לבנון כל ילד יודע היא חברה הטרוגנית. בגדול האוכלוסייה מתחלקת לשיעים 40% סונים 25% נוצרים 30% ודרוזים 5%. לא מזמן רוב האוכלוסייה (כל מי שאינו שיעים - וגם חלק מהשיעים עצמם) התנגדה לחיבוק הדב של סוריה, ומכאן גם לשליטה מרחוק של איראן ולמיליציה הפרטית של החיזבאללה. יתר על כן לשכבה השלטת - הנוצרים (להם שמור תפקידי הנשיא וראש הצבא) יש אוריינטציה פרו מערבית. כיצד קרה הדבר, שהבוחש בקדרה, מי שהקים בלבנון מליציה פרטית, מי שסיבך את לבנון במלחמה מיותרת עם ישראל אחמדיניג'ד התקבל בכבוד מלכים, כיצד קרה הדבר שלבנון נמצאת בדרכה להיות מדינת חסות איראנית. במקרה הזה בהחלט מגיע לנו טפיחה עצמית על השכם. כמעט בטוח שהשבירה מזרחה לזרועות איראן היא תוצר של מלחמת לבנון השנייה. אחת ממטרות המלחמה המוצהרות הייתה להחזיר את כוח ההרתעה של צה"ל, מטרה שהושגה על ידי פעולות זריעת אימה. לכן המלחמה לא התמקדה רק בארגון החיזבאללה עצמו. כדי לחנך את הלבנונים (וגם כפעולת נגד להפצצות החיזבאללה) הלחימה כללה גם "הרס רב לערי לבנון ולתשתיותיה. רובעים שלמים נפגעו וכבישים וגשרים רבים ניזוקו. מתקני תשתית חשובים כגון בתי הזיקוק, שדה התעופה ואחרים נפגעו אף הם" (ויקיפדיה).
הנחת המוצא שלנו הייתה שפעולות זריעת אימה ירתיעו את הלבנונים מלהסתבך איתנו בעתיד, ולא פחות חשוב - הם יזהו בחיזבאללה את מקור הרע שהביע לאסונם. אלא שמרבית הלבנונים (מלבד אלו ששנאו את החיזבאללה מלכתחילה) זיהו את מקור הרוע במי שהפציץ אותם (כלומר בנו). לכן מלחמת לבנון השנייה העניקה לחיזבאללה לגיטימציה בלבנון. (כל זאת עוד לפני מופעי הרברבנות המטופשים של בכירי הארגון).
מבלי להפחית במעמד החיזבאללה, הנזק המשמעותי ביותר של המלחמה הוא דווקא בערוץ האיראני. האיראנים הם לא רק הספונסרים של ארגון החיזבאללה, הם גם המשקמים הגדולים של טילי החורבות שאנו יצרנו בלבנון. מול הלבנוני הממוצע עומדות שתי מדינות, האחת יצרה הרס רב בלבנון (ישראל) והשנייה שיקמה את ההרס (איראן). במי מהשתיים הייתם תומכים לו אתם הייתם לבנונים? העניין העצוב בכל הסיפור הזה, שאת המלחמה הארורה (בטח מהצד הלבנוני) הציתו האיראנים. בדיעבד הם שיחקו איתנו שח, ואנחנו נכנסנו בצהלה ובפזיזות אל המלכודת שלהם. כך הגשנו לאיראנים את לבנון על מגש של כסף. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
או קי.
1. כאשר שמים מרכאות סביב מילה כמו"לראות דרך העיניים" - הכוונה היא שהמונח מתכוון למשהו יותר מורכב. "לראות דרך העייניים שלך" משמעו לראות דרך תפיסת העולם שלך, על פי הנחות המוצא שלך, הידע המוקדם שלך וכו'.
2. דוגמאת הכדור שנופל על הראש מצויינת לעניינו. אם ראש את הכדור מגיע לראשו, משמע הכדור נפל מאיפה שהוא (לרמות שהאדם לא ראה זאת). נניח שהאדם רואה שני ילדים מחפשים כדור - הוא כבר יחול להסיק שהכדור שפגע בו שייך לשני הילדים, שהם העיפו אותו לגובה וכו'. קרא לזה פרשנות, ניתוח אבל למעשה זה חלק בסיסי מאיך שאנו תופסים את המציאות. יום יום אנו נאלצים להסיק תובנות לגבי דברים שלא ראינו במו עינננו. דוגמאת הכדור דומה מאוד לפוסט זה שעוסק במלחמת לבנון השנייה.
3. הרעיון שיש לנו נגישות למציאות (אם רק נפרד מהאינטרסים, הרצונות, הדעות הקדומות...), מאוגן בתפיסה פילוסופית שנקראת אוביקטיבזם. מדובר באחת התפיסות הנאביות ביותר לגבי הבנתו של האדם את המציאות. ראה לדוגמא את הספר "הזמנה לפילוסופיה" של הד"ר שטייניץ (שר האוצר דה היום).
4. לדעתי רעיון האוביקטיבזם לא רק מיושן אלא מסוכן, מפני שבני אדם מסויימים מייחסים לעצמם את התכונות האלה, ומצפים שאנו נקבל את המציאות על פי ראייתם. לכן ההנחה שאני מסוגל לראות מציאות רק על ידי "העייניים שלי" טובה לא רק בשביל להיות סובלן ובשביל היכולת יכולת להכיל דעות שונות, היא טובה גם בכדי שבני אדם לא יכפו את דעתם על אחרים.
הקשר האירני דרך חיזבאללה שהחל במלחמת לבנון השנייה מוכר וידוע. אך בעוד שהחיזבאללה העלה את הפופלאריות של אירן בקרב השיעים (גם לא כולם), הוא נחשב מוצקה בשאר חלקי החברה (סונים, נוצרים, דרוזים), בטח שבקרב מקבלי ההחלטות הלבנונים. היום אנו עדים לתופעה מדאיגה שהפופלאריות האירנית חוצה את המחנה השיעי, מחלחלת לשאר חלקי האוכלוסיה ומגיעה עד למקבלי ההחלטות. השינוי הזה (שעליו נכתב בפוסט) כנראה הושג גם בזכות מלחמת לבנון השנייה.
לגבי קביעתך כי עליית הפופלאריות של חיזבאללה (ומכאן אירן) בקרב השיעים בעקבות נסיגת צהל - נראה לי הגיוני. מצד שני אם כבר עוסקים בחיזבאללה (ובתרומה שלה לכניסת אירן ללבנון) צריך לזכור את התנאים שהולידו את האירגון - כלומר השהיה הארוכה של צה"ל בלבנון במלחמת לבנון הראשונה. בהחלט הגיוני שאם מבצע שלום הגליל, לא היה הופך למלחמת לבנון הראשונה הארגון הזה לא היה נולד מלכתחילה.
1. הנחת מוצא שלי שרב הישראלים יודעים שסוריה השתלטה על לבנון מאז מלחמת האחים (שנות השבעים), ואירן בוחשת בקדרה מאז הקמת חיזבאללה אי שם במלחמת לבנון הראשונה (שנות השמונים). ובכל זאת לפחות במה שמדובר בדעת קהל, עד היום היה רוב של סונים נוצרים ודרוזים (כמו גם חלק מהשיעים) נגד מעורבות סורית בלבנון. שליטי לבנון ניסו לצאת נגד התופעה - ואחד מהם אף נרצח (אביו של ראש הממשלה המכהן). המאבק נחל אף הצלחה מסויגת כשסוריה הסיגה חלק מכוחותיה מלבנון לפני מספר שנים. גם לגבי המעורבות האירנית דעת הקהל הלבנונית לא בדיוק היתה נוחה. אחת האשמות הלבנוניות נגד אירגון חיזבאללה היתה שהם מקדמים אינטרסים אירנים ולא אינטרסים לבנונים. גם תוצאות הבחירות האחרונות משקפות דעת קהל אנטי אירנית (ובמילים אחרות רצון של רוב הלבנונים לחבור לעולם המערבי). לכן בהחלט ניתן לראות שינוי מגמה בדעת הקהל, ודעת מקבלי ההחלטות בלבנון.
2. למרות (שכפי שציינת) תהליך הבחישה של אירן בלבנון החל לפני מלחמת לבנון השנייה (אחרת איך הם היו יכולים להציט אותה?), יש ארועים שיכולים להשפיע על תהליכים, קל וחומר כשמדובר בדעת קהל. לדוגמא הסכסוך הישראלי פלסטיני קיים כבר מעל 100 שנה ובכל זאת יש ארועים ששינו את דעת הקהל הישראלית. בהקשר זה ממליץ לך לקרוא פוסט שכתב אדם חכם שנקרא "הקרנף האופטימי" http://cafe.themarker.com/post/1464614/
"עוד דיון פילוסופי - האם אדם יכול לראות את המציאות "שלא דרך העייניים שלו". כאן איני מסכים איתך, לדעתי אדם מסוגל לראות את המציאות "רק דרך עיניו". לדעתי ההכרה במוגבלות הזו היא ערך - ממש כמו המשפט של סוקרטס שהידיעה האמיתית היא זו שאינך יודע כמעט דבר. ברגע שאתה מודע ש"האמת שאתה מאמין בה" אינה אמת אבסולוטית, אלא אמת המוגבלת בתפיסת עולמך,"
1.אם אדם יכול לראות רק דרך העיניים שלא, אז איך שופט, שופט?
2.אדם מסוגל לראות מציאות רק דרך עיניו? בעזרת עיניו הוא אכן רואה מציאות מסויימת [ייתכן גם שמאחזים את עיניו,
משכרים או מסממים אותו] אז מה שהוא רואה זו המציאות/האמת, אם הוא רואה אבן נופלת מגג, הוא אינו יכול לדעת למה?
או מי הפילה, תאר לך שבמשפט, העד הזה יתאר את נפילת האבן ויוסיף : אני חושב שמשה השליכה, כי הוא כועס עלי,,,
השופט יגיד לו, דעתך אינה חשובה-תצמד למה שקרה, לעובדות- לאמת
3. ובהשך לסעיף 2 , אין דבר כזה אמת שאני מאמין בה - האמת היא עובדה שקרתה, אין בלתה, היא לא שייכת לאף אחד
אם כי האדם מעוותה לשימושו, אם אני כותב לך כרגע, זו האמת, אם אתה מאמין לי או לא, אין זה יכול להשפיע על האמת
העובדה, שאכן כתבתי
4.ואם אחזור למלחמה, אם תשאל את אולמרט, והוא ישיב בכנות, תדע את מטרות המלחמה, וגם אם תשאל ישירות את
האיראני
5.העיסוק בניתוחים, פירושים ותחזיות, אינו בהכרח אמת,,,
זה לא פילוסופיה, זו מציאות פשוטה, מציאות של יום יום
לא המלחמה הארורה והצודקת ב-2006 גרמה לכך או האיצה משמעותית אלא הבריחה הפתאומית של ברק מלבנון ב-2000 בכל אופן לדעתי, היוו נקודת מפנה בפניה של לבנון. כל עוד צה"ל היה בלבנון האירנים ניסו להיכנס וגיששו אך לא העזו כפי שעשו מאז הנסיגה. האירנים היו עסוקים בלחמש את חיזבאללה שהיה עסוק בלהציק לצה"ל. משפינינו את לבנון חיזבאללה התפנה לכבוש את הדרום והאירנים איתם.
הלחימה ב-2006 רק חשפה את עומק הקשר האירני.
יש לך טעות יסודית אחת; הקשר בין לבנון ואירן באמצעות חיזבאללה מצד אחד וסוריה מצד שני היה גם קודם למלחמת לבנון השנייה. המסלול בו נמצאת לבנון לא התחיל ב-2006. גם המלחמה האיצה משהו, זה לא לגמרי משנה את המצב הכללי.
שלום מרדכי
אתחיל מהסוף להתחלה:
1. העולם לא מתנהל לפי עצבן,,, (וטוב שכך), אבל אנשים כן קובעים את עמדתם כלפי עצבן על פי מעשיו
2. יש לך דעה, ואתה לוקח אירועים ומתאים אותם לדעתך מסכים!!! האם יש מישהו שיכול להבין את המציאות שלא דרך "תפיסת המציאות שלו?" את המשפט היפה הזה יכולת לגזור ולהדביק לכל פוסט, לכל מאמר ובעצם לכל דעה שמישהו השמיע אי פעם. הייתי שמח לדעת בצורה יותר מדויקת הייכן חוטא הניתוח הזה לתפיסת המציאות שלך. האם אין קשר בין זריעת האימה של ישראל לקו האנטי ישראלי (אנטי מערבי) של הלבנוני הממוצע? האם אין קשר בין הסיוע האיראני לשיקום לבנון, לתמיכה הגוברת בהם באותה ארץ? האם בעקבות מלחמת לבנון השנייה לא התחזק הקו האנטי מערבי בלבנון?
כיצד קרה,,,
ההסבר שלך, שאנו אחראים, זה דומה לאחריותנו לפלישת
עירק לכוווית, להפצצת הכורדים, ותמיכת טורקיה בפלסטינים
יש לך דעה, ואתה לוקח אירועים ומתאים אותם לדעתך
העולם לא מתנהל לפי עצבן,,,