0<div class="module module_38"><h3 id="module_headline_2507" class="headline">האמנות הרומנסקית</h3><div class="content module_content_38"><div class="type_9 comtype_user">
					<div class="content_headline">
					<div style="float: left;"><a class="plasma_button" onclick="plasma_post(); return false;" title="לצפיה במסך מלא">לצפייה במסך מלא</a></div>
					
					
					<h3 class="post_title">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1831507/">האמנות הרומנסקית</a>
					</h3>
					<div class="star_left">
					&lrm;<a style="" href="javascript://" id="rate_star_post_1831507" class="star_green" onclick="dex.load.onclick('dex.rate', function(){dex.rate.show('post', 1831507)})"><span class="large_star" style="">1</span></a><div class="rates_container"><div id="rates_1831507" class="node_rates"></div></div>
					</div>
					<p class="tags">
					<span class="category_tag"><a href="/browse_more_post/?category=11">תכנים אישיים</span></a>&nbsp;&nbsp;
					</p>
					</div>


					<div class="blog_entry" style="">

					<a class="report_function" href="javascript://" onclick="dex.load.onclick('dex.content',function() {var report = new dex.content.report('1831507', 'post', '9', {button:'תוכן פוגעני', header_text:'דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר'}); report.report();}); return false;" title="דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר" ></a>



					<div class="inner_bar" style="">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/1831507/#comments">6 תגובות</a>
						&nbsp;
						יום שישי , 15/10/10, 18:06
					</div>

						<div class="blog_text">

						<div style="margin: 10px 0; float: left;">
							<iframe src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://cafe.themarker.com/post/1831507/&amp;layout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=80" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; overflow:hidden; width:450px; height:80px;" allowTransparency="true"></iframe>
						</div>
						<div class="clear"></div>

						<div class="blog_media"></div>
						<table><tr><td><p dir="rtl">באופן מפתיע (או שלא), התפתחות אדריכלית מאפשרת לדמות האדם לחזור לבמה. מפתיע יותר (או שלא), הפרשנות החדשה שמתאפשרת לאמנים בני התקופה.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">הכוונה היא לסגנון שאפיין תקופה באדריכלות, החל מסוף המאה ה-10 ועד למחצית המאה ה-12 אשר פינה את מקומו לטובת האדריכלות הגותית.</p> <p dir="rtl">האדריכלות בתקופה זו מייצגת את התקופה שבה אירופה החלה להתאושש מההידרדרות השלטונית, תרבותית וטכנולוגית שכונו "חשכת ימה"ב".</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong><span style="text-decoration: underline;">התפתחות מבנה הכנסייה</span></strong></p> <p dir="rtl">הרומאים ביקשו להעתיק את הצורה והחלוקה של מבנה המקדש היווני לטובת בתי משפט. כך נוצרה הבזיליקה: צורתה מוארכת וכוללת שלושה פרוזדורים שניים צדדיים &ndash; ואחד ראשי (ידוע גם בשמות: נאוה, סיטבאה ראשית, ספינה) שבקצהו ישנו מבנה בצורת חצי עיגול שבו ישבו השופטים. לתוספת הרומית של החצי עיגול קוראים &ndash; אפסיס.</p> <p dir="rtl">כשהנצרות הפכה להיות הדת הרשמית באימפריה הרומית אמצו הנוצריים את מבנה הבזיליקה והפכו אותו לכנסייה. הנוצרים לא שינו את כללי המבנה: מבנה מוארך, שלושה פרוזדורים, כשהמרכזי הוא הגדול יותר, המסתיימים באפסיס, ששינה את ייעודו ממושבם של השופטים בבסיליקה הרומאית, למקום מושבו של הכומר, בכנסיה.</p> <p dir="rtl">המבנה עבר שינוי בתקופה הרומנסקית: הצורה הבסיסית היא עדיין של בזיליקה אבל כעת הייתה גבוהה יותר ורחבה יותר, כמו כן נוסף אולם הרוחב &ndash; הטרנספט (ליצירת צלב).</p> <p dir="rtl">
							<div style="width:450px;" id="placeholder27587"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/148/0/file_0_b.jpg" title="png http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/0/file_0.png" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player27587 = new dex.player("placeholder27587", "http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/0/file_0.png");
								player27587.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player27587.set_ext("png");
								player27587.render();
							});
							</script></p> <p dir="rtl">האפסיס מודגש</p> <p dir="rtl"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Transept1.png">
							<div style="width:450px;" id="placeholder323310"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/148/2/file_0_b.jpg" title="png http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/2/file_0.png" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player323310 = new dex.player("placeholder323310", "http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/2/file_0.png");
								player323310.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player323310.set_ext("png");
								player323310.render();
							});
							</script></a></p> <p dir="rtl">הטרנספט מודגש</p> <p dir="rtl">סגנון הבנייה מנסה לחזור ולשחזר בנייה רומאית. חזרה לבנייה מסיבית: קירות עבים, קשתות עגולות, עמודים חסונים, קמרונות, מגדלים גדולים.</p> <p dir="rtl">הגבהת החלל הפנימי הגבוהה התאפשרה כתוצאה מחזרה בשימוש של קשתות עגולות. יחד עם זאת, הבנייה הרומנסקית היא עדיין מגושמת וכבדה, העמודים בחלל הפנימי שתפקידם בתמיכת הקשתות מבפנים ומבחוץ, עבים. כך גם הקירות של הכנסיות. הבנייה הזאת מדמה אופי מבצרי ולכן נוצרה גם תחושה של "כנסייה לוחמת", קרי, כנסייה שתפקידה עלי אדמות ללחום בכוחות החושך עד בוא ניצחונה ביום הדין.</p> <p dir="rtl"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:HosiosLukas.jpg">
							<div style="width:450px;" id="placeholder572637"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/148/7/file_0_b.jpg" title="jpg http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/7/file_0.jpg" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player572637 = new dex.player("placeholder572637", "http://cafe.themarker.com/media/t/183/148/7/file_0.jpg");
								player572637.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player572637.set_ext("jpg");
								player572637.render();
							});
							</script></a></p> <p dir="rtl">כנסיית הוסיוס לוקאס, יוון</p> <p dir="rtl">
							<div style="width:450px;" id="placeholder925042"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/149/1/file_0_b.jpg" title="jpg http://cafe.themarker.com/media/t/183/149/1/file_0.jpg" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player925042 = new dex.player("placeholder925042", "http://cafe.themarker.com/media/t/183/149/1/file_0.jpg");
								player925042.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player925042.set_ext("jpg");
								player925042.render();
							});
							</script></p> <p dir="rtl">קתדראלת סט. מיכאליס, גרמניה</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">כיום קשה להבין את החשיבות של הכנסיות בימים ההם. לעיתים קרובות היתה הכנסייה בנין האבן היחיד בסביבה, מגדליה שמשו כתמרור לבאים מרחוק. בימי ראשון ובמועדים היו כל תושבי העיר נאספים בה. לניגוד בין הקתדראלות (הגודל, העושר, המבנה, הקדושה, הפאר) לבין הבתים הארעיים שבהם התגוררו התושבים היה אימפקט עצום.</p> <p dir="rtl">
							<div style="width:450px;" id="placeholder407280"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/151/3/file_0_b.jpg" title="swf http://www.youtube.com/v/6p0Iilr2FOA?f=videos&amp;app=youtube_gdata" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player407280 = new dex.player("placeholder407280", "http://www.youtube.com/v/6p0Iilr2FOA?f=videos&amp;app=youtube_gdata");
								player407280.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player407280.set_ext("swf");
								player407280.render();
							});
							</script></p> <p dir="rtl"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=6p0Iilr2FOA&amp;feature=player_embedded">http://www.youtube.com/watch?v=6p0Iilr2FOA&amp;feature=player_embedded</a></p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%AA" target="_blank">לקריאה נוספת </a>על הסגנון האדריכלי הזה מתוך ויקיפדיה</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">אבל סגנון הבנייה המתחדש, איננו עיקר המהפכה המתהווה באמנות בשלהי ימה"ב. יחד עם זאת, רק לאחר שחזרו לבנייה מסיבית, מתאפשרת למעשה פריחה של עיטור הקתדראלות. באופן ספציפי זוכה הפיסול האדריכלי לעדנה.</p> <p dir="rtl">בשער הכניסה (פורטל) נוצרו תבליטים המתארים את יום הדין. תיאור נוסף של יום הדין יופיע <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%9F" target="_blank">בטימפנון </a>(חצי הקשת שמעל לפתח הכניסה).</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a href="http://www.paradoxplace.com/Photo%20Pages/France/Burgundy%20Champagne/Vezelay/Vezelay_2007/Narthex/Main_Door/Images/800/Tympanum-Sept07-D1118sAR900.jpg">
							<div style="width:450px;" id="placeholder471382"><img alt="''" width="450" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/183/150/5/file_0_b.jpg" title="jpg http://cafe.themarker.com/media/t/183/150/5/file_0.jpg" /></div>
							<script type="text/javascript">
							dex.load.subscribe("dex.player",function(){
								var player471382 = new dex.player("placeholder471382", "http://cafe.themarker.com/media/t/183/150/5/file_0.jpg");
								player471382.set_sandbox("cafe.themarker.com");
								player471382.set_ext("jpg");
								player471382.render();
							});
							</script></a></p> <p dir="rtl">טימפנון, כנסיית סנט מלדין, צרפת</p> <p dir="rtl">הטימפנון מציג את ישו המפריד בין השכר למאמינים: כניסה לגן העדן, לבין העונש לחוטאים: גיהינום.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">אחת התופעות הנלוות לשינוי האדריכלי היו עיטורי הכותרות והעמודים. הרחק מהעין, התאפשר לאמנים לתת פרי לדמיונם. הדבר התבטא בעיקר בייצוגו של הגיהינום ולפיכך, מותרת הצגת גוף האדם כשהוא עירום. ואולם גוף האדם אינו מוצג בספרי הדוגמאות מהם שאבו האמנים את ידיעותיהם. ניתן להבחין כי האמנים מתקשים בפרופורציות הנכונות, בתיאורי העומק ובהצללות.</p> <p dir="rtl">מומלץ להביט <a href="http://www.crsbi.ac.uk/resources/glossary.html" target="_blank">בתמונות </a>הממחישות את סוגי הכותרות והעמודים</p> <p dir="rtl">תופעה נוספת הם תיאורי דמונים ושטן שנועדו להפחיד את הצופה מפני העולם התחתון. המאמר המצורף איננו קל, ואולם בחרתי להביא אותו בשל שפע <a href="http://www.beyond-the-pale.org.uk/satan1.htm" target="_blank">התמונות </a>והדוגמאות המצורפות.</p> <p dir="rtl">מרתקת ההשוואה בין התיאור הדמוני לתיאורן של <a href="http://www.beyond-the-pale.org.uk/sheela1.htm" target="_blank">הנשים</a>:</p> <p dir="rtl">&nbsp;&nbsp;</p> <p dir="rtl">לסיכום,</p> <p dir="rtl">למרות החזרה של דמות האדם לתוך האמנות, עדיין צריך לזכור שביחס לקתדראלות העצומות המפארות את האל, האדם מוצג קטן, שולי ופעמים רבות, שלילי.</p></td></tr></table>
						<div class="scorer"><div class="rate starer" id="rate_1831507"><strong>דרג את התוכן:</strong><a href="#" class="requirelogin rate_good"></a><a href="#" class="requirelogin rate_bad"></a></div><script type="text/javascript">
		dex.load.subscribe("dex.rate", function () { dex.rate.init('rate_1831507', 'post', 1831507, '', '-1', '0Z5GzLIgHfo1O5/bhs3aUQ==','תודה')})
		</script>
<!-- AddThis Button BEGIN -->
<div class="addthis_toolbox addthis_default_style">
<a class="addthis_button_preferred_1"></a>
<!--<a class="addthis_button_preferred_2"></a>
<a class="addthis_button_preferred_3"></a>
<a class="addthis_button_preferred_4"></a>-->
<a class="addthis_button_compact"></a>
<a class="addthis_counter addthis_bubble_style"></a>
</div>
<script type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#pubid=xa-4fd86c5901aec0fb"></script>
<!-- AddThis Button END --></div><div class="clear"></div>

						</div>

						
						

						<ul class="action_bar two"></ul>


					</div></div><script>
		plasma_post = function() {
		
			this.process_answer = function(o) {
	
			 	var headline = 'האמנות הרומנסקית'
			 	this.dialog.el.dialog.setHeader(headline);
			 	this.dialog.el.className += ' plasma_post';
			 	return o;
			};
			
			var config = {
		 	
				process_answer:true,
		 		process_content:false,
		 		dialog_id:'user_init_edit',
		 		width:'885px',
		 		height:'620px'
			};
		
			this.dialog = new dex.panel(this, config);
			this.dialog.load_form_post('/post/1831507/module/blog_post/?plasma=true')
	};

	dex.load.subscribe('dex.panel', function() {
	});
	
	</script></div><div class="clear"></div><div class="underbar"></div></div><div id="blog_post_outbrain_wrapper">
			<div class="OUTBRAIN" data-src="http://cafe.themarker.com/post/1831507/module/blog_post/" data-widget-id="AR_1" data-ob-template="TheMarkerCafe" ></div>
			<script type="text/javascript" src="http://widgets.outbrain.com/outbrain.js"></script>
		</div>