מקום בו נאצים רוצחים יהודים
אך זוהי הגדרה מאד בררנית וחד צדדית
גטו הוא מקום בו אנשים נכלאים בתנאים בלתי הומניטריים
על סמך השתייכות זו או אחרת על ידי
אנשים אחרים שבחרו להכניסם לשם
ללא משפט

ללא קשר לסיבות
שהן אחד מהנימוקים של אלו שלא מוכנים לשמע על עזה כגטו

או במילים אחרות
גטו או לא גטו
ייקבע על ידי מי שנמצא בפנים
ולא על ידי מי שנמצא בחוץ
אם מי שנמצא בעזה מרגיש שהוא בגטו
זה גטו
אפילו אם זה לא מסתדר לישראלים מסוימים עם ההגדרה שלהם לגטו

והסיבה השניה שהיא בעצם יותר חשובה:
היא הנסיון לבריחה מאחריות
אנחנו כניצולי שואה
כאנשים שנרדפו והוכנסו לגטאות
לא יכולים להשלים עם הרעיון
שאנחנו עושים את אותו הדבר לעם אחר
ונסיון ההדחקה של הגרת עזה כמקם שאינו גטו
עוזר לנו להרגיש בנח עם מה שקורה שם
וכמובן גם ביהודה ושומרון

אמנם נעשים שם גם דברים לא בדיוק אנושיים
או לא בדיוק הומניטריים
אך המרחק משם עד גטו הוא רב
מנסים להסביר לי בלהט תמוה
האנשים איתם מתכתב בארץ

אם היינו מצליחים להפנים את העובדה שמה שקורה בעזה הוא גטו
אפילו אם אין שם תאי גזים
ואפילו אם לא נהרגים שם יהודים
ייתכן מאד שהיו רבים יותר
שהיו פותחים עיניים ומרימים קול צעקה
יהודי לא מכניס לגטו אף אחד
אפילו אם אחוז מסוים מהמוכנסים לשם בחרו בדרך הטרור

ייתכן שהיינו מבינים שזו בעיה שעלינו לפתר
בטרם יהיה מאוחר
ולא ממשיכים לחשב שאחרינו המבול