כותרות TheMarker >
    ';

    אכפת לי

    נושאים ציבוריים מרגיזים הניתנים לשינוי.
    נושאים שאם נפעל יחד לשנותם - נוכל להצליח.
    התשובה: ככה זה, אינה מתקבלת.
    נשתדל להעלות נושאים אלו לאור ואולי נשפר במעט את הסביבה שאנו חיים בה.

    ארכיון

    דרושים מעשים ולא עוד ועדות

    3 תגובות   יום שישי , 15/10/10, 16:22

    פסטיבל הועדה לבחינת הריכוזיות במשק

    הנושא כבד אומנם, אך נוגע לכל אזרח או אזרחית, החרדים לגורל חסכונותיהם.

    ראשית נפתח בחידה: מהו גמל?

    תשובה: סוס שתוכנן ע"י ועדה (גמל עם שתי דבשות? סוס שתוכנן ע"י ועדה מקצועית בכירה).

                   ''

     

    לקול תרועות פסטיבל הקמתה המתוקשרת של הועדה "החדשה" לבחינת הריכוזיות, כדאי לרענן קצת את זכרוננו בפרקים הקודמים של השתלשלות האירועים:
    בלחץ דעת הקהל וחוסר נכונותה לגווע, של הצעת החוק שהעלו שלי יחימוביץ וחיים כץ, להגבלת שכר המנהלים, כפי שדעכה הועדה הממשלתית, בראשות השר נאמן, שהוקמה לבחון ולטפל בנושא,
    הזדרז ראש ממשלתנו להודיע, על הקמת ועדה מקצועית בכירה לבחינת נושא הריכוזיות.
    כהרגלי, אשתדל לקלקל מעט את החגיגה התקשורתית, שלוותה את ההודעה על הקמת הועדה,כדי למהר ולחזור לקרקע המציאות העגומה, שבה מתנהלים העניינים.
    הועדה נועדה לתת מענה ללחץ דעת הקהל, בנושאי שוד החסכונות הגדול ושאר העיוותים הקיימים בשוק ההון ובמערכת החברתית-כלכלית בארץ.
    השיקולים של נתניהו ושטייניץ ברורים: ראשית, נרגיע את הלחץ הציבורי, בכך שאנו פועלים ועושים משהו בבעיה הבוערת. תמיד נוכל להצביע על כך שאנו הקמנו ועדה לטיפול בנושא.
    שנית, נרכיב ועדה מגוונת, שתרגיע גם את הטייקונים. ישנם אומנם בועדה נציגים, המנסים באמת ובתמימות לנסות ולהתמודד עם הבעיות, אך לא אלמן ישראל, ישנם בועדה גם כאלו שינטרלו אותם,
    למשל:  "אם גושן בפנים, הטיקונים רגועים".
    שלישית, קוי היסוד של הועדה יהיו כל כך כלליים ומקיפים, שעד שיחליטו להמליץ על משהו, אם בכלל, זה יקרה בעוד כמה שנים, אז את מי הדבר יכול להדאיג.
    שנה ראשונה: קודם כל, יש לבדוק, אם בכלל קיימת ריכוזיות?
    הנה למשל, בראיונות חגיגיים מיוחצנים מודיע דנקנר, בגיבוי יועצים שכירי חרב, שאין בארץ ריכוזיות יוצאת דופן. אם אינכם מאמינים, תשאלו גם את עופר ותשובה ומי אנו שנחלוק על קביעות
    אלו.
    בשלב הבא, תערך בדיקה מעמיקה: האם ריכוזיות במשק קטן כשלנו, היא תופעה מזיקה או אולי הכרח לא יגונה, בעולם של ענקים?
    שנה שניה: אם אכן קיימת ריכוזיות יוצאת דופן, במי היא פוגעת?, האם בכלל יש לעשות משהו בנידון.
    שנה שלישית: הקדנציה שלנו נגמרה מזמן, שידאגו אחרים.
    לא לפתרונות כוללניים:
    חברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, עינת וילף ואחרים, אותם חברי כנסת בודדים, שהבעיה הכלכלית חברתית ניצבת לנגד עיניהם, חייבים להזהר שלא ליפול למלכודת ולא לשתף פעולה במשחק
    הועדות.
    יש לפרק הבעיה לגורמיה ולהוציא לדרך תיקונים קטנים ומידיים, שיש סיכוי לממשם.
    נסיון להגיע לפתרון כללי ומקיף, משחק לידי הטיקונים. הזמן שחולף, מהדק את אחיזת המשפחות השולטות במשק ובמערכת הפוליטית והביצועית ומקטין את הסיכויים לעצירת הסחף.
    הזמן שחולף, גם מעצים את הבעיות החברתיות הקשות שאת תוצאותיהן רואים בנתונים התפרסמים בכל שנה.

    לכבוש את המלכה בבית
    יש לבחור כמה נושאים קטנים לכאורה, שהעוות בהם זועק לשמים ולטפל בהם בדחיפות, עקביות והתמדה.
    דוגמאות לנושאים כאלו:
    א. מינוי דירקטורים מטעם הציבור.
    נציגי הציבור בדירקטוריונים מתמנים כיום ע"י הטיקונים. אבסורד הזועק לשמים.
    זו אגב, דוגמא טובה לתוצאות של תיקונים כלליים. במסגרת חוק החברות, ניתנה לנציגי הציבור סמכויות של ממש להשפיע בכמה נושאים מהותיים, כגון שכר מנהלים, עסקות בעלי ענין ועוד, אך
    במסגרת גלגולי החקיקה של חוק זה, שזוהר גושן כה מתהדר בו, הושחלו לו תיקונים "קטנים" בלחץ השתדלנים, שלפיהם מי שממנה בפועל את נציגי הציבור הם בעלי השליטה בחברה!
    בכך עיקרו בפועל את כוונת המחוקק, להגן על בעלי המניות הקטנים, הציבור הרחב.
    כדי שהדבר לא יבלוט יתר על המידה, תוקן גם שמם של דירקטורים אלו, במקום דירקטורים מטעם הציבור, לדירקטורים חיצוניים...
    ב. הצבעות בשם הציבור באסיפות הכלליות.
    להוציא את כח ההצבעה מן הגופים המוסדיים שרובם בשליטת הטייקונים, או תחת חסותם, ולהעבירה לנציגים אמיתיים של בעלי המניות.
    בהצעה המקורית של פרופ' אהרן ברק, יוזם חוק החברות החדש, היה צורך בהסכמה של רוב מוחלט של נציגי המיעוט, לעסקאות בעלי עניין. במסגרת גלגולי החקיקה, בניצוחו של גושן, הסתפקו
    ברוב מתוך 30% שהשתתפו בהצבעה.
    יש לכן לשוב ולדרוש, רוב מוחלט של נציגי המיעוט בהחלטות שיש לקבל באסיפות הכלליות (שכר מנהלים, עסקאות בעלי עניין), ללא הצבעת מוסדיים, בשם החוסכים הקטנים.

    נושאים כלליים שיש לנסות ולגבש בועדה, בפרק זמן קצוב:
    היות והועדה כבר הוקמה ע"י ראש הממשלה, יש להשאיר לה, מטעמי נימוס, כמה נושאים לקבלת החלטות בפרק זמן מוגבל.
    א. הפרדה המוחלטת בין בעלות של חברות ריאליות לבעלות על חברות פיננסיות, המנהלות כספי ציבור. את הסעיף הזה נשאיר לועדה, כי לגביו, כבר קיים מעין קונצנסוס, נבחן להיכן הם יצליחו

    להובילו.

    ב. מסוי העברות כספים בין חברות בקבוצה. הפטור הגורף הקיים בנושא זה, משמש צינור לחליבת כספי החוסכים הקטנים ומסייע בהתחמקות מתשלומי מס.

    ג. מדרגות מס פרוגרסיביות על שכר ישיר ועקיף, העולה למשל, על פי עשרים מן השכר הממוצע במשק.

    אלו הן כאמור, כמה דוגמאות של נושאים שטיפול דחוף ויסודי בהם, בכנסת או בועדות, כל אחד בנפרד, יכול לשנות את התהליך המואץ של השתלטות 10 משפחות על המשק והמדינה.
    הצעות חוק מקיפות, שמנסות לפתור באחת את כל הבעיות של המשק, הן מעין כתיבת "טקסט בוק" לא מעשי. הן טובות אולי לפרסום כותרות ליום אחד, אך סיכויין להתממש במערכות הפוליטיות
    שלנו שואפות לאפס.
    איני טוען שקל יהיה להעביר את רשימת הנושאים הבודדים, אך בחירת סדרי עדיפויות והתמקדות, תשפר הסיכוי שחלקם לפחות יעבור.
    העיקר, לא להתפתות ולהאמין בפתרונות קסם שיופיעו בועדות, מהן לא תבוא הישועה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/10/10 17:19:
      כל מילה זהב...

      רוב תודות

      פיני
        16/10/10 23:58:

      צטט: האזרח דרור 2010-10-16 22:46:00

      הצרה שהדברים האלה מורכבים מידי, ושהציבור לא רואה את הפגיעה המיידית שלו בכיס. לדעתי כל הנושא עלה מדרגה בשנה האחרונה מאז העיסוק של דה מארקר והמאמץ של יחימוביץ' בנושא - יותר מדברים על זה , ככה שיש יותר סיכוי לשינוי מהותי....

      אכן אתה צודק, הנושאים מורכבים מדי לציבור הרחב.

      אלו שהבחינו בפירצה הגדולה, שיצרה הפרטת החסכונות של הציבור וגם הבינו היטב, כיצד לנצלה למטרותיהם היו הטיקונים ובעלי השליטה בחברות הציבוריות. קשה לבוא אליהם בטענות, נתנו להם והם לקחו.

      אלו שמעלו בתפקידם ולא הגנו על הציבור הרחב, היו הרגולטורים, במיוחד לאחר הפרטת שוק ההון של ועדת בכר.

      אליהם מופנות עיקר טענותי, הם אלו שאיפשרו במחדליהם, את שוד החסכונות הגדול. חלקם, עדיין ממשיכים בתפקידם.

        16/10/10 22:46:
      הצרה שהדברים האלה מורכבים מידי, ושהציבור לא רואה את הפגיעה המיידית שלו בכיס. לדעתי כל הנושא עלה מדרגה בשנה האחרונה מאז העיסוק של דה מארקר והמאמץ של יחימוביץ' בנושא - יותר מדברים על זה , ככה שיש יותר סיכוי לשינוי מהותי.

      אף אחד מהדברים שאתה מציע , וגם לא הוועדות לא היה יכול להעשות לפני שנה נגיד - כי רוב האנשים בכלל לא שמעו על הנושא. כל זה חצי הכוס המלאה.

      חצי הכוס הריקה היא שהמפלגות הגדולות עדיין קשורות באלפי חוטים לאינטרסים של המשפחות ככה שיהיה קשה לשנות דברים גם אם כל הנתונים יהיו שקופים ובהירים כבדולח.

      פרופיל

      הרשימות שלי