ביקורת: גנב עירוני

0 תגובות   יום חמישי, 14/10/10, 18:01

בוסטון מפורסמת בזכות הרבה דברים. היא ידועה בזכות מאורעות היסטוריים מימי טרום המהפכה האמריקאית. היא ידועה בזכות האוניברסיטאות המשובחות שבקרבתה. היא ידועה גם בקבוצת הכדורסל המעוטרת ביותר בתולדות ה-NBA. בשנים האחרונות, בעזרתה האדיבה של הוליווד, בוסטון נעשית ידועה גם בזכות כנופיות הפשע שלה. כיאה לעיר הקלטים של העולם החדש, הכנופיות האלו מורכבות בעיקר מצאצאי מהגרים אירים.

רובע צ'רלסטאון הוא הידוע ביותר לשמצה לפי "גנב עירוני", סרטו החדש של בן אפלק, שביים וגם מככב בתפקיד הראשי. הוא מגלם את דאג מקריי, עובד מחצבה שמשלים הכנסה במעשי שוד רווחיים במיוחד. הוא וחבריו מתכננים בקפידה כל מכה ויוצאים עם השלל ומבלי להותיר ראיות מפלילות. שותפו הקרוב ביותר הוא ג'ם (ג'רמי רנר), חבר ילדות שישב בכלא על הריגה ונמצא תמיד במרחק פסע ממאסר נוסף. לג'ם יש אצבע קלה על ההדק וחיבה לא בריאה להעביר רובים לאוטומט. השילוב הזה הוא הסכנה הגדולה ביותר כשיוצאים למבצע, אבל דאג וג'ם חברים טובים מכדי שיתנו לזה להפריד ביניהם.

הסרט מתחיל בשוד בנק. ארבעה שודדים מחופשים פורצים עם נשק ומאיימים על כל הנוכחים שירו בהם אם לא יעשו בדיוק מה שיצוו. קלייר קיזי (רבקה הול), מנהלת הבנק, נלקחת על ידיהם כערובה מפני קרב יריות מול המשטרה ומשוחררת במרחק בטוח, כאשר דאג ושות' אוחזים בידיהם את השלל. בחינת רשיון הנהיגה של קלייר מגלה שגם היא גרה בצ'רלסטאון, מה שמביא את דאג לעקוב אחריה בכדי לוודא שאינה מסכנת אותם ואינה מסוגלת לזהות את קולו ואת פניו. בצעד המנוגד לכל חוקי פורעי החוק, דאג מתחיל לצאת עם קלייר ומפתח איתה מערכת יחסים, מבלי לגלות לחבריו. זאת בזמן שסוכן FBI (ג'ון האם) הנחוש להפסיק את מעשי השוד של החבורה, גובה ממנה עדויות ומנסה לברר האם היא מסתירה מידע חשוב.

יש בדיחה לפיה שמו של בן אפלק בקרדיטים של סרט הוא סימן מבשר טובות אם הוא משתתף מאחורי הקלעים ורעות אם הוא מופיע על המסך. בעוד זכה בשבחים על התסריט ל"סיפורו של וויל האנטינג" ועל בימוי "נראתה לאחרונה", נדיר שתצוגת משחק שלו מביאה לתגובות חיוביות. גנב עירוני ממחיש את הניגוד הזה בצורה כואבת. הקטעים בהם בן אפלק מופיע הם חסרי קצב, משוחקים רע, עמוסי קלישאות וכל טיפת רגש מסוננת מהם עד שנשארת רק אמירה שטחית של תסריט גולמי ושינויי מצב רוח לא אמינים. לעומת זאת, כשהוא לא מופיע בסצנה, או שהסצנה מתרכזת בדמויות אחרות ודאג רק משקיף מהצד, הסרט זורם, מרתק, משוחק היטב וממש אכפת מהדמויות משני צדי החוק. בן אפלק משחק כל כך רע, שנדמה כאילו צולם בנפרד והודבק בסצנות לאחר שהשחקנים האחרים כבר חזרו למלון. יש כאן מספיק שחקנים איכותיים, כולל כריס קופר ופיט פוסטלתווייט שמופיעים בתפקידים קטנים. אי-כשרון המשחק של אפלק פשוט מבטל את כולם ברגע שהוא פותח את הפה. היחידה שמשתווה לרמתו היא בלייק לייבלי, המגלת את חברתו לשעבר המגדלת בעצמה ילדה ומוסיפה לחיות בשפל המדרגה. בסצנה דרמתית במיוחד בין אפלק ולייבלי, השחקנית האמינה ביותר היא הילדה שבוכה ברקע.

בענייני כתיבה ובימוי, הסרט נחלק לשניים. הסצנות הדרמתיות עשויות טוב ולמרות הקלישאות הרבות, כתובות בצורה שלא מכבידה על חוויית הצפיה עם תחושת אילוץ ומוכרות מעצבנת. אמנם המצלמה נעה לפעמים לזוויות לא מוצלחות ובן אפלק, כאמור, מצליח להרוס את האמינות בלי להתאמץ (או בעצם, מכיוון שהוא כל כך מאומץ), אבל היה אפשר להרכיב רק מהסצנות האלה דרמה מוצלחת על חייהם הקשים של תושבי צ'רלסטאון וסוכני הבולשת המנסים לתפסם. מנגד, יש בסרט קטעי אקשן המציגים את מעשי השוד כרוויי אדרנלין. שוד אחד הופך למרדף מכוניות, אחר לקרב יריות שנפלטת בו כמות קליעים שהגיונית רק ביקום של רמבו (ברצינות, אין סיכוי שיש להם כל כך הרבה תחמושת). הקטעים האלה אמנם מותחים, אולם חלק מהזמן המצלמה רועדת ומשוטטת במקומות לא לה, כך שאי אפשר להבין מה קורה בכלל. אם יש דבר אחד שאני לא אוהב בקטע אקשן, זה כשלא ברור מה קורה על המסך. אני מוסיף את זה לכתב האישום נגד אפלק. אם אתה לא יודע לביים סצנות אקשן, אל תטרח לנסות. את זה תשאיר כבר למביני עניין.

גנב עירוני הוא סרט עם הרבה פוטנציאל שרק חלק ממנו ממומש. כל אחד ירגיש שגודלו של החלק הזה שונה, בהתאם למה שהוא מחפש. מבחינתי, הקטעים הדרמתיים, במיוחד אלה שנוגעים לעבר של דאג וליחסים המתוחים בינו לבין ג'ם, מפוספסים ולא רק בגלל המשחק. בזמן כתיבת התסריט, הושמטו חלקים גדולים מדי ממה שהיה אמור להיות תוספת עומק לדמויות והוכנסו במקומם סצנות שוד לא מציאותיות וסיפור אהבה שמחסל כל סיכוי להזדהות עם דאג ולא לרצות שיקרה לו משהו רע. לרוע המזל, נראה שאפלק התכוון שהצופים יהיו בעד דאג, מה שהיה דורש כתיבה של הדמות כפחות בכיינית ומעצבנת. כשזה מגיע למתח, הסרט דווקא עובד. במיוחד מוצלחות הסצנות שבמרכזן סוכני ה-FBI. הם כתובים בצורה אמינה יחסית וגם אם החוקרים אינם טלית שכולה תכלת, מתעורר רצון לראות אותם מסיימים את המרדף המתיש ומזכירים שלמען שמירה על שלום הציבור, רוב האמצעים כשרים.

המוצר הסופי הוא עשוי חלקית, לא לגמרי בטוח מה הוא רוצה להיות. בן אפלק מאוד נלהב מקטעי האקשן, אבל לא ממש יודע לביים אותם. הוא מחריב סצנות דרמתיות במחי מילה אחת ומפריע לשחקנים טובים יותר לעשות את עבודתם. זה היה יכול להיות סרט ממש טוב בידיים אחרות, או לפחות עם ליהוק אחר לתפקיד הראשי. במצב הנוכחי, הוא בעיקר פספוס המורכב מתערובת של מתח טוב ודרמה איומה.

דרג את התוכן: