אחד האלמנטים היותר חשובים בתחום ההתפתחות האישית, נקרא התמדה.
בעת ביצוע שינוי, קטן או גדול, לא תמיד הכל הולך 'חלק', ולעתים נדרש לא מעט זמן עד שהפירות יבשילו על מנת שנוכל לקטוף אותם. התקופה הזו היא הכי רגישה משום שהפחדים עולים וצצים ומשקפים לנו 'היי, את/ה רואה שלא קורה כלום, אולי כדאי לסגת?' כאן עלינו לקבל מנהיגות ולהבין שאם נניח לפחדים לנהל אותנו, הדבר לא יהיה רחוק מאותה מטאפורה המציגה את מפעיל הבובות בתיאטרון, אלא שהפעם, אתם הם אלה ה'בובות' שמניחים לפחד להתל בכם.
אמחיש את כוונתי בעזרת סיפור ששלחה לי קולגה לעבודה:
היה היה אדם שהתחיל לאבד תקווה. ראש השנה כבר כמעט והגיע והוא חשב על כל ההחלטות שקיבל על עצמו בשנה שעברה. לצערו, שום דבר בחייו לא השתנה, הוא נשאר אותו אדם, עם אותן הבעיות ואותם החסרונות, הייאוש כרסם בלבו עד שפנה להתייעץ עם נזירו.
הנזיר הקשיב לרחשי לבו ושאל: "האם ידוע לך כמה זמן לוקח לבמבוק הסיני הענק לצמוח עד לגובה של בניין?"
בשנה הראשונה, משקים ומדשנים את השתיל הזעיר...וכלום לא קורה, ממשיכים להשקות ולדשן אותו במשך שנה נוספת, ואחריה עוד אחת...ועוד אחת...ועדיין שום דבר לא קורה...ואז בשנה החמישית...הבמבוק מזנק לשמיים...ובתוך ששה שבועות צומח עד גובה של 30 מטרים.
"אם כן, כמה זמן לוקח לבמבוק לצמוח לגובה מדהים שכזה?" "ששה שבועות", ענה האיש "זאת הטעות שלך – זה לוקח לו חמש שנים, ואם בשלב כלשהו במשך אותן שנים, האיכר היה מפסיק להשקות את השתיל הרך, הוא היה נובל ומת."
"ומה באמת קרה במשך השנים האלה?" שאל האיש את נזירו
"מתחת לפני האדמה מתפתחת רשת מסועפת של שורשים שתוכל לתמוך בצמיחתו המתפרצת של הבמבוק. צמיחה מצריכה סבלנות והתמדה, כל טיפת מים חשובה, כל צעד קטן משפיע לטובה, יתכן ולא תבחין מיד בהבדל, אבל הצמיחה מתרחשת. אל תתייאש. בנחישות עיקשת המשך לטפח את שורשי השינוי ובסופו של דבר תפרוץ גם אתה ותגיע לגבהים עצומים..."
שלכם באהבה, אייל.
|