בזמן שקיעה המבט מתמגנט לאי שמה למפגש בין שמיים וימה בין חשוך ובין מואר בין נינוח ונסער.. גם הלב , לעת ערב שוקע מתנתק לו ממה שיודע ונשאב למצולות אט אט בלי לחוש ולדעת כמעט.. בזמן שקיעה המבט מתמגנט לאי שמה למפגש בין שמיים וימה ולרגע עוטה שיכחה עד תבוא מעליו הזריחה.. |