ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
תרשו לי לדלג בעדינות מעל פרשת גינת פרנק אבל בכל זאת לתרום את 2 האגורות שלי לעניין. מעבר לעניינים האישיים ולגועל הייחודי לארצנו הצפופה וחסרת הבושה, פרשת גינת פרנק היא עוד דוגמא והפעם מהדהדת וצבעונית במיוחד לשינוי שעובר על תחומי השיווק הפרסום ויחסי הציבור. שלושה מהתחומים החשובים בהנעת עולם המסחר והעסקים.
מאז תחילת הפרסום המסחרי בטלוויזיה התבססו הפרסום והשיווק על "הרעיון הגדול". רעיון אחד סביבו נבנה המותג. הרעיון הגדול ואמצעי ההעברה שלו (מודעות בעיתונות שלטי חוצות רדיו וטלוויזיה) היו המנוף הגדול לבניית מותגים והנעתם על פני הגלובוס. הכלי החזק ביותר ליצירת המותג ובניית ערך היה ספוט 30 השניות, שאיפשר למפרסמים להציג את הסיפור שלהם בלי הפרעה בפני מיליוני צופים ברגע נתון אחד. לצורך כך נקבעו בחדרי הישיבות המפוארים כמה דברים בסיסיים. רעיון גדול שסביבו ינוע המותג, ערכי המותג, עולם התוכן שבו הוא רוצה לפעול וסט מסרים אחיד. פרסום,יחסי ציבור, עיצוב ושיווק היו הכלים בהם הועבר המסר שוב ושוב בעטיפות קריאטיביות כאלו ואחרות, על מנת לנטוע אותו עמוק ככל האפשר בתודעת הצרכנים, או כפי שאמר לי אחד מהפרסומאים המוכשרים בארץ, אם אתה חוזר על המסר בעקביות מספיק פעמים, בסוף הוא תמיד עובד.ואז הגיע האינטרנט.
באחד הטקסטים המכוננים של הרשת כתבו לפני כעשור שלושה מומחי אינטרנט את הספר קולטריין מניפסטו הסוף לעסקים כמו שהכרנו אותם. המוטו המרכזי בספר היה "שיחה גדולה מתנהלת ברשת מידע עובר במהירות וכתוצאה מכך שווקים משתנים במהירות רבה יותר מחברות" כלומר, אם פעם חברות הענק היו אלו שקבעו את הקצב ואת הכללים בהם יפעל השוק כעת כשמידע ידע ורשות הדיבור זמינים לכולם ועוברים במהירות מפה לאוזן השווקים משתנים וזזים הרבה יותר מהר מהחברות. וחזרה למקרה גינת פרנק, מזה למעלה מ 48 שעות מתנהלת מדי רגע ברגע (כולל השעה שלוש לפנות בוקר) ברחבי הרשת בפורומים טוקבקים ובלוגים שיחה ערה בנוגע לפרשה, תוך שמספר חברות ענק כמו מקאן אריקסון, כלבוטק שופרסל וטיב טעם ומספר שחקני על כמו אילן שילוח, רפי גינת, נוני מוזס ונוחי דנקנר מוזכרים בא תדיר.
אין בפרשה ולו ספוט אחד של פרסום אין בא ולו יחצ"ן אחד או יועץ תקשורת שמעורב או יכול להשפיע, או לפחות מצליח להבין מה מתרחש מסביב. ולמרות זאת לגבי כל אחד מהגורמים המעורבים בפרשה מתקבעת ברגעים אלו ממש דעת קהל כאשר צרכנים, לקוחות, עובדים, שותפים נחשפים למידע עדים ולעיתים מעורבים בשיחה ומושפעים. האינטרנט במרכז בכדי להסביר מדוע השיחה היא שינוי מרחיק לכת כל כך ניקח את הגורם הכי זניח לכאורה בפרשה, הזכיינית רשת, בא משודרת התוכנית כלבוטק. לרשת יש אומנם אתר אינטרנט יפה ופעיל אך אין לה בתוך הארגון או מחוצה לו שום נציג בעולם השיחה הנערכת ברשת ושום אסטרטגיה בנושא. לדעתי ואם יורשה לי בזהירות לנסח דברים שאני לא יודע בוודאות, ראשי רשת אינם מודעים כלל לעובדה שצופים רבים דנים בהם כרגע ושופטים אותם לכאן או לכאן. אם נדלג רגע לאמריקה, חברת באז מטריקס לדוגמא שהחלה את דרכה כחברת סטארט אפ כאן בישראל' מנתחת עבור חברות אמריקאיות את השיחה הנערכת עליהם ברשת. אוספת את המידע מעבירה אותו אנליזה ומגישה דו"ח מפורט להנהלה. זו מצידה משתמשת בדוחות בכדי לשנות תכוניות על פי דרישת הקהל להגיב ברשת ולכוון את תהליכי השיווק ויחסי הציבור שלה, הלקוחות הגדולים ביותר של באז מטריקס (שנרכשה על ידי נילסן ב 100 מיליון דולר) הם רשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, הבודקות באופן תדיר מה אומרים הגולשים אחרי כל תוכנית חדשה שעולה לאוויר. סביר להניח שפרשה כמו גינת פרנק אילו הייתה נוגעת ל HBO הייתה זוכה גם היא להתייחסות דומה. עבור HBO ואחרות האינטרנט היום הוא מרכז האסטרטגיה ולא להפך כפי שנהוג עדיין בישראל.
בארה"ב שם נושא הקהילות כבר מבוסס ומוכר היטב, חברות כמו HBO עושות מאמצים להשתלב בשיחה ויותר מכל להעניק פלטפורמה משלהן לשיחה פתוחה הכוללת בלוגים ופורומים סביב הפעילות שלה.
ניקח דוגמא אחרת שאינה קשורה למקרה הזה, חברת הוט היא אולי הגורם השנוא ביותר על גולשים ברשת הישראלית. במשבר הנוכחי של יס היו לקוחות החברה סלחניים יחסית, מהצצה בעולם השיחה ברשת אפשר לומר כמעט בוודאות שזה קרה לא מאהבת יס אלה משנאת הוט . אחד הטוקבקים הראשונים שנתקלתי בהם בפרשה היה "אני לא יודע מה להגיד חות מזה שאני שונא את הוט" ואם תקישו את הצרוף "שונא את הוט" בגוגל תגלו עולם שלם של 640 מופעים לא נעימים. בהוט מכונת שיווק ענקית אין היום התייחסות רצינית לזירה הזו, למרות שהתייחסות אמיתית כנה ופתוחה לגולשים הייתה עשויה להביא להוט תמורה תדמיתית ועסקית רבה ולפחות לצנן קצת את הרוחות.
הקהילה כמנוף שיווקי
ההתנגשות הגדולה בין עולם השיחה לעולם הרעיון הגדול והקושי לתרגם את האסטרטגיות השיווקיות המוכרות לזירת האינטרנט נובעת ממספר דברים.1.קהל מצומם מול קהל עצום: מספר הגולשים שמביא בלוג ארגוני בודד או עמוד קהילה הוא אפסי לאומת מספר הצופים בספוט בטלוויזיה.
לנוכח עובדה זו ארגונים רבים רואים בטעות בעולם השיחה מגרש זניח ומצומצם. בפועל מדובר בקהל הרלוונטי ביותר עבור הארגון. מי שעוסק כרגע בפרשת גינת פרנק אלו הקהילות המתעניינות ומעורבות בעולם השיווק והתקשרות, כלומר המעגל הראשון והרלוונטי לנושא הכולל כמה וכמה מובילי דעה בתחום, השפעתם לאורך זמן על השיחה הכללית תהיה עצומה. 2. שליטה מרכזית מול פיזור: לא ניתן לשלוט בשיחה לא דרך עורכים עיתונאים ולא דרך מדיה קנויה. אי אפשר היום להוריד שום פוסט שעוסק בפרשת גינת פרנק וגם אם בדרכים עקלקלות פוסט כזה יורד מהאוויר הוא יצוץ במקום אחר. כל עובד בחברה יכול להיכנס ולהגיב בכל זמן בכל מקום בכל פרופיל ותחת איזה שם שבא לו. מנהלים חוששים באופן טבעי מאיבוד שליטה ומנסים עדיין להשאיר את הקלפים אצלם באמצעות הצמדות לסט המסרים. בפועל המסרים הופכים לא רלוונטיים או שההשקעה הנדרשת בלהעביר אותם לציבור הופכת גבוהה יותר וכך משתנה מאזן עלות תועלת של הריכוזיות. 3.השתלבות במקום התערבות: הפרסום נכון להיום הוא פרסום מפריע כזה המפקיע זמן שידור עמודים בעיתון או שלט בצד הדרך ומשדר ממנו את המסר, לא ניתן לעצור את השיחה ולהתערב אלה רק להשתלב או במקרה הטוב להניע את השיחה. 4.כנות ופתיחות מול הצפת מסרים: עולם השיחה דורש פתיחות כנות וחשיפת הפנים מאחורי הארגון. קל להגיד קשה לבצע, במיוחד בשוק רווי ספינים ומאבקי כוח כמו שלנו, ואחרי הרגלים של שנים בהם נקבעה התדמית בחדרים ממוזגים מדי ומנותקים מדי מהשפה האמיתית והערך האמיתי של הארגון ויותר חשוב מכך של עובדיו.
שינוי ארגוני במקום שינוי תדמיתי
לפני כשלושה שבועות הקמנו (חברת בלינק שאני עומד בראשה) בלוג עבור טיב טעם לצורך הבאת עמדתה של החברה מול תחקיר כלבוטק. המהלך לימד אותי הרבה דברים ואני מקווה שאפשר יהיה לפרסם אותם בקרוב, אבל דבר אחד בלט לעיני. בבלוג שהניב למעלה מ 100 אלף צפיות וכ-400 תגובות היו תגובות מתונות יחסית נגד טיב טעם לפחות בהשוואה למקרה וליחסי הכוחות בין תוכנית תחקירים מפוארת לרשת מזון מסחרית. הדבר בלט גם בטוקבקים ברשת ואף זכה לכיסוי בעיתונות כשבאחד העיתונים הוזכרה העובדה שהטוקבקיסטים לא "שחטו" את טיב טעם. להערכתי הסיבה הייתה הקמת הבלוג והצבת מנהלי טיב טעם בפרונט תוך שהם משתדלים לכתוב ולענות לגולשים.בעיניי השינוי הגדול לא היה הבלוג עצמו אלה הנכונות של ראשי טיב טעם להיחשף וללכת על מהלך מהסוג הזה. (עמוד אודות הכותבים היה העמוד השני בכמות הצפיות בבלוג).
באופן עקרוני בלוג או אסטרטגיית שיחה רחבה של ארגון לא נועדה לטיפול במשברים ולרוב אינה מתאימה לפעילות לתווך קצר, אבל בטיב טעם במהירות שיא התארגן צוות פנימי שתמך בבלוג למד את הנושא ופעל יום יום לקרוא לכתוב ולענות לגולשים. זה גם השינוי שצריכים היום ארגונים בישראל לעבור. בארה"ב התבססה כבר אסטרטגיית שיחה בארגונים רבים. מספר הבלוגים בחברות פורצ'ן 500 גדל בהתמדה וכך גם מספר הארגונים המנכ"לים המנהלים בלוג פעיל.
משרות כמו מנהל קהילות ו RSS ומנהלי תוכן מופיעים באופן קבוע בלוחות הדרושים והם כבר חלק ממחלקות השיווק הדוברות ויחסי הציבור בארגונים. ארגונים חיבים היום ממשק נכון ויעיל שיבין את זירת השיחה יפעל בתוך הארגון להתמעת אסטרטגיית שיחה או לפחות ידע איך לעבוד עם ספקים חיצוניים בתחום, החל מחברות יחסי ציבור חדשות ועד חברות אופטימזציה במנועי חיפוש.
הווב 2 מתפשט במהירות ברשת וכעת הוא מגיע לשיא מסוים בישראל (בחודשיים האחרונים הצטרפו למעלה מ 40 אלף ישראלים לרשת החברתית פייס בוק) שווקים כאמור משתנים מהר יותר מחברות והשוק כאן בארץ (תודה לאל ולאילן שילוח
כעת נותר לחברות לאמץ את השינוי ובאנגלית זה נשמע הרבה הרבה יותר טוב Embrace the change
?עוד חומרים על אסטרטגיית שיחה ולינקים לפרויקטים של בלוגים ארגוניים בישראל בבלוג שלנו בבלינק
וגם... ג'ף פולבר על אסטרטגיית שיחה http://pulverblog.pulver.com/archives/007532.html
ישראל בלכמן (מנהל הטכנולוגיה של בלינק) על ניהול משברים באמצעות בלוג בארה"ב. ניתוח מקרה סאן מיקרוסיסטם
לינקים לבלוגים של חברות פורצ'ן 500 http://www.socialtext.net/bizblogs/index.cgi ג'נרל מוטורס פרויקט הדגל של הבלוגים הארגוניים הבלוג המדהים של נייק על כדורסל http://blog.nikebasketball.com/ |
עודדשיפ
בתגובה על איך להבין את פייסבוק
jai-ma
בתגובה על ההפך מסגור. רשמים מבית הספר הפתוח מקום לגדול
בן אביעד
בתגובה על תם עידן הרעיון הגדול החל עידן השיחה. מבט אחר על פרשת גינת פרנק
מיכל אדר
בתגובה על אילן בן דב הזוית הדיגיטאלית
זהר אוריין
בתגובה על ארבעה ימים בהילטון טאבה. רשמים מחופשה חלומית
evil ideas
בתגובה על טוויטר לעסקים - איך עושים את זה נכון
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
) משתנה גם הוא.
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את הבלוג של טיב טעם לא קראתי כי הזדעזעתי מספיק מהבאנרים המכוערים במיוחד שהובילו עליו.
אך מאוד נהנתי מהפוסט שלך ולכן פירגנתי בכוכבית
אחלה בלוג למרות עניין הפוזיציה והריסת אשליית התקינות.
אני לא רואה כל טעם לדבר על 400 תגובות מתונות-יחסית בבלוג של טיב טעם, היות שתגובות לא מתונות פשוט צונזרו. בכל דרך שלא תסתכל על זה, זה הופך את התגובות בבלוג שלהם לחסרות משמעות.
וזה גם לא מדויק שיחצ"נים וכו' אינם יכולים להשפיע על השיחה. יחצ"נים משלמים כסף למגיבים בשכר, ובכל הכתבות הרלוונטיות על הפרשה הופיעו טוקבקים מטעם שני הצדדים. נכון שהקהל האינטרנטי הופך מתוחכם יותר ויותר, אבל עדיין, לא כולם מבינים ששלושים תגובות אוהדות לצד אחד אין פירושן שהוא "צודק", אלא בסך הכל שהיחצ"ן שלו זריז יותר או חכם יותר או מחלק יותר נכון את התקציב.
בעולם הפרסום, המיתוג, המיצוב וכו'
אין תחליף לרעיון גדול שידברו עליו.
ע"ע הקמפיין האחרון לפלאפון עם גאידמק. קמפיין שעורר שיחות אין סופיות
בכל המדיות, פולואפ בטונות, דיונים, ויכוחים.
לטוב ולדע האינטרנט מהווה לעיתים קטליזטור לדיון הציבורי
ומנתב אותו לכיוונים שלא ניתן לתכנן אותם מראש. וזה מה שיפה בכל העניין.
אגב, המאמר שלך מרתק. שווה לשוחח עליו היום.
בלי להכנס לפרשת טיב טעם והבלוג אלא להתייחס לעיקרון - תודה על פוסט מרתק.
הפרסום העסקי עובר ללוחמת גרילה ומעניין לראות איך זה קורה.
שגיא,
תרשה לי רק שאלה לגבי הבלוג שפחתם עבור טיב טעם.
להלן ציטוט מתוך מדיניות התגובות בבלוג שלהם-
טיב טעם שמחה על כל תגובה ולוקחת אותה לתשומת לבה ומשתדלת לענות בהקדם, אולם על מנת לשמור על רמת שיחה נאותה בבלוג, טיב טעם עוברת על התגובות
ומעלה את מרביתן, גם את אלו שאינן מחמיאות לטיב טעם.
עם זאת, טיב טעם עושה מאמץ שלא להעלות לאתר תגובות הכוללות:
ציינת שהתגובות לא היו מתלהמות והיו די סלחניות. הפנית את הסיבה לכך שטיב טעם פעלה בשקיפות. האם זה היה העניין? או שבעצם אין המדובר בבלוד פתוח וחופשי כפי שאנו מכירים ממייקרוסופט למשל.. במידה ויש מי שעובר על התכנים ומסנן אותם, יכול לקרות אחד מן השניים- תגובות לא מחמיאות הורדו (וכך נותר מצג מלטף), אנשים פוגעים לא הגיבו מלכתחילה..
האם המגמה היתה נראית אותו דבר לו צד בלתי תלוי היה מעלה את העובדות (מבחינת שני הצדדים)?
כתבת שיס צלחו בשלום יחסית את המשבר לא בגלל אהבת יס אלא בגלל שנאת הוט, נדמה לי שגם כאן הציבור שונא כ"כ את רפי גינת שמצטייר ככוחני (ועוד יותר אחרי פרשת פרנק), יותר מאשר רואה בטיב טעם טלית שכולה תכלת.
תודה.
ואם כבר דיבורים מהפוזיציה אז הנה עוד משהו קטן
שאני מקוה שעוד יתפתח לפוסט.
הגיע הזמן להרגיל את הגולשים לצרוך מידע מארגונים ומותגים
ואתם כאן כולכם מובילי דעה שכמותכם אנא תעזרו.
ארגונים שמקימים בלוגים מחפשים לשתף ולנהל קשר ישיר עם גולשים.
הנה כאן
http://www.bankjerusalem-blogs.co.il/tami/
הבלוג של תמי זנד מנהלת מחלקת השקעות בבנק ירושליים
סופר מנוסה וסופר מקצועית כותבת בלוג ועונה לגולשים.
תשאלו בבלוג שלה כל שאלה שמענינת אתכם על השקעות
תקבלו תשובה רצינית ומקיפה מאיש מקצוע במהירות שאפילו הפקיד
בבנק שלכם לא יענה לכם.
וכן כן זה אנחנו בבלינק הקמנו ומלווים את הבלוגים של בנק ירושליים
תודה תודה תודה לכל המגיבים
ואוי אוי אוי לכל המקטרגים (סתם סתם תודה גם לך גפן).
הפוסט הזה באמת אבל באמת באמת אינו עוסק בגינת טיב טעם או פרנק
ובכוחם של הבלוגים כגורם עיתונאי. הדיון האם בלוגרים הם עיתונאים והאם יש השפעה לבלוגים
הוא ישן והוא הוכרע מזמן, בלוגרים אינם עיתונאים וכן יש השפעה מסוימת לבלוגים על סדר היום.
לא יותר מזה.
אז מה כן? יש שינוי צריך להתיחס אליו והאינטרנט זז לאט לאט למרכז.
ועוד כן אחד אחרון. כן אני מדבר מהפוזיציה ואני עובד בפוזיציה די קשה לצערי.
אבל הגיע הזמן שגם פראנוית הפוזיציה תחלוף לה ואיתה צייד הפוזיציות.
אין ספינים בווב 2.0
כל אחד כותב או מגיב מאיזה שהיא פוזיציה (והיא די ברורה ומופיע בדרך כלל בפרופיל האישי).
כל אחד משתתף מתוך הרצון להיות אהוב או נאהב מהרצון למכור שרות לקדם מוצר או לקדם את השם האישי שלו. יש יותר פוזיציות וקומבינות בעיתונות ותצטרכו להאמין על זה!
אם לאנשים לא היתה פוזיציה ולא היה צורך לקדם את עצמם/עסק/שרות/ שלהם, לא היתה כאן קהילה
ולא היו בלוגים.
העמוד של בוב דילן במיי ספייס הוא לא מהפוזיציה? אז מה אי אפשר להוריד שם שירים טובים?
איפה קודם יכולתה לטעון בחינם שיר חדש של דילן ואיפה דילן בחיו המפותלים חשב לתת למישהו מטעמו אישור לשרשר שירים שלו ברשת חברתית.
יש כאן המון חומר מסתובב והמון ידע שאנשים משתפים,
כי סביבת האינטרנט הופכת להיות סביבה של שיתוף
וארגונים צריכים להבין את זה ולהשתלב בזה בדרך כזו או אחרת.
בעתיד כמו שאמר סגן נשיא של חברת טלקום ששכחתי את שמה יהיו רק שתי סוגי חברות
חברות שמשתנות מהר וחברות מתות.
אתה מערבב כאן שני דברים ואני מבינה את הראיה העסקית שלך, אבל בא נודה על האמת..
"משבר" טיב טעם-כלבוטק (והמרכאות בכוונה) היה התנהלות כושלת של מי שהוביל את המהלך. יועץ התקשורת או המנכ"ל.. מי מהם שהיה דומיננטי ודחף. לא הייתי שם, לא יודעת.
לגבי הטענה שלך כאילו מתעלמים, גם לא מדוייק. קשת, אחד הגופים החזקים והוטבים ביותר מבחינה שיווקית כוללת בארץ (לדעתי לפחות) ידע להגיב בזמן אמת לטענות שהועלו בפורומים לגבי הטיית ההצבעות בכוכב נולד. מאחר וקשת היא קשת, גם שמענו על המעורבות שלהם וחלוקת הארטיקים..
אני לא חושבת שיש מי שמתעלם מהרשת או "לא מודע לשיחה שמתנהלת בה כרגע". הרשת והתכנים בה הם אינסופיים וכל משרד וחברה בוחרים איפה להשקיע את המאמצים.
לפני 6-8 שנים כשעוד הייתי שכירה יזמתי אירוח של לקוחות שלי בפורומים שונים ולפני כמה שנים העליתי בשם בדוי דיונים בקהילות שונות עבור לקוח. אני עשיתי את זה כי הרגשתי נוח ברשת, מה שהמנכ"ל או התקציבאים האחרים לא הרגישו. אתמול, במסיבת עיתונאים הזמנתי מנהלי פורומים ובלוגרים לקחת חלק באירוע. שוב, ענין של גישה. היום אגב הייתי מעורבת בעוד חיבור, אבל לא ארחיב עליו כרגע :-)
כמוני, אני בטוחה שיש המון. אין לך דרך לבחון כמה מהתגובות הן אמיתיות וכמה מפוברקות על ידי דמויות שהומצאו לצורך המטרה וכמה באמת משקפים דעת גולש עצמאי
צריך לזכור שאף משרד לא יוכל להציע שירות 24*7 במענה כולל לכל אמירה שנכתבת ברשת או מושמעת בבלוג TV של ילדון מחוצקן. ארגונים גם לוקחים בחשבון שלא כל תגובת "אני שונא את הוט" באמת משפיעה על 100% מהקוראים.
יש תגובות עילגות שלא צריך להתייחס אליהן, גם אם הן מדברות באופן בוטה כלפי החברה.
לאט לאט, ממש כמו אורן פרנק, שמעריכה לא ממש כתב בלוגים בשנים הקודמות, נחשפים ארגונים לכוחה של הרשת. לאט לאט גם יגדל השימוש בה.
יכולה להגיד לך שלפני כמה שנים, הלכתי וחיזרתי אחרי ארגונים והצעתי להם קונספט מהפכני של כתיבת ועריכת תכנים לדבר שנקרא "אתר אינטרנט". 99% זרקו אותי מכל המדרגות. לא הבינו מה אני רוצה מהם. היום, ארגון שאין לו אתר, הוא פשוט לא קיים.
ניתוח יפה
<לאדע' למה אני מצדד במחשבותי לטובת פרנק, מול ה... >
הניתוח יפה ומעניין,
אך אני מבקש לצנן את ההתלהבות.
הבלוגים של "טיב טעם" היו של חברה מסחרית.
בלוגרים שכותבים כתחביב מגיעים ביום מצויין לכמה אלפי כניסות. לעומת זאת, ל"ידיעות אחרונות" ולערוץ 2 יש מאות אלפי קוראים / צופים. כפי שהזכרתי בראיון שלי עם זליכה, בעלי ההון שולטים כמעט באופן מוחלט בדגמים בשני כלי התקשורת המרכזיים האלה.
בקיצור, יש לנו חופש ביטוי - אבל בתנאי שמעט מאוד אנשים יקראו אותנו. כל תכנית ריאליטי מפגרת בערוץ 2 זוכה לרייטינג גבוה פי עשרות מונים מכל הבלוגרים שקוטלים את התכנית הזו ומצביעים על קשרי ההון-שלטון-עיתון של ערוץ 2 (גם אורן פרנק "זכה" גם הוא לרייטינג גבוה "בזכות" "ידיעות", ורפי גינת עצמו, שתבע אותו. אחרת הפוסט החשוב והיפה שלו היה נשכח גם הוא).
תודה , פוסט מעשיר ומעניין
עולם הצרכנים עובר מפסיביות לאקטביות.
שיח שהיה מונולג הופך לדיאלוג
אלעזר
שגיא, כתבה מעולה ומעשירה. קבל כוכב
אין עוררין על המקום ההולך ותופח של ה-web 2.
אבל את ה"בuסט " - קיבלה הפרשה רק לאחר הפירסום בעמוד האחורי של "ידיעות"...
(הדיאלוג הפורה תפח למימדיו רק לאחר הפרסום שם)
תקן אותי אם אני טועה.
כך, שבנתיים אפשר לסכם, שאנחנו בנתיים, רק בתחילת עונת הסיכומים..
ובמילים אחרות:
הבלוגספירה שולטתתת!!!1
הפעם התקשורת המסורתית היתה רוח גבית לפוסט של אורן פרנק. כל המהומה סביב טיב טעם היתה מינורית יחסית למהומה שעורר הפוסט.
לפני מספר ימים, התקיימה פעילות ירוקה בינלאומית למען איכות הסביבה. הפעילות כולה התקיימה ברשת. עשרות אלפי פוסטים נרתמו למען המטרה. גם הפעם התקשורת סייעה אבל כל הכוח והעוצמה היו ברשת.
וזה המקום גם לציין את קמפיין הבחירות שמתקיים בארה"ב ושוב כוחו ברשת הוא רב ואני חסרת סבלנות לראות מה איך יראו הבחירות הקרובות במדינתו. אין לי צל של ספק שהאקשן האמיתי שוב, כאמור יהיה ברשת.
המסר. כבר לא בידיים שלך. כן באחריותך.
בהמשך ל"מעקב" שלי על תופעת הבלוגים.
מחזקת את דבריך. בלוגון קטן הביא ל"כדור שלג",
שהמשיך היום למוסף הכלכלה בידיעות אחרונות.
כך שזה בהחלט מראה "שבלוג יכול להוליד הר ולא רק עכבר".
אהבתי את שכתבת.
חיימץ,
כרגיל תענוג, מילים כדורבן
האינטרנט הזה הולך לתפוס אני אומר לך
יופי של פוסט מסכים עם כל מילה!
אבל מאחר וגם אני כמוך מדבר מהפוזיציה אני תמיד מנסה לחשוב על הצד השני.
ורואי לציין בהקשר זה:
1. כל עוד היו דבריו של פרנק בבלוג דהמרקר נוחי לא ידע מי הוא, רק הכתבה על שער כלכלה ידיעות אחרונות (אותה מדיה ישנה, ריכוזית, חסרת שיחה) הדליקה את הפרשה והובילה לפיטורין!
2. הבלוג שפתחתם לטיב טעם על 400 תגובותיו לא יכל להתמודד עם רייטינג של 30% שקיבלה כולבוטק, שוב במדיום ההמוני והישן וגם הוא היה רק תגובה לעוצמה של הטלוויזיה.
3. עוד לא נמצא הכלי לטעמי (גם לא פעילותכם) שיכול להשפיע מהותית על שיחה כזו שתמנהלת כמו שאתה מתאר באלפי נקודות מגע. גם שיחת טיב טעם הנתנהלה אולי ב 400 תגובות בבית שהקמתם לזה, אבל באלפי ועשרות אלפי טוקבקים פתוחים ברשת. לנסות להשפיע על זה משול להדבקת פתק פוסט איט צהוב על עמוד רחוב בברזיל.
גדולללללללללל
שמתי *
: )
עכשיו כבר כל הסיפור הזה על קשריו וקישוריו מריח כמו שוק הדגים...
מי חבר של מי?
מי בנה בלוג למי?
מי הקים איזה אתר?
ולבוא ולספר להמונים, שלא ישבו חברה בחדרים ממוזגים וקיבלו החלטות....
באמת מהלך מדהים, כל הכבוד...
המדיום והמסר
אין ספק שככל שהמסר יותר מורכב ככה הצורך הוא במדיום יותר מורכב, העברת מסרים מורכבים, לרוב אינה אפשרית במדיום הפרסום הקלאסי, האם באמת הבלוג היה יעיל או לא בהשפעה על הקהל שנכנס לבלוג, צפוי שמי שיגיב בבלוג מסוג זה היה יחסית רגוע, הרי הוא נכנס לא לבלוג החברה אלא לבלוג התגובה.
הפוך לבלוג מה שמפתיע אותי תמיד שמשרדי פרסום מצליחים למכור חסויות לתוכניות תחקיר כגון עובדה ורפי גינת. מעניין מאוד להבין מה חשב הפרסומאי והמפרסם, על לתת חסות לתוכנית שקשה מאוד לחבר אותה לערכי מותג כלשהוא, האם המפרסם התחבר לחתולים או לאמת של רפי גינת
http://cafe.themarker.com/view.php?t=183115
ברוך הבא לעידן השיח. דבר איתי.
חד כתער
המזגזג:
אני לא מאמין למילה אחת שיוצאת לפרנק מהפה בהקשר הנ"ל.
אני חושב שהפיטורין שלו הם רק "על הנייר" והוא בעצם מועבר לתפקיד אחר בקבוצת מקאן.
חובת ההוכחה, עליו.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=182795